"אם רק הייתי מדבר איתו..." מילותיו הופכות ערפיליות ואני לא יודעת מה לומר על האמירה שלו.
אני לא יודעת אם זה היה עוזר בכל מקרה...
כן, כנראה שכן.
וגם אם כן, עד כמה?
מעניין אם הייתי אחרת היום אם מישהו היה טורח לדבר איתי?
להראות כתף תומכת? או סתם לצעוק 'היי!להטביע ילדה חסרת אונים בבריכה זה לא בסדר!'
או אפילו לחייך אלי בנחמדות נטו כדי להראות שאני אולי שווה משהו!
אני לא מרבה לחשוב על זה יותר מידי. בדרך כלל כשזה מגיע אני דואגת לי לתעסוקה וקצת אקשן כמו לשים רגל למישהי בקפיטריה.
אני לא מרחמת על דילן.
לומר שמעולם לא חשבתי על זה יהיה שקר.
לומר שאני לא כועסת על אותם ילדים שעמדו בצד וידעו שזה לא בסדר ובכל זאת לא עשו דבר יהיה שקר כפול ומכופל.
לומר שסלחתי להם ובעמקי נישמתי אני יודעת שהם בסך הכל היו ילדים קטנים ומבוהלים גם יהיה שקר.
לומר שיש לי גישה בוגרת לעבר שלי יהיה שקר מוחלט כמו לומר שאני מרגישה אפילו טיפת חרטה על הדברים שעשיתי או אמרתי לנערים והנערות המחוצ'קנים שמתהלכים סביבי בתיכון.
אבל אני בהחלט לא מרחמת על דילן.
אני מרחמת על טים.
על אותו ילד בכיתה ו' שהילדים סביבו דחקו אותו לקצה- תרתי משמע! עד שהוא נתן לעצמו את הדחיפה האחרונה!
על אותו ילד שישאר לנצח בכיתה ו'
"זואי..." קולו של דילן שקט וחנוק אך אני שומעת אותו כמו שריטות באוזניי "...בבקשה תגידי משהו" הוא מתחנן ואני נמנעת מלהסתכל עליו.
"אין לי מה לומר לך דילן." אני אומרת בקור ואני מרגישה איך הוא נדרך לידי. אט אט האווירה מתחממת ואם לא היתה לו הרגל הפצועה כנראה היה נעמד מרוב כעס. במקום זאת הוא מתיישר ומרים את קולו בשנאה.
"את עושה עלי מניפולציה ריגשית בגלל שלא התערבתי בזמן שאת מתעללת יום יום בנערים שלא עשו לך כלום?!" הוא מתעצבן "אין לך זכות לשפוט אותי זואי! במיוחד כשאת הבריונית כאן!"
בנקודה הזאת אני מתפוצצת ובלי לחשוב אני מנחיתה סטירה על לחיו של דילן. ראשו עף הצידה וידי ולחיי מזמזמות בכאב.
לעזאזל שכחתי שאנחנו קשורים!!
אני ממהרת לעמוד ולהתרחק ממנו, הוא מיישר אלי מבט מלא שינאה ונוגע בלחיו האדומה.
אני ממהרת להתעשת על הבלבול והכאב הצורב בלחיי ולפני שיספיק לומר משהו אני פולטת "עברתי בריונות בעצמי!" אני מתנשפת ובהבעת הזעם שלו מתערב ספק
"את?" הוא אומר בשקט מאיים "את רוצה לומר לי שאת עברת בריונות??" זילזול נוטף מקולו "אם באמת עברת בריונות, ואת יודעת איך זה מרגיש, למה את עושה לאחרים מה שעשו לך?" מעבר לזילזול אני מזהה גם שמץ של סקרנות.
YOU ARE READING
אוליבר
Fantasy*גמור* מה היה קורה אם היו אומרים לכם שקיים מימד אחר בנוסף למימד שלנו? ושאתם חלק מנבואה ארוכת שנים שבסופה אתם אלו שתקבעו את גורלם של שני שבטים יריבים לחיים ולמוות? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מישהוא היה אומר לי משהו כזה הייתי צוחקת לו בפנים ומעיפה...
