נ.מ אוליבר:
אנחנו אפילו לא נשארים לבדוק אם דילן וזואי הספיקו לברוח. פיט כבר הבחין בי ולפי הבעת פניו יש סבירות גבוהה שהפנים השונאות והנגעלות שלו יהיו הפנים האחרונות שאראה.
אני מניח שהוא שם לב לקישוטים החדשים שלי..
אנחנו רצים במורד ההר כמו מטורפים! בכיוון הנגדי אליו הלכו זואי ודילן.
פופו רץ לצידנו, לשונו המפוצלת משתלשלת החוצה ובניגוד אלינו נראה שהוא נהנה מכול רגע!
קריאותיהם של פיט וראף מאחורינו מעודדות אותי לרוץ מהר ככל יכולתי למרות הזנב והכנפיים שמכבידים עלי כל כך!שריקה צורמת וכאב חד מפלח את גבי "אהההה!!" שאגת מפלצת פורצת ממני. קצה חוד חניט מבצבץ מתוך כתפי, העולם נוטה על צידו, כאב וחוסר האיזון על ידי החניט שנעוצה בי מפרים את שיווי המשקל שבקושי נשאר לי.
מאי עוצרת מריצתה ומסתובבת אלי באימה גלויה.
אני קורס על ברכיי."אוליבר!!" היא צורחת, רצה אלי ובכאב נוראי שוברת את החניט שנתלית ממני! משאירה את החוד והעץ במקומם שלא אדמם למוות.
אני שואג בכאב. ראייתי מיטשטשת ומאפי יוצא עשן מעורפל וכהה. העולם כולו מסתחרר סביבי.
"אוליבר! קום! אתה חייב לעוף!" מאי דורשת ממני בתחינה "אתה צריך לעוף! הם יהרגו אותך!" היא מייבבת ומושכת אותי לעמידה, סוטרת ללחיי בניסיון נואש לעורר אותי מהטישטוש.
אני מביט בעינייה האדומות וראייתי מעט מתחדדת.
"עוף! יש לך כנפיים! עוף עכשיו!!" היא צורחת.
הקולות מתקרבים ופופו חושף שיניים. אני פורש את כנפיי בהבנה."מה איתך ועם פופו?" אני שואל והיא דוחפת אותי הצידה. אני מצליף בכנפיי כלפי מטה ומזנק אל שמי הלילה שמסווים אותי היטב.
מתעלם מהכאב בכתפי ומאלץ את עצמי להתמקד בסיטואציה.
מתחתיי אני רואה אותם מגיעים למאי. פיט תופס את פניה בחוזקה ומפיל אותה לאדמה!
ראותיי מתרוקנות בהלם ומתמלאות בזעם."איפה הוא!!?" פיט צורח עליה ובועט בבטנה!
עד כאן!
אני מכוון את עצמי במאמץ חזרה אל הקרקע.
"שאלתי אותך שאלה;" פיט רוכן מעליה באיפוק מזוייף "איפה. הוא?" הוא מפצל את המילים בהדגשה איטית, כאילו מדובר במטומטמת."ממש כאן." אני מכריח את קולי להישמע יציב. רגלי נוגעות באדמה ואני מתייצב בקושי.
פיט מסתובב אלי בחיוך נבזי."הפחדן החליט להופיע!" הוא קורא בעוקצנות "והכל בשביל החוזה היפהיפיה" אני מתעלם מהלעג בדבריו "איזו אצילות! ומה זה שם? אתה פצוע?!" הוא מניח יד על ליבו ברגשנות "כל כך מתוק! נכון מאי?!" פיט פונה אליה אבל היא לא מסתכלת עליו, היא מסתכלת עלי. מפצירה בי לברוח.
מאחורי ראף מרתק את ידיי אל מאחורי גבי שלא אזוז.
אני לא מתנגד, למרות שכנפיי בהחלט לא מקלות עליו.
YOU ARE READING
אוליבר
Fantasy*גמור* מה היה קורה אם היו אומרים לכם שקיים מימד אחר בנוסף למימד שלנו? ושאתם חלק מנבואה ארוכת שנים שבסופה אתם אלו שתקבעו את גורלם של שני שבטים יריבים לחיים ולמוות? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מישהוא היה אומר לי משהו כזה הייתי צוחקת לו בפנים ומעיפה...