אוליבר

פרק 2

השיר נועד לאווירה של המסיבה בהמשך הפרק וגם סתם בשביל הכיף כי זה אחד הטרנסים היותר אהובים עלי, אז תהנו ;)
-------------

"עורי קומי מפלצת נוחרת!" אני שומעת את קולה של קלואי ומתחננת לאלוהים שזה רק בדמיון שלי.
"קומי כבר פדלאה! ישנת מספיק וצריך להתחיל להתארגן." היא ממשיכה לחפור ואני מתעלמת.

אולי ככה היא תעזוב אותי בשקט...

"זואי, אני יודעת שאת ערה, זה לא יעזור לך נגדי" היא מזהירה אותי אך אני ממשיכה במשחק. "טוב, בחירה שלך." היא אומרת ומושכת את השמיכה מעלי, אבל אני כבר הייתי מוכנה ותפסתי בחוזקה את השמיכה ומשכתי אותה בחזרה אלי.
"זואי תשחררי כבר! את ממילא ערה!" קלואי מתחננת
"ורוצה לחזור לישון!" הוספתי בתגובה.
"לעזאזל איתך!" היא צועקת ומושכת בחוזקה, השמיכה משתחררת מאחיזתי ואני נופלת לאחור מעוצמת התנופה, ראשי קבור בערמת הכריות תחתי.

אוף...

"זה תמיד צריך להיות אותו סיפור? מתי תתחילי כבר עם כדורי שינה?" היא גוערת בי ואני מגלגלת את עיניי
"כדורי שינה לא משפיעים עלי." אני מזכירה לה ומתיישבת
"אה נכון, כי את כזזזאת חסינה" היא אומרת בלעג ומשפשפת את מצחה כאילו אני עושה לה מיגרנה "טוב... בואי נתחיל להתארגן וזהו" היא ממלמלת ואני כובשת את הדחף לצאת עליה בחזרה.
קלואי החברה היחידה שלי בינתיים שאני יודעת בוודאות שהיא לא צבועה אלי. אנחנו חברות כבר יותר מידי זמן וכל אחת אחרת כבר היתה מפסיקה להסתובב איתי אחרי חודש וחצי.
לא כי אני משעממת או משהו... זה סתם בגלל שאני זבל, מה שדרך אגב- חיבר ביני לבין קלואי. שתינו זבל באותה מידה.

פלוס-מינוס..

לאחר שאנחנו מסיימות להתארגן ולצבוע את השיער בצבע שיורד בחפיפה (אני צבעתי את הקצוות המתולתלים שלי בורוד בהיר וקלואי עשתה פסים כחלחלים בשיערה המחומצן והמוחלק). מאחר ועדיין קיץ הלכתי על שמלה קצרה וצמודה ללא שרוולים ואילו קלואי העדיפה מכנס קצר וחולצת בטן לבנה עם גיזורי מנדלות בבסיסה. שתינו על נעלי עקב שיהרגו לי את הרגליים ואת עמוד השדרה.

אני עוד אתחרט על זה אחר כך...

השעה כמעט 23:00 ככה שאנחנו מאחרות יותר משתכננו. לואי נרדם לפני שעתיים וחצי ורק לפני חצי שעה הגיעה הבייביסיטר. אני מנשקת את מצחו כמחוות פרדה רגע לפני שאנחנו יוצאות ותחושה מוזרה מציפה אותי, כאילו אני מתגעגעת אליו כבר עכשיו ושאנחנו נפרדים עכשיו למשך שנים או משהו...
בכל מקרה ההורים שלי אמורים לחזור היום בסביבות 01:30 בלילה אחרי אירוע הפתיחה של סניף חדש שנפתח בעיר השכנה. אני אחזור כבר ב-3:00 בלילה או פשוט בבוקר... נראה מה יהיה.
אנחנו יוצאות מהבית ומתניעות את המכונית.

-------------

הוילה מפוצצת בבני נוער שיכורים ומזיעים. הריח לא מפריע לי, אני כבר רגילה. חוץ מריח העשן הכבד...
בניגוד אלי קלואי מעשנת כל הזמן, רק סיגריות. לא יותר.
אבל אותי בחיים לא תתפסו מעשנת.
עישון נמצא ברשימת 'חמשת הדברים שהכי מגעילים אותי בעולם'.