החושך, הקור והלחות הפתאומית מטלטלים אותי לגמרי!
מלבד השלג שנערם מבחוץ וטיפות מים בודדות שקול טיפטופן מהדהד ברחבי המערה אני לא שומעת כלום.
"דילן...?" הקול שלי רועד מקור ופחד, הד המערה מחקה את קולי המבוהל כאילו לועג לי.
אני מכסה את זרועותיי בידיי כמה שאפשר בניסיון נואש להתחמם.
דילן לא עונה. אני נושכת את שפתי בכוח, מחזיקה את עצמי מלבכות שוב.
די כבר! בכיינית. תתאפסי על עצמך!
"דיל- אן??" קולי נחנק, מתחננת שיענה. ההד חוזר על דברי והפעם אני בטוחה לגמרי שהוא לועג לי!
אני מכווצת את גבותי בזעף ומיישרת את גבי בגאווה למרות שאף אחד ממילא לא רואה אותי "דילן?" הפעם קולי נשמע יציב, רשמי והחלטי. ההד חוזר על דברי ביראת כבוד ואני מחייכת לעצמי חיוך ניצחון קטן ואומלל כשלפתע אני שומעת אנחת כאב זעירה מכיוון כלשהו מאחורי.
"דילן?!" אני ממהרת בכיוון בבהלה והתרגשות, ההד מתלהב יחד איתי
"אח!" הוא נאנק ואני מועדת "היד שלי.." קולו חורק בתשישות וחרדה
"אתה חיי!!" ההקלה שמציפה אותי מפתיעה מאוד ואני מבינה כמה פחדתי לאבד אותו...
"איפה את? איפה אנחנו?" הוא מתחיל למלמל בבלבול ואני מנסה להתקרב אליו בזהירות בלי לדרוך עליו שוב, יורדת על ברכי ומגששת בידיי אחריו
"אני ממש כאן, איפה אתה- אה, מצאתי אותך" אני מחייכת חיוך רחב והוא מעיף את ידי מפניו
"שמתי לב." שמץ של זילזול נשמע בקולו והוא ממהר להעביר נושא "אז..."
"אז..." אני חוזרת אחריו
"אנחנו תקועים." הוא מציין
בהחלט שרלוק.
"יאפ." אני מסכימה
"אני תקוע." הוא מציין הפעם בלשון יחיד, כאילו אין חשיבות לעצם הימצאותי יחד איתו בסיטואציה הנוראית הזאת.
"כן, כבר ציינת את זה." אני אומרת בזעף גלוי
"לא, אני באמת תקוע, מתחת לשלג." הוא מגחך
"מה?!" אני נבהלת ומזנקת על רגלי "מה לעשות? איפה אתה? איזה חלק תקוע?" אני מפציצה בשאלות וההד שחוזר אחרי גורם לי להישמע מטורפת!
"תרגעי זואי!" הוא צוחק "זאת רק הרגל שלי, אם היא היתה קצת בריאה יותר הייתי מוציא אותה בקלות בעצמי." דילן מרגיע אותי ולאחר מכן מכוון אותי איך לעזור לו.
הוא לא מפגין שום סימן לכך שכואב לו, או שאולי כן ואני פשוט לא יכולה לראות את זה.
המאמץ בלמשוך את הרגל שלו ממתחת לשלג מספיק כדי לחמם קצת את הגוף שלי, עד שאני מצליחה סוף סוף לחלץ אותו אני אפילו קצת מזיעה! וזה דבר רע מאוד! כי לא רק שזה דוחה, הזעה אמורה לקרר את הגוף! וזה הדבר האחרון שאני צריכה כרגע!
YOU ARE READING
אוליבר
Fantasi*גמור* מה היה קורה אם היו אומרים לכם שקיים מימד אחר בנוסף למימד שלנו? ושאתם חלק מנבואה ארוכת שנים שבסופה אתם אלו שתקבעו את גורלם של שני שבטים יריבים לחיים ולמוות? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מישהוא היה אומר לי משהו כזה הייתי צוחקת לו בפנים ומעיפה...
