"תפסיקי לרוץ, את תפלי!" קיארה מיהרה בעקבותיי מהרגע שיצאתי מישיבת הבוקר בצעד פזיז.
"אני לא מאמינה שזה קרה עכשיו!" השלכתי את הבלייזר שלי על שולחן העבודה של איזי, הדפים החליקו והתפזרו לכל עבר, קיארה נכנסה וטרקה את הדלת מאחוריה.
"האידיוט הזה מינה מישהו אחר להיות המנ"כל, כל כך הרבה זמן עבדתי בשביל הרגע הזה ולא כדי שאיזה זר יכנס ויהרוס הכל ברגע האחרון!" הצבעתי על הדלת בזעם, העברתי את ידי על שיערי וניסיתי לחשוב בבהירות.
מה עכשיו? מה הצעד הבא שלי?
"את צריכה להירגע, את לא תצליחי לחשוב ככה על כלום." היא ניסתה לנחם כמיטב יכולתה "אנחנו צריכות לגלות מאיפה הגיע האדם הזה," עיניי התרוצצו בחדר, מחפשות אחר תוכנית חדשה. "יוניק מממנת את נשף המסיכות? מנכל חיצוני מופיע בישיבת הבוקר? משהו לא מסתדר לי. חייב להיות משהו, תמיד יש משהו."
"או שהוא תמיד רצה לבחור בו ופשוט פספסנו את זה." הוסיפה לדבריי בהיסוס.
"במשך שנה וחצי עשיתי הכל כדי להגיע למקום הזה, אני לא אתן לגבר אחד להרוס את כל מה שבניתי." הטון שלי היה תקיף משהתכוונתי.
"זה סך הכל תפקיד-" "את לא מבינה!" קטעתי אותה "את אף פעם לא הבנת." התיישבתי בכיסא המשרד "כי את אף פעם לא הסברת." משכה את כיסא המשרד שלה והתיישבה מולי, השולחן חוצץ בינינו. "ערב אחד הופעת בנובס משום מקום, ברגע שכף רגלך דרכה בחברת יוניק כל מה שרצית זה להיות המנכ"לית, ובאורך קסם המנ"כל הקודם עזב בדיוק עשרה ימים לאחר שנכנסת לתפקיד הראשון שלך כאן." היא הטיחה את האצבע המורה שלה על השולחן, היא דורשת הסברים.
"במשך שנה וחצי לא דרשתי ממך אף הסבר, הלכתי אחרייך בעיניים עצומות." המשיכה "אז את דורשת אותו עכשיו?" פניי חתומות, ואילו היא בסערת רגשות. בשונה ממני, היא מעולם לא הייתה טובה בלהסתיר את הרגשות שלה. "מגיע לי אותו עכשיו. אנחנו גרות יחד כבר מעל לשנה, מעולם לא חיטטתי יותר מדי, וחלילה אל תטעי- אני אלך אחרייך עד סוף העולם ואלחם בכל מלחמה, אבל בבקשה, תני לדעת על מה אני נלחמת, אני רוצה לדעת לשם מה אני נלחמת.
לאבד תפקיד שמעולם לא היה שלך לא אמור לגרום לך לאבד את העשתנות, יש כאן יותר מזה ואני רוצה לדעת מה." היא נשענה אחורנית על גב הכיסא ושילבה ידיים בסבלנות, ממתינה לצעד הבא.
"אוקיי," בלעתי את רוקי "אני אספר לך." "אני כבר יודעת שברחת מהמשפחה שלך, אבל מה את עושה כאן, בנובס? ולמה דווקא יוניק?" קולה התרכך, כל מה שהיא רצתה זה לדעת.
במשך שנה וחצי היא פתחה לי את ביתה לאחר שהכרנו במועדון לילה, החברות שלנו הסתכמה בשני כיונים- היא מדברת, אני מקשיבה. אני מבקשת, היא לא שואלת. סודות, ושקרנים לבנים.
"חמישים אחוז מההכנסות של החברה הן לא חוקיות; נשק, סמים, דם, פשע, הכל עובר בורידים ובעורקים של החברה הזאת." לחשתי "משהו שאני לא יודעת." הדגישה, חוסר הסבלנות בער בה. "בעיר ישנן שלוש חברות כאלה בלבד, מספיק מורעלות ומספיק חזקות כדי שכולם ידעו- אבל אף אחד לא ידבר על כך. אבל הן כולן מפוזרות, את לעולם לא תדעי מה כל חברה גורמת, על איזה פשע נורא החברה המתחרה אחראית ועל איזה אחראית החברה שבה את עובדת."
YOU ARE READING
PERSONA
Romanceמדי שנה מתכנסים אנשי העיר בנשף מסכות יוקרתי עם כלל אחד- אסור לשקר. אבל לכלל הזה הרבה סעיפים כגון; לא משנה מי אתה מחוץ לנשף הזה, מי אתה אמור להיות או מה אתה אמור להיות; כאן אתה מי שאתה באמת. ולשקרנים הכפייתים בנינו? על כל אורח לענוד שרשרת זוהרת ב...
