Part 0.9

411 45 13
                                    

Part: 0.9/ טבלאות
•°•☆•°•°

"איזי, אם עוד פעם אחת א-" "תפסיקי," קטעתי את קיארה מלרמוס את איזי ללא מעצורים, פעם נוספת.
"אני מתחננת אליכן, פעם אחת, תפסיקו לריב לפני שאני אפטר אחת מכן." העברת יד בשיערי ונשמתי עמוק.

השעה הייתה מאוחרת, מספיק מאוחרת כדי שאני כבר אדע שאני לעולם לא אספיק לסיים את נתוני הדוחות לפני שיום העבודה יגמר.

הדלת נפתחה, גלור נכנסה פנימה עם קלסר דפים לבן.

"אני נשבעת לך, אם יש כאן אפילו קבלה אחת-" הפנתי אליה אצבע מזהירה יחד עם העט השחור שלי, פנייה נראו מהוססות. 

"אני אקח את זה." קיארה חייכה לעברה וחטפה את הקלסר מידייה.

"אנחנו תכף מסיימות, אין לך מה לדאוג." איזי ניסתה לעודד אותי.
"מסיימות?" הרמתי אליה את עיניי והטחתי את העט בשולחן.
"הגענו לשמונים ושש אלף דולר, אם אין לך דרך קסם לקחת את כל הקבלות הנותרות האלה בשווי 163 אלף דולר ולהכניס אותם לטבלה אחת תוך שעה, אני באמת לא יודעת איך הרשת לעצמך להוציא את המילה מסיימות מהפה." קיארה התפרצה, רגע לפני שזאת הייתה אני.

"164." עסיתי את מצחי עם אצבעותי בנסיון להקל על כאב הראש שלי, שהחמיר מרגע לרגע.
"חסרים לנו מאה שישים וארבע אלף דולר." תיקנתי אותה בלחישה מרה.

"אני כאן בגלל האנרגיות שלי, לא המתמטיקה." קיארה גלגלה את עינייה.

"יהרוג אותך להיות נחמדה?" איזי מלמלה.
"אני אראה לך מה יה-"
"פשוט לכו!" התפרצתי "לכו תקנו מסיכה, או שימלה, מבחינתי תלכו לקנות דירה או לאמץ כלב, אבל אני מתחננת אליכן," גנחתי בתסכול ונשענתי אחורה אל גב הכיסא בתנופה עייפה "תצאו מהמשרד שלי ואל תחזרו לפני שהדוחות האלה נגמרים." התנשפתי.

"איך תצליחי להסתד-" "אני אצליח להסתדר בלי המאות דולרים שהצלחתן לטפל בהם יחד." הזכרתי בחוצפה את הדבר היעיל שעשו היום.

"חשבתי שהיא לומדת לשלוט בכעס שלה." איזי נשמעה במקומה כשארזה את דברייה יחד עם קיארה.
"היא לומדת, זה לוקח זמן." קיארה הסבירה למרות ששמעתי את השיחה בבירור.
"אני בטוחה שבאיזה שלב היא תלמד להפסיק לשלוף דברים חדים." עודדה איזי.

"זה קרה רק פעם אחת!" התגוננתי מזועזעת כשחשבתי שקיארה סיפרה לאיזי על אירועי הלילה שלי, שעליהם סיפרתי לה רק הבוקר.

"השפה שלך, סלין, היא התכוונה לעקיצות החולניות שלך!" קיארה נבהלה.
"א-את-" "תלכו כבר!" קטעתי את איזי המבוהלת.

קיארה טרקה את הדלת מאחוריהן, המשרד חזר להיות שקט סוף כל סוף.

"קדימה, סלין, זה קטן עלייך." נשמתי עמוק וחטפתי את העט בחזרה, משכתבת טבלאות נוספות;

PERSONAWhere stories live. Discover now