"תרימי את הטפסים ותעבירי לי אותם." קאי דרש, מתעלם מאמרותיו של לוקה.
"הוא בדרך כלל יותר ג'נטלמן." לוקה נעץ בו מבט מזהיר ומיהר לקום לעבר הדפים, לפני שהספקתי להתכופף ולהרים אותם.
"כשמגיע." כחכח בגרונו.
"אני עוד רגע זורקת לך את הדפים האלה מהחלון." נשמתי עמוק.
"ואז תכתבי אותם מחדש? את יותר ממוזמנת." מבטינו הצטלבו.
"אז אני מבין שההתאקלמות בחברה החדשה הייתה מלבלבת." לוקה התערב בהיסוס, והניח את הדפים לפני קאי.
"בהחלט, חוץ מאחת העובדות שמשום מה החליטה שהיא הייתה אמורה להיות המנכ"לית." גיחך בזלזול.
"אני פאקינג עומדת כאן." הזכרתי.
"את פאקינג מתחצפת." חיקה אותי בלי להביט בי, ממשיך לקרוא את הטבלאות.
"תקשיב לי טוב, מר פאקינג קאלו," התקרבתי אליו בצעד מזהיר, חסר סבלנות, והצבעתי עליו באזהרה, למרות שאפילו לא טרח להביט בי, אפילו לא לרגע.
"אני ממש לא מתכוונת להיות אחת הבנות שמתחננות לשכב איתך במשרד בתמורה לקידום ולא מסוגלות להגיד לך לא, כי אני נשבעת לך," עצמתי עיניים לרגע, מתאפקת לא לפרוץ בשרשרת קללות.
"אתה הולך לשמוע ממני כל כך הרבה לא שאתה תלמד לאיית את המילה הזאת בעשר שפות שונות." הזהרתי בקול חלש.
"אולי כדאי שאל-" "אם תזוז סנטימטר נוסף אתה תראה מה עוד תרגלתי בבית." הזהרתי את לוקה, הוא מיהר לחזור לכיסא שלו.
"אז תתחיל להתרגל לחוצפה שלי." חזרתי לקאי.
קאי השתהה לרגע, הניח את הדפים בחזרה לשולחן והרים את עיניו אליי.
"שכחת את הקפה." תהה ובחן את ידיי בחיפוש אחר כוס הקפה שלו.
"אני נראת לך כמו המזכירה שאתה מזיין?" פלטתי בגיחוך יבש.
"בחיים לא שמעתי בחורה מקללת כל כך הרבה בשיחה כל כך קצרה." לוקה מלמל.
"טוב, שמעתי את זה בצורה קצת אחרת משיחה." קאי הוסיף בגסות, כמעט באגביות וחוסר עניין.
"ותוריד את הרגליים מהשולחן, אתה לא נמצא בבית קפה." נזפתי בלוקה, שהוריד אותן בתנופה מבוהלת.
"חסרים לך חמישים אלף." קאי חזר למטרתה שבשבילה הגעתי אל המשרד.
"אני יודעת, רוצה גם לשלוח לי גלויה ולספר לי על זה?"
"אז, אלת הירח, אני מבין שבחוסר הסבלנות שלך לא הצלחת לטפל?" לוקה זז במקומו באי נוחות לסיטואציה.
"אני ממש לא חסרת סבלנות-" כמעט בעיתוי, גלור פתחה את דלת המשרד בהיסוס.
"אנחנו באמצע ישיבה, תמצאי זמן נוח יותר לחשקים שלך." ביקשתי בנשימה עמוקה, היא פערה את עייניה במבוכה ומיהרה לצאת.
"טוב," נאנחתי "אולי יש בזה משהו."
"מתי את מתכוונת לסיים עם הטבלאות? בקצב הזה את תסיימי אותן בנשף הבא." קאי העיר.
"אני לא יודעת, רוצה אולי לשכב איתי ולוותר לי על זה? אני בטוחה שזה יהיה מהיר יותר." גלגלתי עיניים.
"זה היה פעם אח-" "פעם אחת מספיקה כדי להרוס לעצמך את התדמית שאפילו לא הספקת לבנות בחברה הזאת." קטעתי אותו בידיעה שהתכוון ללילה שבילה עם גלור.
YOU ARE READING
PERSONA
Romanceמדי שנה מתכנסים אנשי העיר בנשף מסכות יוקרתי עם כלל אחד- אסור לשקר. אבל לכלל הזה הרבה סעיפים כגון; לא משנה מי אתה מחוץ לנשף הזה, מי אתה אמור להיות או מה אתה אמור להיות; כאן אתה מי שאתה באמת. ולשקרנים הכפייתים בנינו? על כל אורח לענוד שרשרת זוהרת ב...
