Part: 2.1/ זיקית
•°•°•☆•°•°•☆•°•°•°•
"איזיס." קיארה נדחסה בין הכתבים ומיהרה לעמוד לצידי.
"זה נורא, את חייבת לבוא איתי." משכה בידי אל עבר היציאה.
"סלנה." פדה קרא בדאגה, מספיק בקול כדי למשוך את תשומת הלב של הכתבים.
זה היה מכוון, הוא ידע מה הוא עושה.
"סלנה הליוס?" הכתבת הראשונה פנתה אליי.
"את מנהלת המחלקה הפיננסית של יוניק?" כתב אחר נטש את השאלות כנגד קאי ומיהר להפנות אותן אליי.
"אפשר לדעת למה הכתבים האלה מסתכלים עליי ככה?" לחשתי לקיארה וקפאתי במקומי.
"הסוד של איזי נחשף, זה רע, זה ממש ממש רע." אחיזתה התהדקה והיא משכה בי חזק יותר בין התקהלות הכתבים עד שיצאנו לחלוטין מהמשרד.
"אם מישהו עוקב אחריה, הוא יסולק לאלתר משטח יוניק." שמעתי את קאי מכריז מאחורי.
"איפה איזי?" שאלתי כשהתרחקנו מספיק ממוקד הכתבים.
"נעלמה, באופן לא מפתיע." קיארה רטנה ושמטה את ידה מידי ברגע שהגענו אל המשרד שלנו, נכנסנו פנימה והיא טרקה את הדלת, מיד לאחר מכן נעלה בעזרת המפתח המובנה.
"אני יודעת שאת חושבת שזו חטטנות, אבל את חייבת לראות את זה." היא שלפה את הנייד שלה מהכיס האחורי של מכנס החליפה והושיטה לי אותו.
היא לא הגזימה, זה היה נורא.
אותו דפוס, שלט חוצות ענק לצד הקניון המרכזי וסודה של איזיס נפרש על פניו, ושמה חתום בתחתית השלט.
'הגעתי ליוניק בשליחות סביאר טארו, כדי למצוא את סלנה הליוס ולהביא אותה אל אמרא.
איזיס למיס.'
"למה כל הפאקינג סודות האלה קשורים אליי?" הזדעזעתי והחזרתי לה את הנייד.
"אני מבינה שיש לך בעיות עם אבא שלך ואני בטוחה שזה מתבטא יופי במערכות היחסים שלך, אבל את חייבת לספר לי למה לכל הרוחות מנכל אמרא כל כך רוצה אותך בחברה שלו." קיארה תבעה לדעת, לא מוותרת על עקיצה ידידותית.
"מה העיסקה שאבא שלך חתם עליה?" ניסתה לסחוט את התשובה מהר יותר.
השעה הייתה מאוחרת, אבל הרעש מחוץ למשרד רק הלך וגדל.
נשימתה של קיארה הואצה והחזה שלה עלה וירד במהירות, ידעתי שרמת החרדה שלה עלתה יחד עם ההיסטריה מסביב.
היא שנאה את זה, למרות אהבתה למסיבות ולרכבת ריקודים עם זרים, היא שנאה את הרעשי רקע, צלצול טלפון צורם או פלאשים של מצלמה, בטח של עשרות כאלה.
"מנכל אמרא אמר לאבא שלי שיכסה את חובות החברה שלו, ואפילו ישקיע בה כסף, והרבה.
הוא גם הציע למזג את אורס ואת אמרא יחד, ואבא שלי יקבל תפקיד בכיר בהנהלה." בלעתי את רוקי.
"זה יותר מדי לתת, גם בשביל סביאר, מה אבא שלך והחברה הקורסת שלו יכלו להציע בתמורה?" גבותיה התכווצו בתהיה, היא ניסתה למצוא את התשובה בעצמה.
"את הבת שלו, ופאקינג 200 דולר." קולי התעוות במרירות כשנזכרתי ביום שבו גברים פרצו אל הבית של דודה שלי, ולא לקח יותר מרגע עד שנפלה לריצפה מדממת.
YOU ARE READING
PERSONA
Romanceמדי שנה מתכנסים אנשי העיר בנשף מסכות יוקרתי עם כלל אחד- אסור לשקר. אבל לכלל הזה הרבה סעיפים כגון; לא משנה מי אתה מחוץ לנשף הזה, מי אתה אמור להיות או מה אתה אמור להיות; כאן אתה מי שאתה באמת. ולשקרנים הכפייתים בנינו? על כל אורח לענוד שרשרת זוהרת ב...
