PERSONA

part 1.9

Part: 1.9/ בניין המשרדים
•°•☆•°•☆•°•°•

"לא, לא, לא. את קודם מציגה את עצמך למזכירה של סביאר טארו, את לא אמורה להתחיל איתה." נאנחתי בתסכול כשניסיתי להסביר את התוכנית לקיארה בפעם הרביעית.
"אז אני אמורה לשכב עם המנכל? סביאר הזה נראה טוב לפחות?" רטנה וסידרה את האוזנייה באוזן השמאלית שלה.
"קיארה, את לא שוכבת עם אף אחד." הושטתי לה את תג חברת אמרא, שהצליחה להשיג תוך שעתיים מהרגע שביקשתי שתיכנס אל החברה.
היא לא אמרה מהיכן השיגה אותו, ואני התלבטתי אם לשאול.
"גנבתי אותו מאחד העובדים." הסבירה כשעיניי ננעלו על התג הכחול שאחזה.
"איך?"
"הלכתי לבית הקפה הכי קרוב לחברת אמרא, שפכתי קפה על אחד העובדים ואז קרעתי את התג מהמכנס שלו." משכה כתפיים בקלילות ודחפה את התג לכיס החצאית האחורי שלה.

היא לא באמת חיכתה רגע נוסף אחרי שהסכימה למשימה, היא העיפה מבט מהיר בעבודה הפיננסית שנותרה לה ומהר מאוד שינתה את סדר העדיפויות שלה.
לפלוש לאמרא עכשיו, הוצאות חודש מאי אחר כך.

"בקיצור," מצמצתי את עייני מהקלילות שבה גנבה תג וניסיתי לחזור לתוכנית המקורית.
"בשעה 18:20 את נכנסת לבניין המשרדים, 18:25 את עולה לקומה ה-18 ושואלת איפה המזכירה של המנכל ומבקשת ממנה לראות את סביאר.
את לא שוכבת איתה, או עם המנכל, היא בטח תסרב לבקשה שלך לראות אותו ותסלק אותך.
בשעה 18:40 אם דבר לא משתנה: תעשי מהומה, רעש, תגרמי למנכל לצאת מהמשרד ולראות אותך.
אין לך יותר מדי זמן, בשעה 19:20 את צריכה כבר להיות בדרך חזרה ליוניק, 19:50 לכל המאוחר את כבר כאן במסיבת העיתונאים." הסברתי.
"את חושבת שהתיבה במשרד שלו?" נעלה את נעליי העקב שלה והשליכה את הסניקרס בפינת המשרד.
"אני בטוחה שלא, אבל אני סומכת עלייך שתמצאי אותה." טחבתי דף עם לוח הזמנים לכיס חצאית הגינס השחורה והקצרה שלה, ששאלה מאחת המזכירות בקומה 21.
אני מקווה שהיא שאלה אותה ולא איימה עליה.
"בחירה גרועה." היא מחתה מעט מהאודם הורדרד שנמרח בזווית שפתייה והסיטה מעט מהשיער הג'ינג'י כדי להסתיר את האוזנייה הלבנה.

"את שומעת אותי?" התרחקתי מעט והפעלתי את האוזנייה השנייה, ששיחת טלפון אחת חיברה בניהן.
"את מדברת מאייפון, לא פחית קולה." נחרה בבוז וחטפה את התיק השחור מכיסא המשרד.
"את חושבת שכשקאי אמר שהוא מתכוון לאמן אותך ללילה, הוא התכוון לשכב איתך?" שאלה לפתע "קיארה." גנחתי בתסכול והרעיון לשלוח אותה לבדה פתאום נראה לי רעיון גרוע.

אולי אלך בעצמי? אני יכולה לחבוש פאה ומשקפי שמש, אולי סביאר בכלל לא יהיה שם, אני אסתנן ואעשה זאת בעצמי. כן, אני יכולה לבד.

"אני אלך -" "צחקתי, אני בטוחה שהוא אפילו לא חשב על זה." קרצה ונכנסה אל דבריי, רגע לפני שהתוכנית כולה ירדה לטמיון ללא ידיעתה.
"תוכלי ללמד אותי קללות באיטלקית? אני רוצה לקלל את קאי, זה יהיה מצחיק; דמייני לקלל אותו באמצע ישיבת צוות ואף אחד חוץ ממנו לא מבין." עייניה זרחו מהמחשבה של להביך את קאי.
הרעיון הזה כמעט הקסים גם אותי.