PERSONA

part 3.0

Part:3.0/ femme fatale
•°•°•☆•°•°•

"תספרי לי." דרשתי כשהגענו הביתה.
"לספר לך מה?" התממה ונכנסה אל המטבח, המקום הראשון אליו תמיד נכנסת.
"תספרי לי מה קרה שם, איך לעזאזל הצלחת לקרקע גבר שברור שחזק ממך." תבעתי לדעת ועקבתי אחרי צעדיה במטבח.
"פשוט הצלחתי. הוא היה לא מרוכז וזה הכל." היא שמטה כתפיים בחוסר עניין ושלפה עוגת שוקולד מהמקרר.

"אנחנו נלך היום לבית של קאי?" היא שאלה לפתע והציעה לי מהעוגה.
"למה שנעשה את זה?" ניסיתי להזכר האם יש אירוע ששכחתי ממנו לחלוטין.
"כי את לא הצלחת להוציא מידע וברור לי שלשכב עם קאי היה הרבה יותר חשוב מלהתקדם בתוכנית שלך."
"לא שכבנו." רטנתי "כן, הוא רק ירד לך." היא גלגחה עיינים, הרגשתי את הלחיים שלי מסמיקות במבוכה.
"ברצינות, סלנה, במקומך פשוט הייתי שוכבת איתו ומסיימת עם זה. או לפחות מנשקת אותו." הוסיפה את החלק האחרון במעט אכזבה.
"היום זו הזדמנות מצויינת, שמעתי את גלור אומרת שקאי יהיה בבית יחד עם לוקה.
אני אסיח את דעתם בזמן שאת תתגנבי למשרד."
"זה רעיון כל כך - " "מעולה, אני יודעת. קדימה, תתלבשי."

"ומה בדיוק את מתכוונת להגיד לו?" ירדנו מהמונית מול ביתו של קאי, שכמובן קיארה ידעה את הכתובת מראש.
היא לא טרחה לענות לי כשהגענו לדלת הכניסה והיא דפקה עליה בחוסר סבלנות.
"זה רעיון גרוע קיארה, כדאי שנלך לפני שישימו לב שבכלל הגענו. נחשוב על תוכנית מסודרת יותר ונחזור." התחננתי בלחישה היסטרית, הדלת נפתחה ולוקה קיבל את פניינו מעט מבולבל.
"זוז לי מהדרך." קיארה דחפה את לוקה מדרכה ונכנסה פנימה.

"קיארה, חכי רגע!" קראתי ונכנסתי מיד אחריה.
קאי עמד במטבח ושתה כוס ויסקי, הכוס על השיש כנראה הייתה של לוקה.
"לא ציפיתי לראות אתכן כאן." לוקה סגר את הדלת והצטרף אל המטבח גם.
"אני מצטערת לוקה, אבל אי אפשר לעצור אותה." נאנחתי בתסכול כשהבחינה בכוס הויסקי של לוקה ולא התביישה לנסות אותה.
"זה מזעזע. מעולם לא שמעתם על קוקטייל?" היא ירקה את המשרה בחזרה אל הכוס.
"אני מצטער שלא חשבתי על זה קודם, אילו רק הייתי יודע שאתן מגיעות." קאי חייך לעברה במעט זילזול.
"מה אתן עושות כאן?" לוקה היה הראשון לשאול, ונראה שקאי הצטרף לשאלה.

רק אז הבנחתי בברווזון שלוקה החזיק בידו, וכשעייני ננעלו עליו, קיארה הבחינה במבט הנעול שלי ועקבה אחריו עד שהגיע אל לוקה.
אל האנטר.
אלים אדירים, לא יגמר טוב. בטח לא כשבידו השנייה של לוקה יש מספריים.

"אנחנו צריכות לבקש אישור לפני שאנחנו מגיעות?" מיהרתי לדבר ולהסיח את דעתה של קיארה לפני שתעשה משהו פזיז.
"כן. ככה זה עובד כשמדובר במגורים של בן אדם אחר." קאי השיב.
"אלת הירח, את תמיד מוזמנת אליי." לוקה צחק ושיחק בידו עם האנטר, בוחן אותו לכל כיוון.
"מה הסיפור של הברווז אמבטיה הזה?" שאלתי באגביות.
קיארה הביטה בו כחיית הטרף המביטה בטרף הקל שלה, רגע לפני תקיפה.
"אני לא בטוח, מצאתי אותו לפני זמן מה בכביש ועד עכשיו שמרתי אותו. אבל די נמאס לי, אז אני פשוט אגזור אותו."
"למה לגזור אותו?" קאי תהה.
"ויטו ביקשה שאוציא את הצפצפה מהברווזון הזה לפני שהיא תוציא לי את הלב מהמקום."
"אני אקח אותו!" התפרצתי לפני שקיארה הספיקה להוציא הגה "לא." לוקה סירב ויישר אליי מבט ספק מחוייך ספק מאיים.
"קאי." אמרתי בתקווה שיבין את קריאת העזרה הראשונה שאי פעם קראתי לעברו.