"את מדממת." אדליין מציינת בקול מבועת.
אני מסתכלת על זרועי ורואה שהתחבושת שלי נעשתה אדומה.
בראנט מסתכל עלי ואז על זרועי, "לכי לאיידן להחליף אותה ותחזרי." הוא פוקד.
אני מסתובבת וצולעת לעבר המרפאה. איידן מחזק את התפר שנפתח ולאחר מכן מחטא וחובש שוב.
אני חוזרת להיכל המרכזי, הוא ריק למעט בראנט וווייליאם שנלחמים זה בזה?
כשהם רואים שאני נכנסת הם נעצרים. וויליאם ניגש אליי, "מה הוא עושה לך?" הוא מנסה ליצור איתי קשר עין.
אני מחפשת אישור לענות לו בפניו של בראנט שמהנהן בהסכמה. "אני המלך שלך. את לא צריכה אישור מאף אחד כדי לענות לשאלה שלי." וויליאם מתעצבן.
"למעשה היא כן צריכה. היא שלי. זוכר? אתה נתת לי אותה כפרס." בראנט אומר וזה נראה כאילו חטף מוויליאם כהוגן.
וויליאם מתקדם לעברו כדי להילחם נגדו שוב.
תומאס נכנס לחדר עם עוד מהקפטנים, "עצרו שניכם. מה יש לכם? וויליאם אתה נתת לו את בהרי כמתנה. תעמוד מאחורי דבריך. כולם יודעים מה נעשה לשפחה שניתנת כמתנה. אתה היית אמור לחשוב על ההשלכות לפני שעשית את זה." סר אקטור נוהם כשהוא רואה את האיום בגופו של וויליאם.
"ואתה.. איך אתה מעז להתעלל בה כך? היא הייתה כל כך טובה אליך. לכולנו." אקטור ממשיך, "תסתכל עליה. כל יום שאנחנו רואים אותה היא מופיעה עם חבורה או חתך חדש. באמת זה מה שמספק אותך? הערצתי אותך, בן אדם. אבל עכשיו? אני לא מכיר אותך אח." אקטור מסיים את דבריו ויוצא מההיכל, אחריו בראנט משאיר אותי שם לבד עם וויליאם.
וויליאם מתקרב אלי ותופס בסנטרי בעדינות, "היי... תסתכלי עלי. תגידי לי אם את רוצה שארחיק אותו ממך ואקח אותך אליי עכשיו." הוא מכופף את עצמו עד שעיניו פוגשות בעיניי, "תסכימי להיות הפילגש שלי. בבקשה נמרה קטנה."
"אני לא יכולה להיות הפילגש שלך." אני נושמת עמוק כדי למנוע מדמעות לפרוץ מעייני.
הוא מתרחק ונותן אגרוף לקיר, "לעזאזל איתך. בראנט מתעלל בך. את חושבת שאני לא רואה את הסימנים? אני לא יכול להגן עלייך אם את לא שלי," הוא מתקרב אליי ואני מזדקפת.
הפחד שלי נעלם. ימים ולילות שלמים של אימונים דאגו להבריח אותו.
"בבקשה תסכימי," הוא לוחש לפניי בתחינה.
אני משחררת את פניי מידו ומתרחקת, "לא."
כשאני יוצאת מההיכל, אני נתקלת באדליין שעמדה כל הזמן הזה בפתח הדלת והסתכלה על מה שקורה בסקרנות.
אני מתעלמת ממנה והולכת לכיוון לחדר של בראנט. כשאני נכנסת לחדר הריק אני מתיישבת על הריצפה ביאוש.
אדליין נכנסת מיד אחריי וטורקת את הדלת, "את חייבת להסכים להיות הפילגש של וויליאם. מה שבראנט עושה... זה לא תקין. את לא אמורה לסבול כך." היא אומרת ודאגה אמיתית נשקפת בפניה היפות.
"אני לא יכולה. לא אהיה הפילגש של אף אחד." אני אומרת בטון בטוח.
היא רואה שהיא לא יכולה לשכנע אותי ופותחת את הדלת, "אם את צריכה מחסה אפילו ללילה אחד, אסתיר אותך בחדרי." היא מציעה ויוצאת.
*
חולפים כמה שבועות והאימונים הופכים לקלים. אני מצליחה לגבור על כל מכשול שבראנט מציב לפניי.
אפילו השתפרתי בקרב עם חרב. למרות שאני עדיין מעדיפה את החצים והקשת. לאחר אני רוחצת את גופי בנהר, אני דוהרת לכיוון הארמון ובדרכי לחדר באחת המבואות, אני שומעת התלחששות.
אני עוקבת אחרי הקול בשקט, המקום חשוך ושקט. אני רואה לפיד אחד שזורק אור עמום במבואה.
"אתה חושב שתוכל להיפטר ממנו?" הקול הגברי הראשון שואל.
"אני אפטר ממנו. אני דורש את התשלום מראש." הגבר השני עונה.
אני מנסה להתקרב יותר כדי לשפר את השמיעה.
"אני רוצה אותו מת. אדליין תישאר המלכה היחידה ואני אנווט אותה כמו בובת חוטים." הדופק שלי מאיץ לשחקים.
"יש לך את המילה שלי אין כמוני בתחום. הוא יהיה מת כמה שבועות אחרי החתונה שלהם." הקול הגברי אומר.
"תהרוג קודם את ג'יימי ואז את וויליאם. אני צריך שלא ישארו יורשים חוץ אדליין. אני אדאג להעלים את אריה." הקול אומר.
אני צועדת אחורה בבהלה. אני חייבת להזהיר את וויליאם!
אני עושה רעש ברגליי, האיש מסתובב אליי והלפיד מכוון אליי.
אני מזהה אותו מייד. לואי, המלך הצפוני. הוא מתכנן להתנקש במלך.
הלמות ליבי הופכות ללא סדירות ואני מרגישה פרץ אנרגיה. אני מסתובבת ומתחילה לרוץ.
"תהרוג אותה קודם. אסור שהיא תגיע למלך." הוא מורה לגבר הגדול שעמד שם.
ואז אני שומעת את הצעדים שלו כשהוא רץ אחריי, אני מקדימה אותו ועולה על הסוס שלי ומתחילה לדהור קדימה.
הוא אחריי עם סוסו. אני לא עוצרת לרגע להביט לאחור. הוא שולח חץ ופוגע בסוס שלי שמתהפך ואני נופלת יחד איתו. אני מתגלגלת על הריצפה ומרימה את עצמי כדי להמשיך לרוץ ללב היער.
הוא מצליח לתפוס אותי ואנחנו שולפים את החרבות יחד.
הוא הראשון שתוקף ומשם זה הופך להיות קרב מכוער. אחרי פעמים רבות שהוא מעיף את חרבי הצידה, הוא דוקר אותי בצד ביטני.
הקרב נגמר. אני נופלת על הקרקע.
הוא תולש את השרשרת שלי מצווארי ועוזב אותי למות ביער.
אני עוצמת את עייני ושלווה נעימה עוטפת אותי.
אני מתרפקת עליה ושוקעת לתוכה.
קובה, אני מצטרפת אליך.
YOU ARE READING
בהרי
Romance"לא. אני לא אשרת אותם. אני מעדיפה להתמודד נגד כל אבירי הצבא האפור ולא לשרת אותו!" היא צועקת על בראנט. אני נעצר במקומי ומחכה לראות עד לאן המורדת הקטנה שלי מתכוונת לקחת את זה. "זה לא נתון לבחירתך. כמו שאמרתי זה ציווי של הוד מלכותו." הוא אומר ומנמיך את...
