אני מניחה את ידי על צ'וי ומשדרת לו שהוא יכול להירגע. הוא עדיין עומד בתנוחת תקיפה כשעיניו נעוצות בוויליאם.
לעולם לא הייתי פוגעת בבראנט או בוויליאם אבל אני לא אשב בשקט אם הוא מאיים על אחד מלוחמיי והמסר הזה היה חייב לעבור.
פתחתי את הצלקת הישנה בידו של בראנט שאני עשיתי בפעם האחרונה שהתאמנתי איתו. כך בראנט הבין שזו אני שנלחמת בהם.
אני מורידה את הברדס ושיערי שאסוף עד עכשיו מתפזר סביבה. הרוח נושבת ומעיפה אותו לצד בקלילות ומקררת את פניי המיוזעות. וויליאם לא מוריד ממני לשניה את העניים.
"בהרי?" הוא מתקרב כלא מאמין.
צ'וי משמיע קול מחאה להתקרבות של וויל. "צ'וי זה בסדר." אני אומרת בקול רגוע.
הוא עדיין דרוך אבל לא תוקף. הוא נעמד ליד ריקו עם דון קינו ומאץ'.
וויליאם מתקרב ונוגע בפניי כאילו מוודא שזו באמת אני.
"איפה? איך?" הוא נראה מבולבל.
הוא שומט את חרבו ותופס את פניי בשתי ידיו בעדינות כאילו מפחד שאשבר ממגעו. אני לא צפיתי את זה, אבל הוא מפיל את שפתיו על שפתיי.
כל הכעס שהיה לי עליו נעלם כלא היה. טעמו הזכרי המשכר והמוכר מציף את פי עוצמת את עייני ומתמסרת למגעו העדין. כל כך התגעגעתי אליו. לכולו.
הוא מאריך את השהות של שפתיו על שלי ללא תזוזה.
"תסתכלי עלי נמרה קטנה." הוא פוקד כהרגלו.
עיניי פוגשות בעיניו הירוקות שנראו כה עצובות.
"פגעתי בך?" הוא מתחיל לחפש על גופי חבלות, "למה לא אמרת לי שזאת את? לעולם לא הייתי נלחם נגדך אם הייתי יודע." הוא נוהם בתסכול וסורק אותי בעיניו המודאגות.
"לא פגעת בי וויליאם. אני בסדר." אני מחייכת אליו .
"בואי תיכנסי נאכל יחד ארוחת ערב ואז נדבר על הכל . עברת דרך ארוכה." הוא פוקד שוב.
"אני אכנס עם הלוחמים שלי." אני קובעת.
"לא חשבתי אחרת." הוא מחייך אליי וזורק פקודות לאנשים.
במהלך הארוחה אני מספרת לוויליאם בקצרה על איך נעשיתי ללוחמת עם צבא ועל איך ששרדתי את השהות ביער וכמובן על החברים החדשים שלי. הלהקה של הנמרים כמובן.
אני מחליטה לא לספר לו עדיין על אריה, עד שאדע שבטוח לה להיות בארמון.
אחרי הסעודה הלוחמים מתפזרים למיטותיהם ומי שנשאר איתי זה ריקו ועוד קומץ לוחמים בכירים.
אנחנו נכנסים לחדר המלחמה שם מחכים לנו וויליאם וכלל הקפטנים שלו. את רובם אני מזהה ומחייכת אליהם ברוך, "רבותיי." אני אומרת ומורידה את ראשי כאות כבוד.
אני שומעת לחשושים בניהם. כולם עוד בהלם מעצם העובדה שאני חיה.
"שנתחיל?!" וויליאם קוטע את הלחשושים באחת.
הוא מסב את תשומת הלב של הקפטנים שלי ושלו למפה שפרוסה על השולחן ומסביר את התוכנית שלו.
YOU ARE READING
בהרי
Romance"לא. אני לא אשרת אותם. אני מעדיפה להתמודד נגד כל אבירי הצבא האפור ולא לשרת אותו!" היא צועקת על בראנט. אני נעצר במקומי ומחכה לראות עד לאן המורדת הקטנה שלי מתכוונת לקחת את זה. "זה לא נתון לבחירתך. כמו שאמרתי זה ציווי של הוד מלכותו." הוא אומר ומנמיך את...
