אני מרכז את כל הקפטנים שלי לחדר הישיבות ואנחנו מתחילים בדיון על המורדים שהולכים ומתרבים בזמן האחרון.
הם תוקפים שיירות שנמצאות בדרכן אל האמון ובוזזים אותם.
לאחר שאנחנו מגיעים למסקנה שנצטרך לבצע רוטציות בין פלוגות שיאבטחו את הדרכים לארמון אני משחרר את כל הקפטנים לעיסוקם, "בראנט אתה תישאר." אני פוקד לפני שהוא מספיק לצאת.
לאחר שכולם יוצאים הוא נשען על השולחן עם ידיים שלובות על חזהו.
"מה קורה איתך בזמן האחרון?" אני שואל.
הוא בתגובה מרים את כתיפיו כאילו הוא לא מבין על מה אני מדבר. "אל תבלבל במוח אתה מתחמק מלהגיע לאגף שלי, נמנע מלהתאמן איתי והכי נורא זה שאתה מציית לפקודות שלי." אני מתעצבן.
"אני עסוק בטורניר, אני רוצה לנצח השנה." הוא אומר.
בסדר, זה יכול להסביר את ההתנהגות שלו.
אני מרגיש שיש משהו מעבר לזה אבל אני מתעלם מהתחושה, בראנט לעולם לא עשה משהו שיגרום לי לחשוד בו.
"שארל עוד לא חזר מהצפון. אני חושב שמישהו הזהיר אותו." אני משנה נושא שיחה.
"אנחנו נתפוס אותו זה רק עניין של זמן." הוא אומר.
"טעות אחת קטנה, זה מה שצריך." אנחנו ממלמלים יחד ופורצים בצחוק.
הינה הוא חוזר לעצמו. "בוא נלך להתאמן קצת. לא יזיק לך להילחם נגד מישהו בגודל שלך." אני אומר ואנחנו יוצאים לכיוון מתחם האימונים.
השבוע של הטורניר צריך להתחיל מחר. כל האבירים והלוחמים שצריכים להשתתף בו כבר נמצאים בארמון והיום צריכה להתקיים הסעודה שמבשרת על פתיחת המשחקים.
כל הארמון תוסס והמשרתים לא מפסיקים להתרוצץ.
אני הולך לחדרה של אדליין כדי לבדוק לשלומה מכיון שהיא לא הופיעה לארוחת הבוקר בטענה שהיא אינה חשה בטוב.
כשאני נכנס לאגף שלה כלל המשרתות עדיין עסוקות במלאכת התפירה עבור השמלה שכנראה היא תצטרך ללבוש היום בערב.
אני מחפש אותה בעייני ומוצא אותה יושבת על עדן החלון שהרוח הקלה מבדרת את שיערה הזהוב הארוך.
היא לא מבחינה בנוכחותי ואני חושב שזה הפעם הראשונה שראיתי אותה מחייכת.
היא מביטה על הנוף מהחלון ונשמה עמוק את האויר הקר.
השמש גורמת לשיערה לזהור, זאת פעם ראשונה שאני רואה כמה היא מדהימה ביופיה.
אין ספק שאם בהרי לא הייתה חודרת לי לעצמות הייתי נשבה ביופיה האצילי והמרהיב.
המשרתות שמות לב לנוכחותי ועוצרות את העבודה. אני מסמן להן בידי לצאת מהחדר בשקט כך שאנחנו נשארים רק אני והיא. היא לא שמה לב למתרחש סביבה.
היא לובשת שמלה בצבע ורוד בהיר שמדגיש את הטוהר והתמימות שלה וגורם לה להיראות יפה יותר.
לאחר רגע ממושך היא מרגישה בנוכחות שלי ומביטה ישר בעייני.
YOU ARE READING
בהרי
Romance"לא. אני לא אשרת אותם. אני מעדיפה להתמודד נגד כל אבירי הצבא האפור ולא לשרת אותו!" היא צועקת על בראנט. אני נעצר במקומי ומחכה לראות עד לאן המורדת הקטנה שלי מתכוונת לקחת את זה. "זה לא נתון לבחירתך. כמו שאמרתי זה ציווי של הוד מלכותו." הוא אומר ומנמיך את...
