*לאחר כמה חודשים*
אני מאיצה את קצב הריצה כבר הכרתי את כל היער בעל פה.
לאחר שאני רואה שאני לא מצליחה להדביק את הקצב של צ'וי ואחיו, אני מטפסת על העצים ומתחילה לעבור מעץ לעץ בעזרת ענפיו.
כשאני מגיעה אל המפל הגדול מתנשפת ממאמץ, מאץ' קופץ עליי וזה הודף אל תוך המים הקרים.
צחוק בוקע ממני בקול.
אני אוהבת אותם הם הפכו למשפחתי. גורי הנמרים כבר לא קטנים כמו שהכרתי אותם.
צ'וי הוא הגדול מכולם בגופו וצבעו השחור דומיננטי מאד, אחריו מאץ' ואז דון וקינו שהם קטנים יותר אבל עדיין הם עברו את גובה מותניי.
הם הגנו עלי ואני עליהם.
אני הגנתי עליהם כשהם היו גורים. עכשיו הם לקחו את תפקיד ההגנה על הלהקה שלנו.
אני שומעת צעקות בקרבת מקום, צ'וי קפץ למים ודוחף את כולנו לעבר הגדה. הוא עומד מולנו כשעניו נעוצות קדימה בריכוז כרגיל מאץ', דון וקינו נעמדים מאחורי צ'וי כשענייהם נעוצות באותו מקום. אני הולכת אחורה באיטויות ומרימה את הקשת מהקרקע.
אני צועדת קדימה בשקט, צ'וי לא אוהב את הרעיון ונהמה מאיימת לפרוץ מגרונו, אבל הם הלכו אחריי בשקט כשהם דרוכים.
אני עולה על גבו של דון ונעזרת בענף לטפס על העץ. מבין ענפיו יש לי גישה למה שקורה מסביב.
ראיתי גלימות אפורות, החיילים של לואי. הם זורקין את האיש שעומד בקושי על רגלו הפצועה, על גבו.
"תיכנע איש זקן. אפילו הצבא העלוב שלך לא יעזור לך." הקפטן צועק עליו שאותו אני מזהה מסעודת האירוסין של וויליאם. הוא האחד שאחז בידי וניסה לכפות את עצמו עליי.
"היחיד שאכרע ברך בפניו יהייה מלכי. אתה לא מלכי ולא תיהיה לעולם." האיש המבוגר אומר וניכר בקולו שהוא סובל.
"אז תמות כמו שאר ראשי השבטים שהתנגדו לנו, ואחרי שנהרוג אותך נהרוג את שאר הלוחמים שלך." הקפטן נוהם.
אני מורידה את גופי לרכינה ומביטה סביב, יש כמה עשרות לוחמים על ברכיהם כשחרבות אבירים שלופות על צווארם. האביר מרים את חרבו ובא לנעוץ אותה בחזהו של האיש.
אני מותחת את מיתר הקשת שלי ונושמת עמוק, הוצאתי אויר ומשחררת את החץ.
הוא פוגע בחזהו של הקפטן, "אנחנו מותקפים, תתפסו אותו."
אני קופצת מהעץ לעץ המקביל במהירות. לאיפה צ'וי והשאר נעלמו? אני מתכוונת לקפוץ לענף המקביל אבל אחד האבירים תופס אותי בקרסולי ואני נופלת על האדמה.
אני מתרוממת במהירות ושולפת חץ נוסף, "את חושבת שתצליחי לגבור עלינו בעזרת כמה חצים מסכנים?!" הקפטן צוחק.
הוא לא מזהה אותי. הוא שולף את החץ מחזהו בכאב.
"אביס אותך עם כמה חצים ואולי קצת עזרה." אני אומרת בנחישות ואני צועדת לעברו.
YOU ARE READING
בהרי
Storie d'amore"לא. אני לא אשרת אותם. אני מעדיפה להתמודד נגד כל אבירי הצבא האפור ולא לשרת אותו!" היא צועקת על בראנט. אני נעצר במקומי ומחכה לראות עד לאן המורדת הקטנה שלי מתכוונת לקחת את זה. "זה לא נתון לבחירתך. כמו שאמרתי זה ציווי של הוד מלכותו." הוא אומר ומנמיך את...
