*לאחר חודשיים*
מאז שאריה מתה החיים שלי חשוכים ואפורים, קודם בהרי ואחרי זה אריה. לאחר שהרגתי באופן איטי ומלא איסורים את לואי שרצח את בהרי ואריה. כל יומי מוקדש לחיפוש אחרי אדליין כדי להביא לה את העונש שמגיע לה ולטקטיקות מלחמה.
הצבא האפור שעכשיו נמצא תחת הנהגתו של שארל הקפטן הבכיר ויד ימינו לשעבר של לואי סגר עלינו.
הייתי סגור בחדר הישיבות כל אחר הצהריים. תשומת ליבי הייתה נתונה למפה שעליה פזורים המקומות בו הצבאות שלנו ושל שארל עומדים.
"למישהו יש רעיון איך להדוף אותם?" אני שואל ספק את עצמי ספק את ג'יימי בראנט תומאס ועוד כמה קפטנים שעמדו בחדר.
"לא נוכל להילחם גם בהם וגם במורדים שהולכים ומתחזקים, נצטרך לגייס את הכוח של ראשי השבטים." תומאס מציין.
"הם לא ילחמו עם הצבא שלנו. לא אחרי מה שהצבא האפור עשה להם ואנחנו שתקנו בזמנו." בראנט אומר תוך כדי שהוא מרוכז בצלחת אוכל שמונחת לפניו.
אני דופק על השולחן בכוח, "אני צריך רעיונות לא ציון עובדות לא מועילות." אני מרים את קולי ומביט סביבי. כולם מרימים את עניהם למפה. בראנט שעד עכשיו התעסק באוכל מתרומם ומצביע על החלק הריק שמופיע על המפה "מה יש כאן?" הוא שואל.
"היער, הוא סבוך ומקשה על המעבר של הציוד לחימה." הליאן עונה.
"אדוני, שמעת על הלוחם ששולט ביער? הלוחם והברדס השחור. שמעתי עליו לפני כמה שבועת השמועה אומרת שהוא הציל כמה מהלוחמים החזקים ביותר מהשבטים והם חברו אליו מכיון והם חבים לו את חייהם. אליהם הצטרפו לוחמים כאלה שרצו ללמוד לוחמה ולחיות את חייהם חופשיים. הצבא הזה שנמצא איתו חזק מאד. לפי השמועות הם אלו שסילקו את הצבא האפור משטח היער והדפו את המורדים חזרה למזרח." בראנט אומר כשהוא מוסיף כלי נוסף על המפה שמסמן את היער, "אם נכרות איתם ברית, הצבא הזה יהדוף את הצבא של המורדים מהצד של היער שהוא מכיר היטב. אנחנו נהדוף את הצבא האפור מהכיוון השני והם מוקפים. אין להם דרך יציאה." בראנט מסיים את דברים ומשלב את זרועותיו על חזהו.
אני מסתכל שוב על המפה. "עדיף את הטמטום הזה על כלום. תשלח שליח אל היער ותעביר להם הזמנה מפורשת לארמון בהתחייבות ליציאה מכאן ללא פגע. רק למשא ומתן. תעביר להם שישים חרבות וארבעים חניטות כמחווה לכוונה טובה." אני סוגר את הישיבה.
אני הולך לאגף שלי ומוזג לעצמי את כוס היין החמישית שלי בכמה שעות האחרונות, מנסה להטביע את הצער שלי בשיכר כשאני לא עסוק בלתכנן מלחמה כדי שלא אצטרך לחשוב על בהרי או אריה.
אני מסיים את הכוס בלגימה וישר מוזג עוד אחת.
ג'יימי נכנס לאגף שלי, הוא התחזק וגדל מאד בזמן האחרון הוא הפסיק להסתתר מאחוריי תומאס כמו שהוא היה רגיל לעשות והתחיל לפתח תכונות של גבר.
"כן ג'יימי." אני לוגם את תכולת הכוס, הפעם בלגימות קטנות יותר.
"וויל אני רוצה לצאת עם המשלחת מחר." הוא מתקרב אלי.
"לא." אני קובע.
"וויל אני מוכן. אני התאמנתי כל כך הרבה." הוא מנסה לשכנע אותי.
"לא ג'יימי וזה סופי." הוא נראה מובס ומתקדם לכיוון היציאה. אני מניח את כוס היין "אני לא יכול לסבול את המחשבה שיקרה לך משהו ג'יימי" אני מתוודה לגבו.
הוא נעצר ומסתובב אליי ואני מתקרב אליו, "אתה היחיד שנשאר לי." אני אומר.
"אני יכול להלחם ואהיה עם לוחמים מיומנים אני רוצה להתחיל לצאת למשימות. וזה לא משימה מסוכנת." הוא מנסה לשכנע אותי שוב. ניראה שהוא ממש רוצה להוכיח לי. וזאת באמת לא משימה מסוכנת.
"אתה תקשיב לכל פקודה של בראנט או תומאס. אתה לא תמרה את פיהם ולא תנסה להיות גיבור. שמעת?" ג'יימי מפתיע אותי שהוא מחבק אותי חזק.
"התגעגתי אליך וויל. כולנו צריכים את המלך שלנו." הוא אומר ויוצא מהחדר במהירות לפני שאשנה את דעתי.
אני מחייך אחרי הרבה מאד זמן שלא הצלחתי לחייך. אני מנפץ את כד היין ומורה המשרתים להוציא את שאר היינות מחדר שלי.
הגיע הזמן לקחת את הממלכה הזו בידיים.
למחרת בבוקר בראנט עולה על הסוס שלו, הוא זה שמוביל את המשלחת אל היער.
הוא לוקח איתו את כלי הנשק שהועמסו על עגלות כמתנה אליהם כפי שציוויתי.
"אם אתה רואה התנגדות מצידם אל תתחיל מלחמה. תחזור ונחליט מה לעשות בנידון." אני פוקד.
"כן מלכי." הוא נד בראשו.
"תומאב וג'יימי יבואו איתך." אני יודע שהוא לא יאהב את זה ולכן אני מבשר לו רק כשהוא לפני יציאה.
"אני יכול להסתדר לבד." הוא נוהם.
"אני לא סומך על יכולת השיכנוע והאיפוק העצמי שלך ." אני צוחק, "צריך מישהו קצת יותר... טוב איך להגיד את זה? צריך מישהו יותר נחמד." אני אומר בהתגרות והוא לא אוהב את הרעיון בכלל.
אבל תומאס וג'יימי כבר לצידו כשהם רכובים על הסוסים. "טוב לראות שחזרת לעצמך וויליאם." הוא אומר בחיוך אחרי שהוא מזהה את השינוי בהתנהגות שלי ואת זה שלא שתיתי הבוקר.
אני צוחק, "אם יקרה משהו לג'יימי אני אזמן אותך לדו קרב עד המוות ושנינו יודעים מי ינצח." אני מאיים.
בראנט לא נראה מרוצה מיזה שהוא ניהיה אומנת אבל הוא מהנהן אליי ואני יודע שג'יימי בטוח כי בראנט יקריב את חייו עבורו.
YOU ARE READING
בהרי
Roman d'amour"לא. אני לא אשרת אותם. אני מעדיפה להתמודד נגד כל אבירי הצבא האפור ולא לשרת אותו!" היא צועקת על בראנט. אני נעצר במקומי ומחכה לראות עד לאן המורדת הקטנה שלי מתכוונת לקחת את זה. "זה לא נתון לבחירתך. כמו שאמרתי זה ציווי של הוד מלכותו." הוא אומר ומנמיך את...
