בהרי

בָּהַרִי (10)

אני ממהרת לצאת אחריו ותופסת בידו כדי לעצור אותו, "אסור לך לספר. אני לא אעשה את זה, מבטיחה. אעביר לך את הכסף עוד היום... רק בבקשה אל תגיד לאף אחד הם יהרגו אותה." הוא מסתכל על ידי האוחזת בזרועו ואז עלי.

"אני לא צריך את הכסף. רק אל תחשבי על זה לברוח זה מסוכן מידי אם יתפסו אותך, הם לא יחשבו פעמיים לפני שהם יהרגו אותך במקום." הוא מציין את הברור מאליו.

"תודה ג'יימי... תודה." אני מחייכת אליו והוא משיב לי בחיוך כנה כשאני משחררת את אחיזתי וחוזרת לחדר.

"הוא יספר?" מרי שואלת בפחד.

אני מנידה בראשי, "לא, הוא לא יספר לאף אחד." אני אומרת והקלה נכרת בפניה.

"אני חייבת לחזור למטבח. אנסה לעדכן אותך אם אשמע משהו." היא נושקת למצחי ויוצאת.

אחרי לא הרבה זמן המלך נכנס לחדר עם חומר חיטוי בידו.
"זה יכאב פחות עכשיו." הוא אומר, כנראה אחרי שהעוותי את פניי כשהזיכרון מהכאב אתמול גורם לגופי להירתע.

ניסיתי להישאר שקטה כשהוא ניקה אתמול את הפצע, אבל הכאב היה נוראי וברחו ממני אנחות כאב ללא שליטה.
אני מנהנהת לעברו ומתיישבת על המיטה כשגבי מופנה אליו.
הוא מטפל בפצעי. מגעו עדין ומפתיע אותי.

במקום לחבוש את הפצע שוב, הוא משאיר אותו פתוח וחשוף, "האויר יעזור לו להחלים מהר יותר." הוא מסביר בתגובה למבט המבולבל שלי.

'או שג'ייסון ביקש להנות מהנוף של גבי הפצוע וחשוף...' אני לא אומרת את זה בקול. הסתבכתי מספיק.

"אנחנו יוצאים בעוד שעה אז תלכי לארוז את הדברים שלך." הוא פוקד עליי.

"אני לא יכולה להשאיר פה את קובה. הם יהרגו אותו ברגע שתצא מהשער. אני לא הולכת." בהלה מציפה אותי.

"זה לא נתון לשיקולך בהרי! תאספי את הדברים שלך ותדאגי לעמוד מוכנה בשער האחוזה בעוד פחות משעה." הוא מציב עובדה והולך לכיון הדלת.

"לא! אני לא משאירה את קובה כאן לבד... אני לא יכולה." אני עומדת על שלי אבל ליבי לא משתף פעולה עם האומץ המזוייף שלי ומתחיל לפעום במהירות.

מה אני עושה לעזאזל?! אני חייבת להפסיק לעצבן אותו.

הוא מסתובב ומשלים את המרחק בנינו בשני צעדים. הוא אוחז בצווארי ואני מתנשמת בכבדות.
הפחד חודר לכל עצב בגוף שלי.

"אני לא חוזר על מה שאני אומר יותר מפעם אחת. הפעם אהיה סלחני איתך. אבל את אף פעם לא אומרת לי לא שוב! וכשאת פונה אליי זה ב׳אדוני׳ אל תתני להעניש אותך כי אני לא אהיה עדין כמו האדון שלך. האם אני ברור?!" הוא נוהם בפנים אטומות. עדין? הוא טיפל לי בפציעה, הוא ראה מה הם עשו לקובה ועדיין הם אומרים שהוא עדין.