The penthouse lights

פרק 9- פסטיבל יין

אדריאן
״תפסיק עם השטויות האלה, גבר.״ קורי, החבר הכי טוב שלי טפח לי על השכם בדיוק כשהגענו לפסטיבל היין השנתי בקליפורניה.

״אני לא משתגע על הדברים האלה, להשתכר אני יכול גם בבית עד אור הבוקר.״

הוא צחק.

״מה אכפת לך? אתה איתי ואני שומר עליך, גבר. אין מה לדאוג, תראה איזה מקום יפה.״ הוא החווה בידו לעבר האזור הענק עם עשרים דוכני היין ואלפי האנשים המסתובבים ביניהם.

״כוס אחת?״

״כן, אדריאן. כוס אחת.״

״בסדר גמור, קדימה.״

<><><>

קורי עמד לידי עם כוס יין לבן ואני החזקתי כוס יין אדום בזמן שהסתובבנו בין הדוכנים. ״תגיד לי, כמה שתית? אם תיפול פה אני לא ארים אותך.״ אני דוחף אותו קדימה ומיד מבין שזו הייתה טעות כי הוא כמעט נפל על הפנים.

״מה, אדריאן? זו הכוס הראשונה.״

״שמילאת אותה כמה פעמים?״

״אה... ארבע-חמש? לא זוכר.״

הוא חייך כאילו הרגע זכה בלוטו והעדפתי לקחת אותו משם לפני שהוא יעשה משהו מביך שיגרום לי לא לדרוך במקום הזה שוב. ״בוא, בוא נלך.״ תפסתי את זרועו השרירית ומשכתי אותו הצידה, חצי מהמשקה בכוס שלו נשפך על הדשא.

מצוין.

״פאק!״ הסתובבתי אחורה לשמע הקול הנשי המצחקק, עדיין אחזתי בזרועו של קורי כדי לשמור שהאידיוט הזה לא יימרח לי על הדשא ואצטרך לגרד אותו משם.

ואז ראיתי אותה. זין. למה, לעזאזל, כל פעם שאנחנו נפגשים זה מרגיש לי כמו דה-זה-וו מזדיין? אלפי גלגולים קודם.

זיהיתי את הבחורה מול ירדן, זאת הייתה אותה הבחורה שראיתי לצד ההורים שלה באותו היום בבניין כשהייתה תקרית בין ירדן לבין הבחור ההוא.

ניסיתי להעיף את המחשבות על היום ההוא ולהתרכז במה שקרה עכשיו. ירדן התרחקה בצעד מהיר אחורה וידיה מורמות כשהיא מסתכלת על היין האדום שיצר כתם ענקי על השמלה הלבנה שלבשה.

היא התחילה לצעוק בעברית על הבחורה והדמיון הקטן ביניהם יצר את חוט המחשבה שאולי הן אחיות, כי בדיוק ליד ירדן, ההורים שלה עמדו. אותם האנשים שהיו בתקרית בבניין ובתקרית עם המשטרה. אלא מה.

ירדן רצתה להעיף סטירה לאותה הבחורה שהייתי בטוח שהיא אחותה והאבא תפס את זרועה של ירדן וגרר אותה הצידה, הרחק מהאחרת. היא דחפה אותו ממנה והתחילה לצעוד בדשא על נעלי המגף הגבוה שנעלה.