ירדן
הייתי בבר והרגשתי כאילו כל זה סיוט אידיוטי שתכף אתעורר ממנו. ההורים שלי ביטלו לי העונש שקיבלתי בזכות מה שזה לא יהיה שאדריאן אמר להם. אף אחד לעולם לא הצליח לשכנע את אבא שלי, והבחור הזה? הוא פאקינג הצליח לעשות את זה.הוצאתי מהכיס שקית אוכל שקופה, קרעתי אותה והרמתי באצבעות את הכדור הקטן שנשאר לי מהחבילה שקניתי מטומי לא מזמן. אני מגזימה איתן. אני לא אוכלת כמעט כלום. אני אולי אתמוטט בקרוב אבל הן מרגיעות לי את הנפש ומשקיטות לי את המחשבות.
אני מרגישה טוב עם הכדורים האלה.
אני מרגישה בן אדם אחר שהוא לא אני.אדריאן עמד בצד השני של הבר, נראה שהוא בדיוק ירד התכוון לעלות למעלה כשבלעתי את הכדור עם בקבוק מים. הוא ראה אותי עושה את זה והוא עלה למעלה מבלי לומר דבר.
<><><>
נכנסתי למשרד של טומי כשאני זוכרת בבירור מה קרה בפעם האחרונה שדרכתי כאן. הפעם זה בעניין עסקי בלבד ולא מעבר לזה. אני לא מעוניינת לדבר איתו יותר ממה שאני צריכה וזה הדדי מצידו.
הוצאתי מאה דולר והנחתי את השטר על השולחן שלו מבלי לומר מילה. הוא הוציא מהמגירה חבילת כדורים, הניח אותה על השולחן והמשיך לגלול במה שזה לא היה בפלאפון שלו והתעלם מהנוכחות שלי.
הסתובבתי כדי לצאת ונתקעתי בגופו הגדול והחסון של אדריאן, עפתי אחורה וחבילת הכדורים עפה לאיפשהו שם מאחוריי. אדריאן תפס אותי מיד לפני שעמדתי ליפול.
טומי הרים את חבילת הכדורים שהרגע קניתי ממנו, הושיט לי אותה וסימן לי עם עיניו להזדיין מהמשרד שלו ולהשאיר את שניהם לבד שם.
אדריאן שלח אליי הינד ראש קריר ועפתי משם. צעדתי במסדרון כמו חולת נפש וירדתי במדרגות כל כך מהר שכמעט הייתי בטוחה שאני עפה על הפנים.
השעה הייתה רבע לשתיים-עשרה בלילה והמקום היה מפוצץ כמו כל לילה מחדש.
לא הפסקתי להגיש משקאות ולשרת אנשים. עבדתי כמו סוסה ולא הייתי עייפה לרגע. זה אחד התופעות של הכדורים. הרגשתי באופוריה ורק חיפשתי מה לעשות. חיפשתי תזוזה. חיפשתי תעסוקה.
אדריאן חלף מולי ועצר לרגע אחד כשענה לשיחה ומיהר לחלוף החוצה אל מחוץ למועדון כדי לדבר בשקט ולשמוע את הצד השני ודבריו.
הלב שלי התמוטט כשראיתי את אחותי הגדולה שהתיישבה בבר עם החברות שלה והיא נראתה כאילו שכחה לנשום.
״מה את עושה כאן?!״ היא רכנה על הבר וצרחה לעברי כדי שאשמע אותה. שמעתי טוב אבל העמדתי פנים שלא. הנדתי בראשי לעברה ונגעתי פעמיים באוזן שלי, מסמנת לה שאני לא שומעת אותה בזמן שאני מוזגת משקאות ללקוחות.
YOU ARE READING
The penthouse lights
Romance16.10.22 ירדן הריחוק שלי ממיאמי אישר לי באופן סופי להשאיר את משקעי העבר מאחור ולעבור עם המשפחה לקליפורניה, למרות ששנאתי את העובדה שאילצתי אותם לעקור את החיים שלהם ולהתחיל מחדש יחד איתי כאילו שאני לא כדור הריסה שניפץ את כל מה שהם בנו. אבל... כשהוא...