The penthouse lights

פרק 31- את אוהבת אותו?

אחרי שהארוחה התפרקה באחד-עשרה בלילה ולא אכלתי זית בשולחן הזה, כל אחד התפזר לעניינים שלו ואני ישבתי במרפסת עם בגדים ארוכים וצפיתי בגשם שירד.

חלון ההזזה נפתח ואריאל יצאה החוצה עם ספל תה, אני חיבקתי את הספל שלי ולא הכרתי בנוכחותה. היא גררה כיסא והתיישבה לידי כאילו שזה בדיוק איפה שהיא אמורה להיות, צופה בגשם שניתח על זכוכית המרפסת. רוח קרירה ליטפה אותי.

לא שאלתי אותה מה היא עושה כאן כי לא רציתי לדעת. באיזשהו שלב היא תתחיל לדבר וזה יתגלה. ישבנו בשקט במשך שתי דקות כי היא לא יכולה לסתום יותר מזה.

״את אוהבת אותו?״ השאלה שלה עקרה איזה חלק קטן בלב שלי. ידעתי בדיוק למי היא התכוונה, גם היא ידעה. היו אלפי תשובות לשאלה הזאת אבל אני לוקחת את התשובה הראשונה שלי והכי כנה כי זו הסיבה שבה התאהבתי בו.

״אם אגיד שכן, זה יעזור?״ הסתכלתי לה בעיניים וחיפשתי תקווה אבל כל מה שהיה בעיני היער הירוקות שלה זה נחישות וזלזול. ״לא, אני עדיין אצא איתו.״ היא לגמה שוב מהספל שלה והניחה אותו על השולחן.

אני חיבקתי חזק את הספל שלי, כאילו מנסה לחפש בו איזשהי נחמה מסוימת.

״למה שמת את הדיסק-און-קי אצלי בארונית?״ שאלתי אותה ישירות. אין לה נתיב בריחה מהשאלה הזאת, אני יודעת שזאת היא וגם היא יודעת שזאת היא.

הגשם הלך והתחזק וכך גם המתח בינינו.

״לא יכולתי לסבול שאת שם.״

״אה, מה את אומרת...״

״אני רצינית.״

גיחכתי למשמע התשובות שלה. ״את לא יכולת לסבול אותי שם? זה היה המקום שלי ואני זאת שהבאתי אותך לשם. את גזלת ממני את המקום שלי. את פשוט לקחת צלחת אחרי שאכלת ממנה וירקת בה. ככה בדיוק את התנהגת!״ קמתי מהכיסא והתחשק לי לנפץ לה את ספל התה בפנים אחת ולתמיד.

״אני עשיתי לך את זה?״ היא נעצה במבט בלחי שלי והפנתה לשם את השאלה שלה.

״לא, סבתא שלי עשתה לי את זה.״

פתחתי את חלון ההזזה ונכנסתי אל תוך חום הבית. אם היא לא יכולה לסבול את הנוכחות שלי היא צריכה לדעת שזה דבר הדדי. אני לעולם לא אוכל לאהוב אותה. הדבר היחיד שמקשר בינינו זה קשר דם, לא אהבה או נאמנות, כלום.

״אני חושבת שזו צלקת סקסית, אם לא אמרתי לך את זה כבר.״ מור ישבה רגל על רגל בכיסא גבוה במטבח ושתתה קפה.

״למה את שותה קפה? מתכננת לילה פרוע?״

״לא, נו, אני לא מצליחה לישון.״

״כן, וקפאין ללא יספיק ירדים אותך.״

נכנסתי למטבח והנחתי את הספל שלי בכיור ולקחתי את חדש מהארון למעלה.