הפרק מכיל תוכן מיני.
עמדתי מול המראה, השעה הייתה שבע בערב וחזרתי מהלימודים היום בשש במקום בשלוש כי ישבתי ללמוד למבחנים והיה לי תגבור.
הטלפון שלי צפצף על השידה ליד המראה. רכנתי מעל הטלפון שלי והצצתי בהודעה. חיוך מלא תאווה וחוסר בושה עלה בשפתיי הערמומיות.
מייב: זה אמור להגיע היום. תודיעי לי.
אני מרגישה כמו זונה חרמנית אבל מותר לי בהתחשב בעובדה שלעולם לא שכבתי.
לקחתי את הטלפון והתחלתי להקליד.
אני: את רוצה לבוא אליי? הבית ריק.
מייב: זו שאלה רטורית או משהו? כי אני כבר בדרך אלייך עד לפני חמש דקות. תחכי לי ערומה בחדר על המיטה שלך.
צחקתי בקול והנחתי את הטלפון בחזרה.
התחלתי לחבב את עניין ״הבית הריק״. ההורים שלי בעבודה, אחים שלי בחוץ, והיום האקס שלי עוזב לארץ. מור טעתה בכך שחשבה שאמרתי לאקס שלי משהו שגרם לו לעזוב, כי טכנית הוא זה שדיבר עם אבא שלי וחצי מהקרדיט הולך אליו אם באמת גרם לאבא שלי להשתכנע שהוא מיצה את הקטע של להישאר פה.
״מותק?״ הקול המתוק של מייב התפזר ברחבי הדירה הגדולה שלי. השארתי את הדלת פתוחה וחזרתי לחדר כי ידעתי שהיא אמורה להגיע. תכף נזמין משהו לאכול.
״הנה המותק שלי,״ היא צבטה לי את הלחיים ואחזה לי בסנטר כשהדביקה נשיקה יבשה על שפתיי. ״התגעגעתי אלייך.״ היא חייכה וחבטה לי בתחת. צחקתי מזה כל כך ונהניתי מזה.
אם אתם חושבים שמייב לסבית אז תרדו מהרעיון הזה. היא רק מתנהגת כמו אחת.
בעצם, כשאני מסתובבת איתה גם אני מתנהגת כמו אחת. היא מבריחה ממני גברים לא רוצים והיא יודעת לברוח בעצמה כשהיא מזהה משהו טוב מתקרב אליי. אם אתם חושבים שאנחנו מתנהגות כמו לסביות, חכו שתראו מה קורה בתיכון שלנו.
היא צנחה על הספה שלי ברגליים מפושקות והניחה את הרגליים שלה על השולחן. ״מה יש לאכול, מותק?״ היא ליטפה את הבטן שלה והסתכלה עליי בעיניים מורעבות.
״אני מזמינה אוכל ממסעדה כשרה של חבר של ההורים שלי. מה את רוצה?״ עמדתי מולה עם הטלפון והתכוננתי לחייג. גם אני גוועת ברעב ולא אכלתי כלום חוץ מחתיכת תפוח בשמונה בבוקר כשנסעתי לתיכון.
״תביאי לי פסטה.״
״באיזה טעם?״
YOU ARE READING
The penthouse lights
Romans16.10.22 ירדן הריחוק שלי ממיאמי אישר לי באופן סופי להשאיר את משקעי העבר מאחור ולעבור עם המשפחה לקליפורניה, למרות ששנאתי את העובדה שאילצתי אותם לעקור את החיים שלהם ולהתחיל מחדש יחד איתי כאילו שאני לא כדור הריסה שניפץ את כל מה שהם בנו. אבל... כשהוא...
