״את בטוחה שאת בסדר?״ מייב עצרה את הרכב שלה קצת אחרי הבניין שלי וחנתה מאחורי רכב טיוטה שחורה.
״לא. יהיה בסדר,״ לקחתי את הטלפון שלי ופתחתי את הדלת. ״לילה טוב.״
היא תפסה את זרועי וסימנה לי לסגור את הדלת. ״אני יודעת שהרגע חזרתי לחיים שלך. כולנו. אבל את יכולה להתקשר אליי בכל שעה ואהיה שם.״ היא הניחה את ידה על ידי. הערכתי את הכוונות שלה אבל לא רציתי שאף אחד יתערב בזה.
לקחת עצות בנוגע למערכת היחסים שלי ממישהו שלא חלק ממנה רק יסבך את המצב בינינו ויגרום לקרע גדול יותר.
אחרי שירדתי מהרכב של מייב והיא נסעה, נשארתי כמה דקות בחוץ. שאפתי את האוויר הלילי הקריר וחשבתי על הדברים. כרגע אין לי הרבה אופציות אבל אני לא מוכנה לוותר.
נכנסתי לבניין וראיתי את אריאל יוצאת מהמעלית. היא חלפה על פניי כאילו אנחנו זרות. לא התמקדתי בזה. היא רגילה לפזר את השנאה המרירה שלה בכל מקום ואין לי עצבים להתעסק איתה כרגע כי אני אפתח לה את הפנים.
נכנסתי למעלית ולחצתי על קומה עשרים.
כל הדרך לקומת הפנטהאוז שלו חשבתי אם כדאי לי לוותר בשביל שקט בבית. העימותים איתו גורמים לי להרגיש חלשה ומותשת. רואים שלא אכפת לו כרגע. הוא לא שלח הודעה ובדק איפה אני או מתי אני חוזרת הביתה. מבחינתו אני יכולה להסתדר לבד.
המעלית נפתחה ויצאתי החוצה באי רצון. אין לי בעיה לשרוף זמן בחוץ, העיקר לא לחזור הביתה בקרוב. זה כל כך מביך. זה כמו לריב מכות בכיתה, לצאת להירגע ולחזור פנימה. כולם מסתכלים עליך מוזר.
ניגשתי לדלת ודפקתי בשקט. אין קול ואין עונה. דפקתי שוב. הוא לא הלך לישון והוא לא ישאיר אותי מחוץ לדלת. הוא לא בבית.
נכנסתי לאנשי הקשר בטלפון וחייגתי אליו. רק אחרי כמה צלצולים הוא ענה. ״מה את רוצה?״ קולו קר. הרגשתי כאילו קיבלתי פצצה לפנים. ממתי הוא מדבר אליי ככה?
״כלום.״ ניתקתי את השיחה.
מייב אמרה לי לדבר איתה כשאני צריכה אותה אבל לא רציתי טובות מאף אחד. אני אסתדר בעצמי וזהו. כל החיים הסתדרתי לבד ומעולם לא הייתי תלויה באיש. הוא רוצה לשחק איתי משחקים? אין בעיה.
נכנסתי להודעות והתחלתי להקליד לו.
אם אתה באמת נותן לי לישון על סף הדלת שלך כשאתה יודע שאין לי מפתח ואתה לא בבית, אני מעיפה את הטבעת שלך לים ומסיימת איתך הפעם לתמיד.
קראתי את תוכן ההודעה הקצרה והבנתי שלא שקלתי מילים. זה יכול להביא לבלאגן גדול איתו וקרע עמוק ביחסים אז מחקתי את ההודעה. וגם אני לא רוצה שאני ליד הדלת שלו כדי שיבוא. לא צריך את הטובה הזאת. אני אלך ראש בקיר.
YOU ARE READING
The penthouse lights
Romance16.10.22 ירדן הריחוק שלי ממיאמי אישר לי באופן סופי להשאיר את משקעי העבר מאחור ולעבור עם המשפחה לקליפורניה, למרות ששנאתי את העובדה שאילצתי אותם לעקור את החיים שלהם ולהתחיל מחדש יחד איתי כאילו שאני לא כדור הריסה שניפץ את כל מה שהם בנו. אבל... כשהוא...