The penthouse lights

פרק 75- אני מאוכזבת ממך

שלושה חודשיים אחר כך: 1.12.23

התקשרתי למייב פעמיים והיא לא ענתה לי. היא אף לא מסננת. היא תמיד עונה.

ישבתי במטבח והראש שלי היה מסוחרר בטירוף שאין כמוהו. העמדתי את הטלפון על צנצנת קפה כשחיכיתי שאמא שלי תענה לשיחת הוידיאו. התקשרתי בשעה שאצלם קצת אחרי תשע בערב וזה יסתדר כדי שכולם יתאספו לשיחה.

״היי, ירדן בוידיאו!״ אמא שלי קראה מעל המצלמה והניחה את הטלפון כדי שאראה אותה בבירור. היא הזיזה הצידה את המחשב שלה. אבא שלי עמד מאחורי אמא שלי ושתה קפה בזמן שהוא מנופף לי. אחים שלי תפסו את כל המקום במצלמה ואמא שלי הזיזה אותם הצידה כדי שאראה אותם.

״מה קורה, ירדנה?״ עומרי נופף לי עם סיגריה. אמא שלי גלגלה את עיניה. ״בסדר. מה איתכם?״ הרגשתי עקצוצים בגוף כי כבר רציתי להגיע לעיקר ולספר להם.

״קרה משהו, נכון?״ אבא שלי הניח את כוס הקפה וניגש למצלמה, רכן וצמצם את עיניו בחשד. כולם היו מתוחים וצפו בי בציפייה להסבר. ״נו, מה קרה?״ מור קדחה. אמא שלי בלעה את הרוק באיטיות מרוב שזה לא עבר לה בגרון.

״העיפו אותי מהצבא.״ לא הבטתי במצלמה. ידעתי מה התגובות שלהם. ״אני ידעתי שקרה משהו. מה עשית?״ הוא לקח את הטלפון אליו ואמא שלי חטפה אותו מיד והעמידה כדי שכולם יראו אותי.

״גילו ששיקרתי בבדיקות על רקע מחלות לב. התמוטטתי בגבול לפני יומיים. הייתה ועדה והיום קיבלתי מכתב שחרור מהתפקיד. אני חוזרת הביתה.״ הרגשתי כל כך אשמה. אני צריכה להיות. הרסתי את העתיד שלי בגלל שקר אחד קטן שהתגלגל הלאה.

״אני לא מאמינה,״ אמא שלי התנשפה.

״כל הכבוד לך. אני מקווה שעכשיו את מרוצה שזרקו אותך.״ אבא שלי רכן למצלמה במבט מלא אכזבה ושפל. ״אבא-״ הוא ניתק לי את השיחה בפנים. הרגשתי כל כך עלובה. חייגתי שוב ואמא שלי ענתה.

״אני לא מאמינה עלייך. איך יכולת לשקר להם על דבר כזה כדי להישאר בתפקיד? זה כל כך לא חכם מצידך, אני מאוכזבת ממך. אני כל כך מאוכזבת.״ אמא שלי הטיחה בי מילים לפני שקיבלתי הזדמנות לומר משהו. אפילו לא בא לי לדבר. הורידו לי את החשק להוציא הגה מהפה.

״את חושבת שלא ניסיתי להסביר להם? התנצלתי אלף פעם והם לא היו מוכנים לשמוע. הם לא מוכנים לקחת סיכון. הם צריכים בחורה עם לב בריא לתפקיד הזה וגם לי כואב שזאת לא הולכת להיות אני.״

ניתקתי את השיחה בעצבים והעפתי את הטלפון על השולחן. אני יודעת שאני אשמה ואני יודעת שאני ילדה כל כך מאכזבת ועכשיו אבא שלי שוב חזר לא לאהוב אותי אז למה לגרום לי להרגיש עוד יותר רע? אני כבר מרגישה ככה אז למה להוסיף לי עוד? בשביל מה בכלל סיפרתי להם.

הטלפון שלי צפצף. מישהו שלח הודעה.

לקחתי אליי את הטלפון והפכתי את המסך. זאת אמא שלי. לא צפוי, מה אגיד.