פרק 35- הכל בגללך

1.4K 78 26
                                    

נסעתי ברכב שלי עם ונסה ומייב והיינו בשיחת עם לוקה שהיה עם הבנים ברכב והסתובב בעיר באזור החוף, אריאל הולכת לשם לא פחות ממני.

״לוקה, תשים את השיחה אצלך במיוט.״

כשלא שמעתי כלום מהצד השני והבנתי שהוא השתיק את השיחה, חייגתי לאדריאן בשיחת ועידה, ככה שגם הבנים ישמעו את זה.

״הלו?״

הלב שלי צנח.
חשבתי שגם הוא לא יהיה זמין.

״איפה אחותי?״ פניתי שמאלה בפנייה אל דרום העיר, אני נוסעת למקומות שהיא מסתובבת בהם הרבה. ״על מה את מדברת? היא עלתה הביתה.״ הוא נשמע מבולבל וזה גרם לי להיחרד עוד יותר.

״אז בגלל זה אני מסתובבת ברכב ומחפשת אותה בשתיים בלילה?״

״מה?!״

״תתלבש.״

<><><>

״מה קורה פה?״ אדריאן יצא מהרכב שלו ופנסי הרכב סינוורו אותי ואת החברים שלי. ״קודם כל, תעיף את הפנסים האלה.״ לוקה הסתיר את עיניו מהאור הבוהק. גלגלתי את עיניי. אדריאן נעץ בי מבט.

״מה?״

״את מוכנה לדבר?״

״אני? היא הייתה אצלך.״

הוא מסתכל מסביב כאילו הוא תכף מאבד את שפיותו. ״אם עשית לה משהו, זה ה-״

״לא עשיתי לה כלום. לא הייתי פוגע בה.״

״אז על מה דיברתם?״

״זה לא עניינך,״ נהם, ״אני לא חייב לך דין וחשבון, ילדה חוצפנית.״ הוא נעץ בי את אותו מבט זועם שאבא שלי היה נועץ בי.

לגמרי דומים.

״הו, אתה בהחלט חייב לי דין וחשבון. הכל בגללך. ואתה יודע מה? באמת לא אכפת לי מהשטויות שלכם, אני רק רוצה לדעת איפה היא.״ אם יקרה לה משהו זה יהיה על הראש שלו.

״מה את רוצה ממני? אני לא מבין. את גוררת אותי לפה בשתיים בלילה עם החברים שלך וטוענת שאחותך נעדרת בגללי. יצאת מדעתך?״ הוא הרים את הקול ואדים יצאו מפיו מקור הלילה.

״לא, אתה יצאת מדעתך.״ הצבעתי עליו בהאשמה והחברים שלי הסתכלו עלינו כאילו אנחנו שני ילדים קטנים.

״מספיק!״ נייט התערב, ולוקה גיבה אותו מהצד. ״אני לא יודע מה קורה, אבל הדבר הזה ביניכם,״ הוא מתח קו ביני לבין אדריאן, ״ממש לא מתאים כרגע.״ הוא נעץ בי מבט חד וחזר אחורה. מייב הנהנה.

הסתכלתי אחורה לעבר הים וראיתי משהו מטריד שצימרר אותי מאוד וגרם לי לקפוא. ״לא. לא,״ עזבתי את כולם והתחלתי לרוץ על החולות. לקחו להם בדיוק שתי שניות להבין שאני רצה לכיוון החוף והם רצו אחריי תחת אור הירח. זה היה כמו סצנה מסרט.

The penthouse lightsWhere stories live. Discover now