The penthouse lights

פרק 53- הבן שלך אנס אותי

TW.

סיימתי את הצילומים היום בשש וחצי בערב ואחר כך הלכתי עם מייב לאכול משהו והחבורה הצטרפה מלבד לוקה.

נייט רב עם מייב שזה בגללה והיא אמרה לו שאם הוא רוצה לקחת את החלק שלו ולעזוב את החבורה הזאת הוא יותר ממוזמן. לא התערבתי בשיחה הזאת, נלחמתי בשדים הפנימיים שלי. לא חסרות לי צרות.

עכשיו שמונה ורבע בערב ואני אעלה לישון אצל אדריאן מאוחר יותר ואקווה לקום שוב מוקדם ושהדבר הכי גרוע יהיה שאמא שלי תתעורר ולא אף אחד אחר. היא כבר יודעת עליו ואין לי צורך להסתיר ממנה.

כן, זה יהיה לה מוזר אם אני יוצאת עם גוי אבל היא לא נוקשה כמו אבא שלי. הוא חתיכת זין שתקוע לבן אדם בתחת. אין אפשר להיפטר ממנו. אני אמצא דרך לעשות את זה. למען השקט הנפשי שלי.

ישבתי במרפסת שלי ואח שלי הגדול מצד האבא יצא החוצה. הוא לבש מכנסי ג׳ינס שחורים וקפוצ׳ון כתום של נייק. כולם פה פתאום נהיו פרזנטורים של המותג.

״מה אתה רוצה?״ הסתכלתי על הבניינים הגבוהים בנוף מולי מאשר עליו. לא יכולתי להסתכל עליו, ראיתי אותו בצורה שחורה.

״למה את מדברת ככה?״ טון קולו פגוע. הוא החזיק בכוס קפה והניח את הטלפון שלו על השולחן. ״למה אנסת אותי?״ השאלה חדרה למרכז גופו וגרמה לו להיחנק מהקפה. הוא לא הפסיק להשתעל.

״אני-״

״אתה בן זונה שצריך לחתוך לו את הפנים. זה בדיוק מה שאתה. אל תסביר את עצמך.״ קמתי מהכיסא שלי והוא משך אותי אליו כדי לומר משהו. לקחתי את כוס הקפה מידו והעפתי אותה לפניו. ״אח!!!״ הוא זינק מהכיסא וכיסה את פניו. הקפה היה רותח.

״בת שרמוטה! אח!!!״ הוא התקדם למעקה מבלי לראות כלום. הוא כמעט נפל כשנתקע בשולחן. תפסתי אותו וחנקתי אותו. הוא ניסה להוציא את הידיים שלי מהצוואר שלו אבל נשבעתי שבאותו רגע גם חבורת גברים לא הייתה מצליחה להשתלט עליי.

שרטתי לו את הגרון. ״שרמוטה תקרא למי שהביאה קוקסינל כמוך לעולם הזה. שלא תעז לקלל את אמא שלי!״ לקחתי את הטלפון שלו, נתתי לו מכה בפנים והשלכתי אותו מעבר למרפסת. הטלפון שלו נפרד ממנו.

״אתה לא נשאר פה, תארוז את הדברים שלך הערב. אל תגרום לי לרצוח אותך.״

נכנסתי זועמת לבית.
אני אעשה את זה בשבילו.

נכנסתי לחדר של עומרי שבו שחף ישן איתו וזרקתי את המזוודות שלו על הרצפה, פתחתי את הרוכסן והתחלתי להעמיס אותן. ראיתי באחת המזוודות שעון רולקס, אוזניות איירפודס ומשקפי שמש של ולנטינו. הן מקוריות. הבן זונה הזה מעמיס כסף מלימודי האוניברסיטה שלו.

לקחתי את השעון, האוזניות והמשקפיים. דחפתי אותם מתחת לארון של עומרי וארזתי את כל הדברים של המזדיין הזה. שום דבר בחדר כבר לא היה שייך לו, הכל במזוודות הכבדות. הרמתי אותן ויצאתי מהחדר.