פרק 36- תמצוץ אותו

2.2K 86 58
                                    

הפרק מכיל תוכן מיני.

אדריאן
לא חשבתי שאני אשב אצל ירדן ואנהל איתה שיחה באמצע הלילה. אחרי מה שקרה בעבודה לא יכולתי להסתכל עליה רק מהבושה שהרגשתי אחרי שהשפלתי אותה לעיני אחותה הגדולה והעובדים שלי.

לא התכוונתי לגרום לזה לצאת ככה,
אבל זה כבר יצא לי ככה בכל מקרה.

היא קמה מהכיסא למקרר והתחת שלה רטט כשהיא צעדה במכנסי הטרנינג האפורים שלה. זזתי בכיסא באי נוחות וכיסיתי את האוהל שהקמתי במכנסיים.

היא אחות של הבת זוג שלי,
וקטנה ממני בשלוש-עשרה שנה.

אני בן שלושים, היא בת שבע-עשרה.
אני לא חושב שזה מסתדר בעולם שלנו.

אני מתבייש מהמחשבות המלוכלכות
שצפות לי במוח כשאני רואה אותה.

היא החזיקה ביד שני ארטיקים בטעם דובדבן והביאה לי אחד כשהתיישבה.

״אז איפה היינו?״ היא הייתה מרוכזת בלפתוח את עטיפת הארטיק בחושך שסרר במטבח. הדבר היחיד שהאיר בינינו ואותנו זה צללי הירח שחדרו מבעד לחלונות במטבח ומהמרפסת בסלון שלה.

לא ברור לי מה היא מנסה לעשות אבל ההצגה הקטנה שלה די מכאיבה לי במכנסיים. כל כך מכאיבה. אני חושב שאני אחזור לחדר ואעיר את אריאל כי אני לא יכול להמשיך ככה. זין. הביצים שלי כבר כחולות, אני מרגיש את זה.

הוא ליקקה את הארטיק ומצצה אותו כאילו היא לא יודעת מה היא עושה אבל אני יודע. אני יודע מה היא עושה וזה לא טוב, לא טוב בכלל. הכאב במפשעות שלי התפשט לאורך כל פלג גופי התחתון.

הרגשתי שאני עומד לאבד את זה.

״הארטיק שלך הולך ונהיה נמס, אז כדאי שתמצוץ אותו,״ היא הרימה את הארטיק שלי ולקחתי אותו ממנה, ״זאת אומרת,״ היא נתנה לעצמה מכה קטנה במצח כאילו היא טיפשה, ״שתאכל אותו.״ היא חייכה חיוך קטן שעורר בי דברים מאוד מלוכלכים.

דווקא בזמן הזה?

״תפסיקי עם השטויות האלה,״ אני מזהיר כי אני לא יכול להמשיך ככה. המכנסיים שלי הולכים והופכים לצמודים יותר. היא שמה לב ליד שמסתירה את הזין שלי ואז שיחקה אותה תמימה שלא יודעת מה אני מסתיר וחושבת שאני מניח שם את היד ליופי.

״איזה שטויות?״ היא הטתה את ראשה הצידה והוציאה את לשונה החוצה, מעבירה וויש על הארטיק. זהו. אני פאקינג לא יכול, אני עומד לאבד את זה כאן ועכשיו, באמצע הלילה המזדיין הזה.

״טוב, אני חושב שנדחה את השיחה הזאת למחר ונדבר על העניינים הלא סגורים בינינו. כדאי מאוד שנעשה את זה מחר, לא היום. כבר מאוחר ו... כדאי שאת שתלכי לישון.״ זינקתי באלגנטיות מהכיסא המזורגג ונכנסתי למסדרון החדרים. פאק. אני לא יכול ככה. סגרתי את הדלת בחדר של אריאל ולמזלי, היא הייתה ערה והתעסקה בטלפון.

The penthouse lightsWhere stories live. Discover now