היי, רגע לפני שאתן קוראות אשמח נורא אם תצביעו לפרקים אעריך את זה נורא😍
בנוסף..מזמינה אתכן לעקוב בעמוד האינסטגרם-sweet_books66786
🩷חושק את שיניי בזעם אדיר, "ליאו" הנקישות חוזרות, מחליק את כפי בעצבנות על פניי, קונור המזדיין מצא את הזמן המדויק להופיע, הדפיקות ממשיכות, מגלגל את עיניי, "תחכה בסבלנות חתיכת מזדיין" מממלמל תחת אפי ומתקרב אל דלת העשויה עץ ארז, שולף מכיס מכנסיי את המפתח המוזהב , מכניס אל המנעול , לאחריה פוער את הדלת ומביט בחבר המזויין שלי, עיניי עוברות עליו ברצחנות, הוא נשען על משקוף הדלת באותו מבט חולמני ומשועשע שמיוחד אך ורק לו, "אני מפריע?" הוא מחייך ומרים גבה אחת מעלה, חושק את שיניי עד שלסתי כמעט יוצאת ממקומה, "כן. קצת הרבה" קולי סרקסטי אך מהול באמת טהורה, מביט אל מאחורי גבו ומרים גבה, "לא אמרת שתבוא עם הבחורה הזו שמבלבלת לך את המוח?" אני שואל בשפה בה נבין זה את זה מבלי שהפראית תבין. איטלקית. בוהה בי רק לרגע, "ברור שבאתי איתה, היא ממתינה ליד הבר. " הוא מהנהן בכובד ראש, "והיא לא מבלבלת לי את הראש" הוא חושק את שיניו, שפתיי נמתחות לחיוך של יודע כול, "אתה יכול לנסות לעבוד על עצמך. אבל עליי, אתה לא תצליח לעבוד." אני קורץ לו ומרגיש משוחרר לפתע, אך זועף על כך שעצר את הרגע אשר שרר ביני ובין שבויתי הענוגה, "אתה פשוט נמנע מלהיות כנוע אליה" אני ממשיך להתגרות בו, הוא נראה זועף, גבותיו נעות יחד בעצבנות, הוא חושק את שיניו, "אני לא כנוע אליה, היא רק זיון טוב" עיניו מבזיקות בחולמנות בעודו מדבר על אותה בחורה, "ואיך היא נראית?" אני שואל ומכווץ את גבותיי, החיוך לא נָס מפניי, "השיער שלה...שאתה יכול לתפוס ביד אחת ומשוך, "הוא נושך את שפתיו, עיניו נוצצות, "והגוף שלה, אלוהים אדירים, החזה העגלגל שלה, והישבן המוצק והעסיסי" הוא ממשיך, בעודי מהנהנן אליו, אך בתוך תוכי אני מסוגל לחשוב רק על תחת לוהט ועסיסי אחר בלבד, כזה שינענע על הזין שלי ישבן עסיסי ורך אשר שייך לבחורה הפראית ביותר שהכרתי בכל חיי, נושך את פנים לחיי ונענע ממחשבותיי הרותחות כאש הבוערת, "הרגליים שלה, ארוכות, וכשהן נכרכות סביבך-" נראה כאילו הוא שוקע בפנטזיה משל עצמו, עמוק ובחוזקה, בדיוק כמותי, שוקע בעיניה הפראיות, פרועות, כהות, אפלות, עמוקות בעלות במעטפת, חמימות, מלקק את שפתיי כאשר תמונותיה שלה כאשר המגבת נפלה ארצה, ואפשרה לי להתבונן ביופייה עוצר הנשימה, אלוהים אדירים כמה כוח שליטה היה עליי להיאחז בו על מנת לא לטבוע יחד איתה, ולעזאזל, זה קרה גם באותו הרגע הארור כאן, קונור הציל זאת, הציל אותי מפגיעה ומעדיה שלא תחזור על עצמה לעולם. אני שונא אותה. וכך גם היא אותי. עליי למרר את חייה ולהפוך אותם לארורים, שתשקע בסבל רע, אבל משהו בתוך חזי לא מאפשר להתעלל בה עוד. הרגשה מזויינת. "והעיניים שלה , כל כך כחולות...כל כך עמוקות" הוא נאנח. "אתה לגמרי נשמע מאוהב" נהנה להתגרות במזדיין שהוא, הוא מכוון אליי את אותן העיניים החולמניות שלו בעוד כעס מוט מבעבע בהן, "אני לא מאוהב." הוא מצהיר אך שמץ של ספקנות נוצצת במילותיו, אני מחייך, "אתה כן. בהחלט" חיוכי רק מתרחב כאשר עיניו החמות יורות אש יוקדת ומתסיסה לכיווני, כובש גיחוך אדיר עצם כעסו הרב, כחכוח גרוני מהדהד בחלל החדר, מפנה את מבטי אל מקור הרעש , נושך את שפתיי כאשר אני מבחין בגופה מלא הקימורים מעוררי התאווה, היא נשענת אחורנית על שולחן, הדרך שבה היא עמדת, מקרינה את כוחה מלא ההתרסה, מבעיר כל חלק בגופי, היא מיישרת את עיניה אליי וכמו חץ שפוגע במטרה כך גם היא, עיניה חמימות, מחריפות, לוחמניות, כאילו נאבקת בי בעזרת מבטיה האפלוליים, היא משפילה את עיניה ומתבוננת בציפורניה כאילו הן הדבר המעניין ביותר שראתה בכל חייה, רגל אחת שעונה על שולחן הזכוכית , מרימה רק לרגע את עיניה המתריסות, "אני מפריעה לכם?" היא שואלת ומיישרת בקטלניות את עיניה היישר אליי, כאילו כל המבוכה ששררה בגופה נטשה אותה, מלקק את שפתיי וחש בעגיל התלוי על לשוני, יד מחוספסת מונחת על כתפי בכבדות, מפנה את מבטי אל חברי הטוב- קונור, "חשבתי שהיא אמורה להיות כלואה בצינוק" הוא מפנה בעזרת סנטרו לכיוונה של אפריל, חושק את שיניי בזעם עז, "ובכל זאת. אתה לוקח אותה איתך. לכאן. למועדון" הוא ממשיך בהתגרות, מכוון אליו את עיני הבוערות בזעך אדיר, עיניי מעלות את דמותו הזחוחה בלהבות חמימות, מלקק את שפתיי בעוד הזעף כובש אותי, נושם נשימה עמוקה , "משהו כאן מריח רע" הוא ממשיך בחיוך ממזרי, מצהיר אליו את עיניי וממשיך לשרוף אותו בלהבות חמימות, כאלו שיפערו את האדמה תחתיו ויבלעו אותו במצולות עמוקות, "מישהו היה צריך לשמור עליה. היא חתיכת פרועה" אני אומר ומחליק את מבטי על גופה, עיניה מתגלגלות אחורנית באותו לגלוג תמידי, משלבת את ידיה בהתרסה גלויה. נושם נשימה נוספת, עמוקה, כזו שיכולה לטלטל אותי ולשוב בחזרה אל המציאות, "קדימה, בוא נלך, הגיע הזמן למצוא את שאר סוחרי הסמים" אני אומר, קונור מהנהן ומסתובב, מתהלך לאורך המסדרון ונעלם תחת האורות העמומים, נשען על המשקוף בשילוב ידיים ובוחן את הפראית בעיניי, "קדימה בואי פראית" נימת קולי חזרה אל המוטב, נשמע רוגע וקר רוח, היא פוסעת לעברי, ידה אוחזת בידה השנייה במן חשש, גומעה את מבטה, היא עוצרת לפניי וממתינה לי, שאתקדם ואצא החוצה, אך אני נותר מקובע למקומי, מניח את ידיי על כתפיה, משתק אותה למקומה, עיניה הכהות בעלות המעטפת גועשות וגדושות בהתרסה מתקתקה, אך נראה בלבול וחוסר הבנה, ידיי מטפסות מעלה במעלה גרונה ועד ללסתה, עוטף אותו בידיי ורוכן קדימה אליה, כאשר שפתינו במרחק קטן, אני מבין. אני מבין שלעולם לא יקרה דבר ביננו שלא לצורך, נושם אותה אל ראוותיי, עיניה נוצצות, נשימותיה קצובות, מתקשה לבלוע את רוקה כאשר עורפה מתעקל, "אני מצפה ממך," נושף אליה ומאפשר לה לטעום את טעם התושקה שזולגת מבין שפתיי, ללא מגע , "שתתנהגי כמו ילדה טובה. תישארי קשובה." קולי סמיך, מרחיק את גופי מגופה כמו מכה מטלטלת, לופת את פרק ידה ומושך אותה אחריי אל עבר רחבת המועדון שוקקת החיים, מריח של לבנדר עדין, לריח הסיגריות והאלכוהול, המוזיקה רועמת באוזניי ומרעידה את רצפת המועדון, מעביר את מבטי לאורך כל הרוקדים. זאבי הלילה. אנשים בכל פינה, ריח הזיעה גורם לסלידה בגופי אך למעשה אלו חיי הלילה האפלוליים, מושך אחריי את הבחור הפראית, אינני רואה באף מקום את שני סוחרי הסמים האחרים שעליי להעניש, גורר אחריי את הבחורה הפראית ומחפש אותם בעיניי, לעזאזל. נאנח ומתקרב אל הבר, כאשר אפריל כבולה לידיי מתהלך יחד איתה ועם הרטינות שלה אל עבר הבר בו נמצא קונור עם בת זוגתו החדשה, ממצמץ מספר פעמים, מתבונן מבעד לכל האנשים באותה בחורה, היא נראית כה מוכרת, אינני מצליח להניח על כך אצבעי, גולל אחורנית בהתרחשויות שקרו בזמן האחרון. היא לא מקליפורניה. אין שום סיכוי ששכבתי איתה, אני מעדיף בחורות עם חזה מקומר יותר, מלקק את שפתיי ומכווץ את עיניי בעודי מנסה להיזכר, בעודנו מתקרבים אל עבר הבר הראשי קרובים אל קונור, עד שעיניי פוגשות בעיניו הוא מהנהן אליי ומרים את גבותיו הכהות בשעשוע, מחזיר את מבטי אל הבחורה שיושבת לידו שכת לוגמת ארוכות ממשקה אלכוהולי, ונראה כי מתענגת על כל רגע, לחיצה מורגשת בכפי, עוצר את הליכתי ופונה אל הבחורה הפראית, "לאן אתה לוקח אותי?" היא שואלת עיניה משוטטות לכל כיוון , לפתע זיכרון מבזיק בראשי, היא חברתה של הבחורה הפראית. לא זו שהתחילה איתי אז. זו שסבלה בהתחלה מקונור. אלוהים אדירים איזה ברוך. מחזיר את מבטי ללא מילים אל קונור שכבר נראה קרוב יותר אלינו וכמעט לידנו יחד עם בת זוגתו החדשה. היא לא יכולה להבחין באפריל. חושב במהירות ומתקרב אליהם, בזהירות מקפיד להטות את אפריל אחורנית כדאי שהבחורה בעלת העיניים הכחולות לא תבחין בה. לאחר רגע עולה רעיון נוצץ בראשי, מסחרר את אפריל בין ידיי, מקרב אותה אליי, עיניה יורות טיליי אש אליי, "מה אתה עושה?" היא שואלת מבעד לכל הרעש, מתעלם משאלתה, לופת את לחייה ומקרב את פניי אל שלה, רוכן קדימה, שפתיי מלטפות את שפתיה בפעם השלישית להיום, לחייה רכות תחת ידיי המחוספסות, "קחי נשימה עמוקה" מחייך כנגד שפתיה, "זה עומד להיות ארוך" אני מזהיר רגע לפני ששפתיי כובשות את שפתיה, נצמד אל העסיסיות הענוגה שלה, טורף את שפתיה כמו חיית טרף מסוכנת, מתענג על טעמה המתוקה, היא נלחמת בלחיצתה בחזרה כנגד שפתיי, לשוני לא מהססת, מלקק את שפתיה ומושך את שערותיה כדאי לקבל גישה טובה יותר, היא פוערת את פיה ומאפשרת ללשוני לגלוש על לשונה, מחליק , מרגיש, ומתענג על טעמה המתוקה, במלחמה אדירה שאין לה סוף אנו נאבקים בעזרת הלשונות, לשונותינו מרקדות כמו במחרוזת עוצרת נשימה, מעביר את לשוני על לשונה בכבישה אדירה, מרגיש את טעמה בכל גופי, את חומה עד שד עצמותיי, בולע את טעמה אל שפתיי, ריחה מטלטל אותי בחוזקה, משחרר את הלפיתה בשערה ומניח את ידיי על לחייה, מקרב אותה בחוזקה, רק לחוש בה עוד, כמו סם ממכר שלא ניתן להיגמל ממנו, עובר לכרסם את שפתיה התחתונות, אך היא אינה מאפשרת זו, היא זו שמכרסמת את שפתיי בעזרת שניה, מעביר את לשוני על שפתיה, בעודנו נאבקים כמו טורפים אכזריים, לאחר דקות ארוכות של חוסר נשימה וקרב ארוך, היא מפרידה בין שפתותינו, עיניה פעורות לגמרי, מבטי נותר על שפתיה האדומות. כמהה לעוד מטעמה המשכר.
------------
ה פרק של היוםםםםםם
אימאל'ה! ואבאל'ה! אני לא בטוחה שאני זוכרת איך נושמים אחריי הפרק הזה?!?!?!?!??!?!!!!?!!?!?!?!!למה כל כך חם כאן?!?!?!?
בנימה זאת, מה דעתכן על הפרק??מה הכי אהבתן??, אני הכי אהבתי את הנשיקה כמובן!, הסצנה הזאת כבר נחרטה על הלב שלי!💋💋💋💋💋💋💋🔥🔥🔥
שוב כמו בכל פרק בזמן האחרון מתנצלת שהוא מפורסם בשעה מאוחרת:(
מקווה שנהנתן ונפגש בפרק הבא!, אוהבת בכמויות אדירות ומעריכה הכל בטירוף!, עינבר:)💕💕💕💕
YOU ARE READING
Fatal fate //גורל קטלני{InbaR}
Romanceאליוט אליסיו (ליאו סטון)- גבר כוחני בעל מראה מרהיב ועוצר נשימה,סקסי עד כדי כאב,אופיו כמו פצצה מתקתקת שאך ורק רוצה להתפוצץ,זחוח,שחצן,יומרני. בעל חיוך כובש ועבר שהשאיר אחריו צלקת שסוע עמוקה ומלאה ברגשות אשם שמשפיעים על חייו היומיים,מאחורי מסכה של קור...