Fatal fate //גורל קטלני{InbaR}

פרק 57 -אליוט

היי, רגע לפני שאתן קוראות אשמח נורא אם תצביעו לפרקים אעריך את זה נורא😍

בנוסף..מזמינה אתכן לעקוב בעמוד האינסטגרם-sweet_books66786
🩷
מניח את רגלי על האספלט הקר, השקיעה החמימה מתנוססת לנגד עיניי, לאחריה אני בועט את רגלית האופנוע, מתרומם ומזדקף כאשר רגליי על האספלט, דוחף את ידיי אל תוך כיסיי מכנסיי ומתחיל לצעוד אל עבר האחוזה רחבת הידיים, לסתי נחשקת, גבי מתקשח, בעודי נזכר באירוע קודם לכן, הבחורה הפראית שברשותי כבר ניסתה לברוח, אך בפעם הזו, שכבר התכוננתי לרדוף אחריה ולאחר רגע לתפוס בגופה ומשם להמשיך היישר אל עונש נוסף היא רק שילבה את ידיה על חזה ונראה מהורהרת, מפוחדת וחסרת אונים, עיניה כבו יחד עם הלוחמנות שלה, נראה כי התקשתה לעכל את שלל הדברים שלמעשה התכתי בה, נשיפה עצורה מהדהדת בחזי ומתפרצת החוצה, אך חוסר הבנה מכה בבטני, עצם העובדה שאינה זיהתה ברגע את הקעקוע שעל חזי הוא זה שעורר את חשדותיי, היתכן והיא פסיכופתית ומסוגלת להסתיר את תגובתה בצורה מושלם כי תחילה לא היה ניתן להבחין בכך שיודעת לחלוטין לאיזה ארגון פשע שייך הקעקוע של חזי, ורק כאשר הסברתי לה מהו מסמל היא נראתה כאילו הבחינה ברוח רפאים שמאיימת על חייה. רגליי מתופפות על אבני הכורכר שבכניסה אל הבית, אך אני לוקח עימי את זמני, אינני חושש מדבר, מחשבותיי נסחפות בשנית אל אותה הבחורה הפראית, יחד עם זאת אל אותה נשיקה נחשקת, הבחורה הזו...השפתיים שלה הן כמו חטא בצבע וורוד בטעם ענוג ומתוק של ניתן לעמוד בפניו , יש בה את אותה האש הבוערת שלא כובה, היא נלחמת בי כמו חייה מטורפת ופראית, לעזאזל היא מעלה אותי בלהבות חמימות כשבעת מדורי גיהינום קטלניים ביותר, העיניים החמימות שלה הן כמו שני גדורי לבה מהולה בציאניד, נושך את שפתיי, תגובותיה ועקיצותיה הן כמו ממתק לתינוק מגודל, התרסתה וחוצפתה גורמות לי לרצון עז יותר לסחוט ממנה את כול תכולתה, להעניש אותה עד הקץ, להתבונן למעמקיי עיניה, פאק, בכל יום הדחף לזיין אותה רק מתפרץ, לחוש אותה, לראות את השליטה נהדפת מעיניה הפרועות. צעדי מתגברים בעודי פוסע בנמרצות אל עבר בית הנופש, עיניי מחליקות על דלת העץ הקשיחה, לאחר רגע אני ניצב כנגדה, מקיש את קוד הכניסה, נכנס פנימה, הדלת חורקת במקצת, מתהלך בצעדים איטיים ומבחין בשינוי הניקר, הרצפה כבר לא בעלת שכבת אבק, ריח הטחב והעובש התחלפו לניחוח עדין של לבנדר, מכווץ את גבותיי, ממשיך לפסוע בבית הנופש ולאחר רגע נוסף מבחין בדמותו הרחבה והגבוהה של אבי,  הוא יושב על כיסא הבר ומתעסק בטלפון שלו בעוד פניו מתכווצות בריכוז מחריף, מתבונן בו, לא ראיתי אותו כבר מעל לשלושה שבועות, עיניי מחליקות משיערו הפחמי והמתולתל אל עיניו הירוקות רושפות האש, זה כמעט כמו להתבונן בדמותי המבוגרת יותר, נושך את שפתיי, תמיד הייתי הכבשה השחורה במשפחתנו, ואילו אחי הגדול-מיכאלו, היה האח המוערך מבין שנינו, מה שגרם לי להיתקלויות רבות יותר בקרבתו, לקנא מרובה יותר והתקוטטות , אך בסופו של דבר הוא היה אחי. המודל שלי. אגרוף של אשמה מכה בבטני התחתונה, ולאחריו תחושת מחנק סוגרת על קנה נשימתי, עוצם את עיניי ומנסה להדוף את התחושה הארורה שהופכת את קרביי, עיניו היו קרות, כחולות ועמוקות, אך יחד עם זאת שמץ של חמימות, הוא אהב אותי. אני אכזבתי אותו, פגעתי בו עד קץ. מהולמות ליבי מתחילות להכות בי, כמו כדור לרקה, הודף בכל יכולתי את הדחף להרוס לשבור ולהשמיד, הזעם עצור בתוכי, "תשב אליוט" קולו העבה של אבי מהדהד בחלל החדר, כמו ילד קטן ומטופש אני פוסע אל עבר הכיסא שנגדו ומתיישב, מחשבותיי פוסקות והופכות להיות רדודות, הסחרור העז שבער בחזי נחלש, "מה הסיבה שקראת לי לבוא הנה?" אני שואל ומשלב את ידיי על חזי, הוא מניח את הטלפון כלפיי מטה על דלפק הבר, עיניו מחליקות עליי בוחנות, מכווץ את גבותיי, "קראתי לך הנה משום שהתקבלו אליי תלונות לגבי אותם סוחרים שביקשתי ממך לחסל", בטני מתהפכת מהמחשבה על לפגוע בצורה פוגענית בבחורה הפראית, אך אני כובש את רגשותיי ומחשבותיי, "אני עובד על זה" עוטף את פניי בארשת אדישה ללא שום רגש, "כנראה שלא מספיק אליוט." קולו נזפני כוחני, "כמה סוחרים מצאת מתוך השלושה?" הוא שואל גבתו הכהה והמטופחת מתרוממת, בולע את הגוש שבגרוני, הססנות כולאת אותי, בדחף עז להגן על הבחורה הפראית אך מעורפל ביראת כבוד כלפיי אבי, מהדק את שילוב ידיי לחזי, "מצאתי כבר-" מלקק את שפתיי, "סוחר סמים אחד, הוא ברגע זה כלוא בתחתית מועדון שברשות לה אמה," אני אומר, הגאווה ממהרת להגיע, חיוך ארסי מטפס לפניי, זווית פיו של אבי מתעקלת כלפיי מעלה, ליבי מתרחב, אך מוקדם מדי בשביל לחגוג זאת, "ומה עם השניים האחרים?" הוא שאול, חזי נצבט, דמי גועש ומבעבע בעורקיי כמו מפל ארוך, רינגטון ההודעה שבטלפון שלו מהדהד, אבי מעביר את מבטו ממני אל הטלפון שלו אשר מופנה כלפיי מטה, הוא מסובב אותו, עיניו הירוקות נוצצות כאשר המסך נפתח, הוא מרים את הטלפון ומחליק את ההודעה שנשלחה לו כעת, פניו מתעקלות בזעם עז, עיניו חוזרות אליי במהירות, נראה כי בעוד רגע יצא עשן מאוזניו וקצף מזווית שפתיו מרוב זעמו הרב, מכווץ את גבותיי, עיניו נחרכות עד שד עצמותיי, "קרה משהו?" אני שואל ומכחכח בגרוני, "היתכן ושני הסוחרי סמים האחרים גרמו לנזק רב עוד יותר," מבטו חמור, "שני סוחרים גברים, וסוחרת נוספת, אישה, שברגע פיתתה את אחד מחיילי המאפיה וחרצה בבטנו סכין פגיון חדה, עדיין לא נאמר אם הוא מת." אני מרגיש בצמרור נע לאורך גופי, שיערותיי אשר על עורפי סומרות, "אתה יודע מיהו החייל?" אני שואל, מבטי נותר קפוא כקרח, שומר על אותה ארשת פנים שלא מציגה דבר מלבד קור, אבי מכחכח בגרונו, ונראה חסר מנוח, "מי זה?" אני חושק את שיניי ומכה באגרופיי בשולחן הבר, "קונור, אליוט" מסך כהה אשר משחיר מרקד לנגד עיניי, נושך את שפתיי, נשימותיי נעשות כבדות אף יותר, בטני מתהפכת, חש במועקה אדירה על ליבי, כבר איבדתי בחיי את אחד מאנשיי הקרובים ביותר, האדם שחלק עימי כמעט אותם חיים, אינני מוכן לעבור זאת שוב, הכאב המזויין שרק מתגבר, לא משקף דבר, נותר שקט על כיסא הבר. אבי מתרום מכיסאו, פוסע אל קרבתי, מניח את ידו המנחמת על כתפי, אך לא הנחמה זה מה שאני מחפש, בראשי רצות שלל המחשבות הגרועות ביותר, והנוראה מכול, הבחורה הפראית היא זו שגרמה לכך, הטעות היחידה היא שהותרתי אותה איתו לבד. מלקק את שפתיי, רושף, הזעם רק מתגבר, כאב גורם לליבי לדהור, "אליוט, האם יש ברשותך את המידע של שאר הסוחרים האחרים?" אבי שואל מבעד למסך הכאב שמערפל אותי, בולע בקושי, "כן" אני עונה, קולי צרוד, שולף את הטלפון שלי מכיסי, נכנס במהירות אל הקישור שקונור שלח לי, תחילה אני מראה לאבי את הקישורים של שני הגברים, ומסביר מיהו האחד שכלאתי, לאחר רגע נוסף אצבעי מעופפת מעל הקישור השלישי, הנוסף, האחד שינפץ אותי לחלוטין, "עבור מה אתה ממתין אליוט?" שואל אבי מאחורי גבי, עוצם את עיניי בחוזקה, האם אני מוכן לכך?, הרגע הבא עתידו לטלטל אותי מכול כיוון, זה פריט המידע שאינני כמהתי בו, המידע היחיד שעלול להזיק לי, נושך את שפתיי, "מה העניין אליוט?" אבי ממשיך, לוחץ על כתפי ומעודד אותי לפתוח את הקישור הנוסף, "אני לא יכול" רושף וחש בדקירה נוספת, עורי מעקצץ, "אתה יכול. תפתח, זהו עניין של חיים ומוות." הוא חושק את שיניו, נראה כי סבלנותו אוזלת בכל רגע נוסף, בעל כורחי, אני מניח את אצבעי על הקישור הנוסף, לאחר שנייה נוספת אני מבחין בבחורה צנומה, בעלת קימורים, שיער בלונדיני ועיניים תכולות שראיתי בעבר, הבחורה הזו היא בהחלט לא הבחורה הפראית שלי. ליבי נסוק לרקיעה, הקלה ממלא את חזי, אך לאחריה מגיעה תהייה נוספת, הבחורה הזו כה מוכרת, כאילו פגשתי בפרצופה בעבר, מכווץ את גבותיי בניסיון כושל אחר דמותה המוכרת, "מה קונור מצא בבחורה הזו?" אבי שואל בטון סרקסטי, אני מנענע את ראשי, "אינני יודע.." נושף.
--------------------
הפרק של היוםםםםםםםםם
אני לא בטוחה שהייתן מוכנות לפרק הזה:), האם אתן מזהו מהי סוחרת הסמים???
מה דעתכן על הפרק????מה הכי אהבתן??? אני קצת מתקשה לחשוב למה יותר מכול התחברתי, אני מניחה שרק בפרק הבא תגלו;)
מקווה שנהנתן ונפגש בפרק הבא!!!!, אוהבת בכמויות ומעריכה ברמות מטורפות עינבר:)))
(מתנצלת שלוקח לי קצת זמן לעלות כול פרק)