Fatal fate //גורל קטלני{InbaR}

פרק 46-אליוט

היי, רגע לפני שאתן קוראות אשמח נורא אם תצביעו לפרקים אעריך את זה נורא😍

בנוסף..מזמינה אתכן לעקוב בעמוד האינסטגרם-sweet_books66786
🩷

"אליוט" קולו העבה נשמע מבעד למלבן הדק אשר מוצמד לאוזני, נאנח ממעמקיי גרוני, "כן?" שואל ומכווץ את גבותיי, כמובן בשפה שהבחורה הפראית אינה מבינה, עיניה עוברות בשאלה לכל אורכי אך אני מתעלם, "אני מגיע למקסיקו כדי לראות איך הולך" או במילים אחרות, הוא רוצה לבדוק איך אני מתמודד. מנענע את ראשי ומרגיש גוש מתעבה בגרוני, מיובש לחלוטין, הוא אינו יכול להגיע הנה. מחשבה ארורה מזדחלת תחת עורי אך אני מעדיף לכבוש אותה בכל יכולתי, "אין צורך" אני בולע את רוקי במתיחות, את אבי בקושי ניתן למתוח אך בכל זאת אני מנסה למתוח את גבולותיי, במשך שבועיים לכל היותר אני מתחמק מהאמת הארורה, ולא מאפשר לעצמי להתבונן לעומקה של הבחורה הפראית, שמה אגלה את האמת המזויינת, "אליוט" הוא נוזף בי מבעד לקו הטלפון, "זה לא נתון לשיקולך" הוא ממשיך בטונו המאיים, מגלגל את עיניי ורושף עמוק, נושך את שפתיי בזעם , נושפם עמוק על מנת להשרות את מעט הרוגע שעוד שוררת בי, "מתי אתה עומד להגיע?" אני שואל ומנתק את גופי מהקיר הסמוך לדלת המועדון, "בימים הקרובים אנחת המקסיקו סיטי" הוא מצהיר , ליבי מקפץ בחזי, בעוד מתיחות עוטפת אותי, אגלי זיעה מטפסים על עורפי, מגרד אותו, אך ללא מילים מיותרות הוא מנתק את שיחת הטלפון, בעוד הדהודים נשמעים מבעד לקו הטלפון, "פאק" גונח מכבדות ומטיח את אגרופיי בקיר שלצידי בחזקה, עד כדי כך שנפער בו גומה קטנה שמראה על אגרופי, "בכל פעם זה נראה כאילו אינך מסוגל להגיע אל קו השפיות ולו לרגע אחד" קולה המתקתק והמתגרה מצלצל באוזניי כמו ציוץ ציפורים, מפנה אליה את פני הזועמות, לוקח נשימה עמוקה ומחליק את כפי על פני, שומר על קור רוח גם אם זהו הדבר האחרון שאצליח לעשות בחיי, "פראית , זה לא הזמן להתגרות בי" דופק בעזרת ידיי על בית חזי, היא מנענעת את ראשה ומחייכת במתקתקות מזויפת, "תמיד יש זמן להתגרות" היא מלקקת את שפתיה, עיניה הכהות נותרות על עיניי ללא שום בושה, כאילו עברה מבוכתה אשר קדמה לה, היא משפילה לרגע את עיניה ותחושה בלתי נסבלת מערפלת אותי, לופת את סנטרה בין אצבעותיי, גורם לראשה להזדקף ולעיניה לנצוץ בלוחמניות היישר אליי, "ככה זה טוב יותר" אני ממלמל תחת אפי, עיניה מוצהרות בחוסר הבנה, מלקק את שפתיי כאשר עיניי גולשות אל שפתיה הענוגות, כאילו אין דבר בעולם שיוכל לגרום לי להירגע מכל כעסיי מלבד השפתיים הוורודות שלה, הן לא מנותחות וטבעיות, רכות מספיק בשביל לנשוך תחת שיניי ולהרגיש אותן לעומק, נלחם בדחף הכה עז להצמיד בין שפתותינו ולשכוח בשנית מכל העולם המזויין שבחוץ, לטעום את הרגע ולהתענג על השנייה,  להרגיש אותה בכל נים ועורק בגופי, להתקרב אל החמימות הלוהטת שעולה ממנה, לעטוף את שפתיה המלוכלכות ולהעניש אותן עד שלא תוכל לדבר יותר בצורה מלוכלכת, הופך את גופנו, גוהר מעל גופה בפראיות, עיניה מתכווצות ונראה כאילו חצי אש חמימים נורים היישר אליי מעיניה, היא רותחת. וגם אני. כל כך חם. המתח ביננו סמיך עד כדי שניתן לחתוך אותו בעזרת מצ'טה, ידיי משני צידי ראשה, רוכן קרוב כל כך עד שאני מסוגל להרגיש בקימוריה מעוררי התאווה, ידיה שלובות על חזה בהתרסה ועיניה בוערות מאש מכלה חמימה, אפלולית, ריחה מסתחרר באפי , "עכשיו אתה הוא זה שמתגרה" היא מלקקת את שפתייה, האוויר בראוותיי נגמר, "אני ? מתגרה?" מכווץ את גבותיי, העלבון מהול הזיוף גורם לי לכבוש בועת צחוק עוצמתית, "תפסיק לשחק ככה" היא נאנחת, הפעם אני מבולבל לחלוטין, "איזה משחק פראית?" מטהה את ראשי קלות הצידה , "אתה והמשחקים המלוכלכים שלך" היא מגלגלת את עיניה, מגחך ומחייך בצורה קטלנית, "עדיין לא נכנסת אל חדר המשחקים שלי." מחליק את ידיי אל פניה, "זוהי רק יריית הפתיחה לשאר המשחקים המשעשעים שמחכים לנו" ידי עוטפת את עצם לחייה הגבוה, לחייה עסיסיות ורכות תחת ידי המחוספסת, "אתה רציני?" עיניה נפערות לרווחה, "זה רק מתפאורה" היא ממשיכה, עיניה מבזיקות בהיתממות, "אני אוהב לשחק מלוכלך. וכמה שמלוכלך יותר , יותר כיף" חיוכי מתרחב כמו ילד שהבחין בממתק האהוב עליו, ידיה נוגעות בחזי , חומה מכה בי, אלוהים אדירים שבשמיים. שתי ידיי עוטפות כעת את לחייה רוכן מטה ומקרב את שפתיי אל שלה, נושם אלי את טעמה מעורר התיאבון, "אני אוהב את הפה המלוכלך שלך" מחליק את לשוני על העסיסיות שפתיה, היא נרעדת כנגדי ומנסה להתנגד בעזרת ידיה, אך לפי שפת גופה אני יכול להבין שרוצה בכך, היא כמהה למגיע כמו דבורה לפרח, "תפסיק.." היא נאנחת אל בין שפתיי, ידיה משוטטות אל מותניי, היא אוחזת אותן ומנסה לקרב אותי אליה, מזדקף ומתרחק משפתייה, גבותיה מתעקלות, זעף נוצץ בתווי פניה, "ביקש להפסיק. בקשתך היא לרשותי" אני מתגרה בה , מחזיר לה בדיוק באותו מטבע, "כמובן" היא מהנהנת אך קולה נוטף תשוקה עמוקה, צרידות, היא פורצת בצחוק אדיר, גופה נרעד בעוד ידיה עולות בחזרה אל חזי, היא עומדת על קצות אצבעותיה מתקרבת אליי, עיניה זועפות , לוחמניות, פראיות ופרועות, "אתה חתיכת עלוב." היא מתיכה, "חסר אומץ. פחדן" היא יורקת את מילותיה בארסיות, מתגרה, ומלקקת את שפתיה, תחושה אדירה תוססת בחזי נוכח מילותיה, "פראית-" היא מתקרבת את שפתיי ומצמידה את אצבעותיה אל שפתיי, משתיקה אותי, מצקצקת בלשונה, "עכשיו אני מדברת!" היא נאנחת בפרץ לוחמנות, חיוך ענק כובש את שפתיה הענוגות, שיניה בוהקות תחת התאורה העמומה, "אתה חושק בי." אני מבחין בה בולעת את רוקה, "אתה רוצה אותי כל כך" היא ממשיכה באותה התשוקה התוססת, "וזה..." משתהה רק לרגע וחוזרת לצחוק כמו משוגעת. אני פאקינג אוהב את זה. היא מנענעת את ראשה, "פאקינג הורג אותך" היא מכה את חזי בחוזקה, ומשתנקת לאחריה, "לא לימדו אותך שלא מכים ככה?" אני ממשיך להקניט, כאילו כל מילותיה שנגעו בליבי וגרמו לו לרטוט בחזי לא עשו דבר, "אני שירתי בצה"ל , אתה לא יכול להתנסות מעליי"  היא מגחכת בזלזול, צה"ל?, זה שם צבאם של הכנופייה...מסקרן. היא מניחה את ידיה על כתפיי, תופסת בחוזקה ומרימה את ברכה מעלה, בניסיון אבוד להכות אותי, מגחך נוכח הניסוי הכושל שלה, היא פוגעת בירכי אך לא מספיק גבוה כדי להגיע לאזור הנחשק, לופת את מותניה וזורק אותה על כתפי, היא קופאת רק לרגע, אך לאחריה מתחילה להתפתל ולהתפרע בין ידיי, "פאקינג פראית" אני מצחקק ומתהלך לאורך הסמטה החשוכה והאפלולית, מניח את ידיי בכוחניות על ירכה העסיסיות ומוחץ בחוזקה, היא מקפצת בין ידיי, אני מגחך נוכח תגובתה, ומחליק את אצבעותיי על העסיסיות שלה, היא מרחיקה את פלג גופה העליון ממני ונראה כאילו נלחמת בכך כנגדי, רגליי מתופפות על האספלט הקר, הרוח החמימה שורקת באוזניי ומצליפה ברכות, מלטפת את גופי, אצבעותיי ננעצות בירכה בעודי מתהלך, מבחין במכונית האודי מולי, פוסע במהירות, פוער את בדלת ומכניס בעדינות את הבחורה הפראית, היא מעבירה אליי את עיניה הבוערות מזעם, מלקק את שפתיי ומתענג על פרצופה הזועם, טורק את הדלת בזמן שידיה שלובות על חזה, מחליק את לשוני בשנית, הטעם המזויין שלה לא עוזב אותי, מטלטל אותי בחוזקה בכל פעם מחדש, וזה לא מוצא חן בעיניי, לעזאזל. פוסע אל צידו האחר של המכונית, פותח במהרה את דלת המכונית, נכנס במהירות, גופי נוחת בחוזקה על הריפוד האיטלקי והרך של הרכב, סוגר את החלון  אשר מפריד בין הספסל האחורי לקדמי, אצבעותיי מברישות את ירכה ברכות, מרגיש את עקצוציה מבעד לאצבעותיי, "לבית המלון" אני מכריז ומרווח בכיסא, ממש ליד הבחורה הפראית, מסב את פניי אליה, רוכן מטהה וקרוב אל אוזנה, מחליק את שפתיי בחמימות על תנוך אוזנה, היא מתפתלת בכיסאה אך משלבת את ידיה, "את העונשים שלך תקבלי גברת צעירה." ריחה גורם לנחיריי להתרחב, "את חושב שאני כמהה אלייך?, שאני רוצה אותך בתאוות נפשי?," אני ממשיך ונושף לאוזנה ברכות, "אז את פאקינג צודקת לחלוטין." אצבעותיי ממשיכות לרפרף על עורה המשיי, "זה אסור. כל כך אסור. ואני אוהב את זה" בולע את רוקי ועוצר בקולניות, "את חושבת שאני לא מעוניין להעביר שיעורים כה רבים לשפתיים המלוכלכות שלך, לנימה הגסה וההפגנתית שלך?," מלקק את שפתיי, "תשוקה ניתן לרסן, אבל את המתח המזויין שנוצר ביננו לא ניתן לקרוע בכזאת קלות" אני ממשיך להתגרות בה, "המתח ביננו חם. סמיך כל כך" היא מגחכת, "בדיוק כמו הזרע שלך" אני פוער את עיניי, אלוהים השפה הגסה שלה משלחת אלפיי עקצוצים אל ראש הזין שלי, היא מרחיקה את פניה ממני ומפנה אותן אליי, מגלגלת את עיניה בלגלוג, "אתה חושב שלא ראיתי שברז המים היה על הקר ביותר?" היא מצחקקת , רשעות אדירה נוצצת בעיניה הכהות והלוהטות, מרים את ידי לעברה ומחליק שיערה שוררת אל מאחורי אוזנה היא משפילה את עיניה הלוחמניות אשר בוערות, "את חדה כמו סכין" אני מכחכח בגרוני, קשה להכחיש את העובדה לכך שזרם המים בחדרי הוא על הקר ביותר מלבד אוננות אל תוך הלילה עד שידי כמעט נשרה ממקומה , זין.
--------------
הפרק של היוםםםםםםםם

חשוב לי כמובן להגיד שהפרק לא נועד כדי לצחוק או להוריד ממעמדה של צהל, למען הסר ספק.

מה דעתכן על הפרק???????, מה הכי אהבתן???, אני הכי אהבתי.... למען האמת היו שני קטעים שפשוט כבשו את ליבי, מילותיה של אפריל לגבי רצונו של אליוט, ואם זה לא מספיק אז גם הרגע במכונית אמלהללהללהללהלל!!!!!!!!
אני מתנצלת שלוקח לי מעט יותר זמן לפרסם כול פרק אני קצת נמצאת בעומס, מקווה שזה ישתפר בקרוב :)
מקווה שנהנתן ונפגש בפרק הבא!, אוהבת בכמויות ומעריכה ברמות!!! עינבר:)💗💗💗💗