Fatal fate //גורל קטלני{InbaR}

פרק-63

היי, רגע לפני שאתן קוראות אשמח נורא אם תצביעו לפרקים אעריך את זה נורא😍

בנוסף..מזמינה אתכן לעקוב בעמוד האינסטגרם-sweet_books66786
🩷

תוהה לעצמי אם לא היה עליי להגיד זאת, שפתיי ננעצות בכלא שיניי לעומק, מכווצת את גבותיי, "אתה לא מתכוון לענות לי?" החיוך שעל פניו משקף לי את השעשוע העז שמתחולל בגופו, רותחת מזעם, הוא מניד בראשו לשלילה, ומשאיר את שפתיו חתומות, חורקת את שיניי, הוא מצקצק בלשונו, משלבת את ידיי על חזי בהתרסה גלויה, "אין שום בעיה, תמשיך ככה עם פה סגור אפילו יותר טוב, בלי השחצנות היומרנית שלך, אידיוט מזויין" שפתיו הבשרניות ננעצות בשיניו המבריקות, "את יכולה לנסות לנחש" לשונו מחליקה בחלקלקות על שפתיו וגורמת לברק על העסיסיות המושכת שלו, מנענעת את ראשי ומבליגה את המחשבות המשונות שבורקות בראשי, לעזאזל די!, "אמרת שאתה השטן, שאתה הגעת הנה כדי לכבוש את כדור הארץ, אני יודעת!" מרימה אצבע כלפיי מעלה, וחשה בנורה המתעופפת מעל ראשי, "אתה החיה מהסרט היפה והחיה!" מוחאת כף בעוד קולי לגלגני, "את טוענת שאני מתנהג כמו חיה ושאני שעיר?" הוא מגחך נוכח הדוגמה המשונה שהצעתי, "אתה ההפך הגמור שלו, יפיפה מחוץ ומכוער מבפנים" גבתו עולה מעלה, עיניו הירוקות סוערות ובוערות כמו מדור גיהינום, זה נראה כמו סופת טורנדו קטלנית אשר משתלטת על היער הסבוך המסתתר בעיניו המסחררות, זיקי הכסף לא מפספסים ולו לרגע, ניצוצות כסופים אשר ניצתים בעיניו כאשר מבטו מאפיל בפראיות מטריפה , עיניו חורכות אותי לעומקיי, מחליקה שיערה שוררת אל מאחוריי אוזניי ומרגישה בכובד מבטו עליי, כמו משוקלת כבדה, "מה אתה רוצה?" מכווצת את גבותיי ומתכוננת לחרוץ לו את לשוני, "את טענת ברגע זה שאני 'יפיפה'?" הגבה הכהה שלו עולה אך ורק כלפיי מעלה ומבטו המתנוסס על הפנים הופך את קרביי ומרטיט את בטני, מכחכחת בגרוני, "אני... אתה יודע נו!" חורצת את לשוני ומתענגת על הבעת השעשוע המרקדת על פניו, הוא מחליק את שערו המתוח בג'ל, הכהה כפחם, "כולי אוזן" ממשיך באותה הרשעות שמענה אותי עד היסוד, מגלגלת את עיניי, "אתה צוחק עלי?, אתה בטוח לא תמים עד כדי כך בשביל לדעת שהמראה שלך יכול להפיל כול בחורה על הברכיים ולתחתונים של להפוך למצב צבירה נוזל" חושקת את שיניי ושונאת את פליטות הפה המיותרות והמגוחכות שזולגות מבין שפתיי , הוא מגחך בצרידות, הקול העמוק כמו מצולות ים , הגס והמעושן שלו גורם לרעד לאורך גופי ולשערות של עורפי לסמור, "עם כך, מה הסיבה שאת עוד על כפות הרגליים, אני ממתין בכיליון עיניים שתרדי עבורי על הרגליים" הוא משלב את ידיו על חזהו המוצק בעוד עיניו הקטלניות לא משות ממני, "אני לא יורדת בשביל כול אחד על הברכיים, אתה צריך יותר מסתם בקשה קטנה" מלקקת את שפתיי, ליבי נצבט מזיכרונות דואבים שהייתי מדחיקה בכל יכולתי, עוזבת ונוטשת. ליבי מתהפכת בעוד חזי בוער כמו אש לופתת ומכלה, הוא מניח את ידו הכוחנית והמחוספסת על כתפי, לוחץ בעדינות, החום הקורן מעלה את טמפרטורת החדר, "מה עליי יהיה לעשות על מנת שתרדי על הברכיים שלך ותתחנני לזין שלי?" קולו סמיך ואפלולי, גס לחלוטין, "תגלה לי את השם שלך, תגרום לך לזכות בכך שאעשה זאת." מניחה את ידיי על מותניי, בהמתנה מלאה וציפייה בלתי נגמרת, קורצת לו ומפנה את גבי כלפיו, "נראה אותך" קולי מלא בהתנסות והתרסה חוצפנית, אך רגע לפני שאצליח לחמוק, הוא לופת בפרק כף ידי ומושך אותי בחזרה לעברו עד שנאי מתנגשת בחומת אבנים לוהטת ומוצקה, החום שלו כלפיי גופי כמעט מרעיד אותי לחלוטין, הריח הגברי והרענן שלו תוקף אותי ומסחרר אותי לגמרי, לעזאזל. נצמדת לעסיסיות הענוגה וחשה בגבי את שרירי בטנו החזקים, נושכת את שפתיי, עוצמת את עיניי, לאחר רגע נוסף של מגע בעורו החם והצורב, אני מעקלת את פניי בזעם, "מה אתה חושב שאתה עושה?" מרימה גבה, אך אינו יכול להבחין בכך, משום שאני סבוכה וכלוא בין גופו הרחב, "זוכה בך." הבל פיו חם ולוהט כל כך על עורפי, כמו צריבה עמוקה, נשימתו משאירה סימן ללא בקשה, ידו הכוחנית מלאת הוורידים הפועמים והבלתי נגמרים, נוחרת בבוז, ומנסה לשמור על ארשת פנים חתומה כאילו מגעו לא משפיע ולו קצת עליי, "אתה לא יכול לזכות בי." מילותיי הן כמו פצצה, השקט אשר שורר בחדר סמיך מאיי פעם, עד כדי שאני מסוגלת לשמוע את דמי זורם בעורקיי, "זו לא שאלה, זו מטרה" הקול שלו כל כך לוהט וסמיך, עמוק ומעושן במקצת, "אתה לא צריך את המטרה הזו" קולי מהוסה לחלוטין אך בכל זאת אני סומכת עליו, "אני צריך אותה כדי לנשום." מגלגלת את עיניי בלגלוג למרות שרגשות סוטרים מסתחררים בחזי כעת, "את המטרה שלך?" מגחכת וממשיכה להיאבק ברגשות המשונים, זה לא הגיוני. "אותך" הקול שלו, אלוהים אדירים הקול העמוק והאפלולי שלו, "תפסיק" קולי חדור, אך הוא ההפך הגמור מהסערה התוקפנים שעוטפת אותי, "אני לא יכול להפסיק" קולו כמו מתנגן כמעט כמו תחינה רכה, "בבקשה תפסיק" אצבעותיו עולות במעלה גופי, כובשת את שלל הצמרמורות שמאיימות , נושמת בקושי, אצבעותיו הארוכות והמחוספסות עוטפות את לסתי ומטהה את ראשי על מנת שאוכל להתבונן בעיניו הסוערות, נושכת את שפתיי,  אך לא נאבקת בניסיונו, כמו אגרוף לבטן התחתונה, עיניו הירוקות בעלות הניצוצות הבוערים, מסתחררות לנגד עיניי, עמוקות כל כך, חסרת כול שביב אוויר, "תפסיק. תפסיק" קולי כתחינה אילמת, למרות שבכל ליבי אני יודעת שאם הו ישחרר אותי אקרוס לרצפה ואתפלל שתבלע אותי, "את כל כך יפה פראית" ליבי צורב ונצבט, המילים באלו הן לא עבורי, אני לא יפה!, אני מגעילה. מכוערת. שמנה. נושפת אוויר, אצבעותיו מחליקות את שיערותיי השוררות, "אני..אני לא" מכחכחת בגרוני, הוא מכווץ את גבותיו כאילו ברגע זה אמרתי את הדבר הטיפשי ביותר ששמע בכל חייו, "את לוחמנית ופרועה...ויפיפייה" הוא ממשיך, נראה כמו משהו ששתה כמויות בלתי נגמרות של אלכוהול, "דיי" המילים שלו רק כואבות יותר, אינני יכולה להתמודד איתן, הן שורפות צורבות, לא. מתפתלת באחיזת הברזל שלו, הוא טועה...הוא טועה טעות מרה. פתע, ידיו הכוחניות משחררות אותי לנפשי נאנחת בעוד האוויר חוזר אל ראוותיי, האומנם עיניו לא משות ממני עוקבות אחר כול תנודה נוספת שלי, "למה אתה מתנהג אליי ככה?" קולי מלא בארס, רושפת, "אתה חטפת אותי. הרחקת אותי מחברותיי, ויותר מזה והנורא ביותר אתה משחק בלב המזויין שלי. למה?!, אתה סוג של פסיכופת?" אין בכוחותיי להדחיק ולהדוף, כול כולי מתפרקת ובוקעת החוצה בסופה סוערת שעומדת להחריב אותי עד היסוד. "פראית-" מנענעת אל מול עיניו אצבע ואוסרת עליו לדבר, מנענעת את ראשי "אלוהים אדירים, אני שונאת אותך!" עיניו מאפילות והופכות לצבע ירוק כהה שעוד לא פגשתי מעולם, בטני מתהפכת, רוקעת ברגליי ברצפה, "אני כל כך שונאת אותך בכל איבר ואיבר שבגופי. אני שונאת אותך מהנשמה שלי, אני שונאת אותך עד שהלב שלי מתפרק לגורמים." קולי צורב כמו אש רותחת, נקרעת מבפנים ומנסה לאסוף את השברים, והוא..הוא רק עומד לו, בשילוב ידיים, ממתין ל...אלוהים יודע מה!, מלקקת את שפתיי העוקצנות עומדת על קצה לשוני, "מה קרה?" קולי אכזרי ומתגרה, "אתה חתיכת פחדן מזויין שכל כך מפחד לענות לי, אידיוט?" משלבת את ידיי על חזי ומצהירה את עיניי, אך ידיו נשלחות, סוגרות עליי מכל כיוון, הוא גורר אותי לקיר הקרוב ביותר, המתח כל כך סמיך שניתן לחתוך אותו בעזרת מצ'טה , הוא גוהר מעל גופי, בעזרת כול הגוף הבלתי ניתן לעיכול שלו, חם כל כך, הכול בוער, זועפת ומלאת זעם, נאבקת, נאבקת בכל, ידיו גולשות מטה, הוא תופס בלסת החשוקה שלי, עיניו קטלניות כל כך, "נראה אותך אומרת את זה שוב." הוא מאתגר אותי, ואני נענעת ברגע, אמת גלויה לכל, "אני. שונאת . אותך." שפתיו מרפרפות על שפתיי, "חזק יותר" הוא נאנח, בעוד הקלה מתעופפת על קרביי, אך נשמע כי הוא בעצמו לא מאמין במילותיו מעקלת את גבותיי, "תחזרי על זה שוב" הוא נוהם, שפתיו הבשרניות נצמדות לשפתיי בצורה נואשת, בתשוקה עמוקה וחסרת גבולות, שפתיו מתנענעת כנגד שפתיי, נלחמת ונאבקת, הוא מרחיק את שפתיו הענוגות ממני, עיניו בוערות ואילו עיניי יורקות לעברו אש יוקדת וחמימה, "אני שונאת אותך" מתנשפת בחיפוש אחר אוויר, הוא מדביק את שפתיו אליי, החיוך שלו כנגד שפתיי, "אני פאקינג מת על זה" שפתיו עוטפות את שפתיי, כאשר הוא מוצץ אותן לתוכו, לשונו חורצת את גבולותיי ולנכנסת אל בין שפתיי בתאוותנות, בתשוקה חסרת רסן, טעמו הגברי בשילוב סיגריות ומנטה מערבל את בטני, נאנחת אל מגעו, הוא לופת את ירכיי בחוזקה, חש בשומנים השוררים אך לא מאפשר לי ליפול ולהיכנע לחוסר הביטחון שלי, כורך את ירכיי סביב מותניו הצרים, חשה בחוזקתו הרבה, הוא דוחק את גבי אל הקיר הקר כנגדו, חסרי אוויר, שפתיו לא נוטשות אותי, בדיוק כמו שהבטיח, הוא נצמד בכל כוחותיו, ידיו תופסות בקיר ואילו ידיי נואשות סביב עורפו, מלטפת את שיערות ראשו, ושומעת בנהמה מירכתיי גרונו, מתנענעת כנגדו ומתפתלת במקצת בחיפוש אחר אוויר, אך הוא ממשיך לנשק אותי, השפתיים שלו כובשות את שפתיי בצורה הכי מענגת שחשתי איי פעם, לחות נקוות בין רגליי בעוד רעד חולף בגופי כאשר הוא מחזק את מגעו הרך, רעש עמום נשמע מדלת הכניסה, נקישות מתגברות, חסרי אוויר לחלוטין, החוטף שלי מנתק את שפתיו משפתיי, הוא מכווץ את גבותיו ומניח לי לרדת מטה, "אלוהים אדירים כמה זמן אנחנו כבר מתנשקים" כמעט נרתעת אחורנית כאשר הוא אומר זאת ללא חשש, מבוכה רכה מסתחררת בבטני, הוא פונה במהירות אל דלת הכניסה, פוער אותה בעוד לסתו החדה נחשקת בזעם, עיניי גומעות את דמותו של האדם העומד מצד הדלת
--------------
היי אהובות שלי, מה שלומכן?, איך אתן?
עוברים עלינו יומיים לא פשוטים כעם וכמדינה, עצוב לי כל כך והלב שלי יוצא אל תושבי הדרום, אל משפחות החטופים (החטופים והנעדרים), אל משפחות ההרוגים ואל כולם!.
זה נורא כל כך ומרגיש כל כך לא מציאותי, כמו סרט איימה רק שהוא אמיתי לחלוטין. אני מקווה בלב שלם שזה יגמר בקרוב והכול יסתדר. הלב שלי כואב כל כך. מקווה שהפרק יעביר לכן טיפה את הלחץ ויגרום לכן לחשוב על דברים שונים ואולי..יאפשר לכן גישה קטנה של בריחה מהמציאות הכואבת שלנו
אוהבת אתכן ומקווה שיהיה טוב יותר...עינבר