הרגשתי שמישהו נוגע לי בכתף יד גדולה היסתובבתי וראיתי את עומרי מאור ואת כל החבורה שלהם
אני:"מה..מה אתם עושים פה?"עומרי:"החלטנו לעבור לכיתה הזאת כי את פה..יהיה כיף מבטיח"
כולם צחקו
אני:"מה מצחיק.."
מאור:"כלום יפה שלי..בהפסקה נראה לך את הבית ספר"
אני:"לא שלך..היית מת לפחות ולא של אף אחד בזמן הקרוב דבר שני..אני יכולה ליראות את הבית ספר לבד.."
אחד מהנערים:"לא נורא נראה לך בכל זאת..רק תרגיעי תדיבור"
עומרי:" היא תרגיע נאור אל תדאג ומאור פגעת לה בנקודה רגישה עם הקטע של "היפה שלי"
זה נכון הוא פגע בנקודה רגישה..אופק האקס שלי אהבתי אותו נורא..ניפרדנו כי עברתי לבאר שבע..
מאור:"כן?פגעתי לך בנקודה רגישה?"
כל הכיתה בהתה בי..אני:"מה..מה אתם מסתכלים?אני לא מוזיאון!"
והשפלתי מבט ורצתי החוצה
השעה-7:30 השיעור מתחיל ב-8:00
הלכתי לכיוון הספספלים בחצר ישבתי על ספסל הכי בפינה שלא יראו אותי ושמתי את ראשי בין רגלי..
לפתע הרגשתי כמה צעדים מיתקרבים ומישהו נוגע לי בכתף
הרמתי את ראשי וראיתי את חבורת הערסים..
מאור:"סליחה.."אני:"בסדר..זה סתם סיפור"באתי לקום מהספסל אבל עומרי הושיב אותי וכולם התיישבו בצדדים שלי..
עומרי:"את לא זזה עד שאת מפסיקה לבכות!אני רגיל שאת חזקה ותוקפת מה קרה פתאום?"אני:"מי שואל אותך..בא לי ללכת אני אלך יש מבין?"
נאור קם ישר ואמר"תרגיעי תדיבור שלך מיד!"
עומרי התעצבן על נאור ואמר לו להרגעעומרי:"גם את תרגעי עם הדיבור שלך.."
היסתכלנו אחד על השני וקמתי והם אחרי..
עלינו במדרגות וכל שניה הערסים לחצו ידיים עם כל מיני ילדים את כל הבית ספר הענקי הזה הם מכירים..מאור:"אם מישהו עושה לך משהו תגידי אנחנו נטפל בו"
אני:"תודה אבא אני יכולה לבד"
ילד אחד היתקרב אליי שלא ראיתי מעולם חיבק אותי והכל היה כל כך מהר והוא פשוט התחיל לנשק אותי כל השכבה הייתה שם והסתכלה בהלם..
אני:"מה ניראלך שאתה עושה יא חתיכת קוקסינל!"
הוא:"מנשק אותך..את מנשקת טוב"
ראיתי שהחבורה של הערסים באה לכיווני ומבט רצחני בעיינים שלהם
כל השיכבה הייתה סביבי וסביב הילד והיסתכלו עליי מה אני הולכת לעשות..אני:"פעם אחרונה שאתה מניח עליי אצבע לא באלי להזדהם שוב יש?"
לקחתי אותו נתתי לו בעיטה באזור הרגיש והפלתי אותו על הרצפה הנחתי על בטנו רגל והיסתכלתי עליו במבט רצחני והלכתי..
כולם באו אחריי וצעקו לי"תותחית".."כוסית מיוחדת" עד שלפתע שמעתי מישהו צועק לי "עבריינית עוד אחת מהחבורה של העבריינים"
מיד מאור נאור ועומרי וכל החבורה באו מאחורי כי ראו שאני הולכת לרצוח במכות את הילד שאמר את זה ועומרי לחש לי באוזן "תרגעי חיים שלי"
השתחררתי מאחיזתו והלכתי לעבר חדר הספורט..
שם ראיתי...
YOU ARE READING
זה חייב להיות אנחנו
Teen Fictionנוי, בת 16 עברה מתל אביב לבאר שבע במהלך החופש הגדול. היום הראשון ללימודים מגיע ונוי פוגשת באנשים חדשים אך היא מתעסקת עם החבורה המסוכנת של הבית ספר, מכניסה את החיים שלה לסכנה ואף מוצאת אהבה. סיפור מדהים על חברויות, אהבה וסיכון. אני יודעת שכבר יש את ה...