פרק 22 - ההפתעה שלא נגמרת

3.9K 173 3
                                    

קראו בקריזה ל"נתן גושן תעלה לבמה" אמר והייתי בשוק של החיים נתן עלה וחיבק אותי!הוא כל כך חמוד אני מאוהבת בו יואו
נתן:"אז את הנסיכה שאני ישיר איתה?" אמר והנהנתי מתרגשת.
התחלנו לשיר את השיר "היום" של נתן והוא ראה שאני יודעת את כל המילים ונתן לי לשיר ועומרי וכולם הסתכלו עליי בהלם מאיך שאני שרה ועומרי חייך חיוך ענקי ואני חייכתי אליו בחזרה היה לו חיוך כל כך ערסי שאני אוהבת..
סיימנו לשיר ועומרי עלה ולקח את היד שלי והושיב אותי על כיסא לידו ודוד בא ולחש לי באוזן "את שרה מדהים,אנחנו הולכים לעשות אותך כוכבת!" אמר וחיבקתי אותו ונתן המשיך לשיר.. ניגמרה ההופעה ונתן הלך ולקחתי את עומרי לצד כשכולם מסתכלים.. אז לקחתי אותו למשרד של דוד שם אין אף אחד..

עומרי:"בואי! נו מחכה לך עוד הפתעה"

אני:"תודה מלאך שלי על הכל! אני בהתחלה חשבתי שאני מתאהבת באיזה ערס עבריין וגיליתי שאתה כל כך אחר! זה היום הכי יפה בחיים שלי עד עכשיו..עד החתונה שלנו" אמרתי והוא חייך ונישק אותי נשיקה ענקית..

עומרי:"את מעריכה כל דבר!כל החברות שהיו לי לא היו אומרות תודה בכלל.. אבל באף אחת לא השקעתי ככה.. אני באמת מרגיש שאם היינו יותר גדולים הייתי שם לך טבעת כבר" אמר והתרגשתי ממה שהוא אמר..
אני:"אני נשואה לך בנפש לביינתים"אמרתי

עומרי: "אז את שלי?לגמרי שלי שלי?אישתי?" אמר כמו ילד קטן מתרגש

אני:"כן בעלי" אמרתי והוא הרים אותי מהמותניים ונישק אותי

עומרי:"אני הבן אדם הכי מאושר בעולם עכשיו! את לא מבינה כמה, בחתונה שלנו, כל המדינה תהיה, אני יעשה אותך מלכה אני מבטיח! כל דבר שאת רוצה תבקשי שמעת?"

אני:"כן המפקד" אמרתי והוא הצמיד אותי אליו ונישק אותי ואז לינדה נכנסה

לינדה:"צאו מהר לפני שדוד יראה אותכם במשרד שלו הוא מחפש אותכם" היא אמרה מצחקקת ורצנו החוצה והוא בדיוק בא מולנו ועומרי היה בהלם

דוד:"מה אתם נבהלים? היום הולדת של נוי היא תעשה מה שהיא רוצה למרות שגם שזה לא היום הולדת שלה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה" אמר ואני צחקתי ועומרי נרגע
האמת שאבא של עומרי ניראה הבן אדם הכי קשוח בעולם איך לא..המנהל של העולם התחתון..

עומרי:"אני הולך שניה עם נוי לחדר ונרד עוד חמש דקות טוב?"אמר ולינדה ודוד הינהנו
עלינו לחדר ועומרי סימן לי לבוא לשבת לידו במיטה

אני:"מה חיים שלי?"

עומרי:"אני יכול לשאול שאלה בלי שתתעצבני?"

אני:"כן"

עומרי:"היום שאופק בא..הרגשת משהו?..את יודעת מה אני מתכוון"

אני:"הרגשתי רק שהתגעגעתי אליו"אמרתי והוא השפיל ראש
באתי מולו עמדתי על הברכיים מגיעה לגובה על ראשו שהוא יושב על המיטה..הרמתי את ראשו

אני:"לא הרגשתי אהבה..רק געגוע כמו לכל החברים בתל אביב.. אותך אני רוצה"אמרתי והוא חייך ונישק אותי

עומרי:"את כל כך יפה שזה מפחיד"

אני:"אתה כל כך ערס שזה מפחיד" אמרתי והוא צחק
ירדנו למטה ופתאום...

זה חייב להיות אנחנוWhere stories live. Discover now