זה חייב להיות אנחנו

פרק 34 - ההכנות לחתונה

הגענו לבית של עומרי ודוד ניגש אלינו
דוד:"בכיתם??" אמר ואני ועומרי השפלנו ראש
דוד:"נפרדתם??"אמר בלחץ
אני&עומרי:"לא מה פתאום!"
דוד:"אז מה יש לכם?"
עומרי:"היא נוסעת לשבועיים לאיטליה"
דוד:"אתם רציניים?" אמר וצחק
עומרי:"מה מצחיק אותך?יקחו ממך את אמא שבוע אתה נחנק"
דוד:"זה גם נכון,אבל נוי תחזור זה שבועיים והיא חוזרת יהיה בסדר ילדים שלי" אמר וחיבק אותנו
ואני ועומרי החזקנו ידיים וחייכנו אחד לשני
דוד:"הנה החיוכים שאני רוצה לראות!עכשיו תעלו, ונוי תהני"
אני:"תודה" אמרתי ואני ועומרי עלינו למעלה לחדר שלו
התיישבנו על המיטה שקטים ולא אמרנו מילה
עומרי:"נוי?"
אני:"מה"
עומרי:"כשתיסעי.."
אני:"כן?"
עומרי:"את תיסעי לשבועיים.. ושתחזרי.. לא יעבור לך ממני?"
אני:"אני יאהב אותך יותר וירצה אותך יותר,לא יעבור לי ממך אף פעם,בוא" אמרתי וחיבקתי אותו
אני:"זה שבועיים ואני חוזרת נכון? יהיה בסדר יפיוף שלי"אמרתי והוא נישק אותי
עומרי:"יום חמישי את באה איתי לקנות בגדים לחתונה של אביאל כן?"
אני:"ברור" אמרתי והתנשקנו

-אחרי רבע שעה-
אני:"שיט!אופק"
עומרי:"בואי" אמר ולקח את המפתחות של האוטו שלו ואת הארנק והטלפון ואני את הטלפון שלי

-אחרי שעה הגענו לפתח תקווה-
אני:"בוא" אמרתי ונכנסנו לחדר שאופק היה בו ובר ודניאלה אופק ושגיא היו שם ועומרי אמר לכולם שלום ולחץ יד לאופק ולשגיא.. ואני הלכתי וחיבקתי את אופק
אני:"נו אז איך זה קרה לך ילד נזק?" אמרתי וכולם צחקו
אופק:"איזה מפגר אחד לא הסתכל שעברתי בכביש"
אני:"תן לי לנחש..לא היה תאורה,זה היה בלילה, וזה לא היה במעבר חציה"
אופק:"איך ידעת??"
אני:"מתאים לך,רק אתה ככה" אמרתי ובר ודניאלה היו על הריצפה
-עומרי קיבל שיחה-
הוא משך לי את היד החוצה
אני:"מה קרה?"
עומרי:"אני הולך שנייה למישהו פה בפתח תקווה רבע שעה אני חוזר"
אני:"טוב"אמר ונישק אותי ואמר לכולם שלום והלך
דניאלה:"חתיכת גבר מצאת לך"
אני:"מאפיונר.. אחלה גבר"
בר:"מיליארדר וחתיך רצח וואו איזה שירירים איזה עיינים מושלם"
אני:"הכסף לא מעניין אותי, והוא שלי!"
בר:"כל הכבוד לך גאה בך"
שגיא:"לאן הוא הלך"
אני:"וואלה לא יודעת..למישהו בפתח תקווה"
אופק:"לא שאלת?"
אני:"לא, צריך?"
אופק:"ניראלי.."
אני:"אם זה היה משהו חשוב הוא היה אומר, כנראה זה עוד אחד מהחברים שלו, את כל העולם הוא מכיר"
בר:"חתונה גדולה תהיה לך"אמרה ואני ודניאלה צחקנו
האמת.. שממש היתגעגעתי לאופק.. לקול שלו.. אבל אני אוהבת את עומרי ולא יעזור כלום.

-עבר חצי שעה ועומרי לא חזר-
אני:"אני יוצאת להתקשר לעומרי"
בר:"טוב" אמרה ויצאתי
-שיחה-
אני:"איפה אתה"
עומרי:"מולך" אמר והיסתכלתי וראיתי אותו
אני:"זה לא היה רבע שעה"
עומרי:"מצטער..התעקבתי"
אני:"איפה היית?"
עומרי:"את לא אומרת כלום! תיזהרי לדבר"
אני:"נו"
עומרי:"העבירו לך עכשיו למכונית שלך מזוודה עם שתי מיליון דולר"
אני:"מהה אמרת שהעבירו לי?" צעקתי והוא כיסה לי את הפה עם היד
עומרי:"שששש לא לצעוק" אמר והוריד את ידו
אני:"למה עשו דבר כזה? ולמה אצלי?"
עומרי:"סמכי עליי יהיה בסדר, אני יוציא את זה משם שנחזור הביתה, חייבים לי"
אני:"אוקיי"אמרתי בפחד
עומרי:"את מפחדת"
אני:"אני לא"
עומרי:"אני מכיר אותך"אמר ושתקתי, הוא חיבק אותי
עומרי:"אל תפחדי, הכל בסדר" אמר ונרגעתי ונכנסנו לחדר
אני:"אנחנו הולכים" אמרתי. כולם חיבקו אותנו והלכנו.
-באוטו-
עומרי:"למה רצית ללכת? היינו שם רק שעה"
אני:"עזוב"
עומרי:"דברי"
אני:"לא קרה כלום.. סתם היה לי משעמם" תאכלס.. לא רציתי להשאר בגלל אופק.. ראיתי שמפריע לו שעומרי איתי
עומרי:"שבא לך להגיד לי למה אז תגידי.. אני מכיר אותך מספיק כדי לדעת שזה לא הסיבה" הוא צודק תאכלס..
אני:"זה הסיבה"
עומרי:"טוב"
אני:"טוב"
עומרי:"טוב"
אני:"אל תאמין"
עומרי:"לא מאמין"
אני:"יופי"
עומרי:"טופי"
אני:"אני שונאת לריב איתך אין לי כוח לזה"
עומרי:"גם אני שונא לריב איתך אבל את לא מספרת לי את האמת"
אני:"מה שתגיד"
נסענו כל הדרך הייתה שתיקה ונכנסנו לבאר שבע
אני:"תוריד אותי בבית שלי"
עומרי:"אבל"
אני:"אבל תוריד אותי בבית שלי אין אבל"
הוא עצר ליד הבית שלי ובאתי לצאת והוא החזיק את היד שלי
עומרי:"למה אנחנו חייבים לריב לפני שאת נוסעת?"
אני:"כי ככה באלך"
עומרי:"לא באלי ככה ממש לא"
אני:"כן באלך ככה" אמרתי ובאתי לצאת והוא משך את ידי שנית
עומרי:"תקשיבי לי רגע ואז תלכי, אני לא רוצה לריב איתך בטח לא לפני שאת עוזבת אותי לשבועיים ומספיק קשה לי עם זה, אז אל תריבי איתי אני לא יכול.."
אני:"אני לא רבה" אמרתי בקול מתחמק
עומרי:"אוף תפסיקי עם זה את כן!"
אני:"כי אתה מתעקש לדעת דברים מפגרים"
עומרי:"אוקיי. אז אני מיצטער לא היתכוונתי.."
אני:"אוקיי" אמרתי בקול מעצבן כאילו אני לא מקבלת את הסליחה
עומרי:"אני שונא את האוקיי הזה שלך!" אמר ולקח את פניי ואחז בהם חזק ונישק אותי נשיקה סוערת שלא יכולתי ולא רציתי להתנגד לה
עומרי:"אני לא יכול בלי זה שבועיים!" אמר וראיתי שהוא עומד לבכות
אני:"אני יחזור אל תבכה" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה עדינה
עומרי:"אז לפחות תבואי אליי תהיי אצלי לפני שאת הולכת אני מתחנן בפנייך"
אני:"טוב אני באה" אמרתי והוא חייך
-ניכנסנו בשער-
כנראה לא היה אף אחד בבית
ואז נכנסנו לבית ודוד ולינדה ראו טלויזיה ואני ועומרי הלכנו לישון..
-כעבור יומיים-
בילינו את היומיים האלה כמה שיותר ביחד לפני שאני נוסעת..
יום חמישי היום.. החתונה של אביאל.. אני ועומרי לא הולכים לבית ספר היום אנחנו צריכים ללכת למספרה ולסלון כלות לראות את אישתו לעתיד של אביאל שאני לא פגשתי אותה עדין ולקנות לעומרי בגדים..
-צלצול השעון מעורר 10:00 בבוקר-
אני:"קום כבר יא דוב שינה"מאמרתי והוא לא קם..מהוא לא שומע כלום תוך כדי שינה אז לקחתי כוס מים ושפכתי עליו
עומרי:"כוסאמק זה קר למה"
אמר ואני צחקתי בלי להפסיק
עומרי:"בואי בואי הנה מסתלבטת עליי" אמר והפך אותי וישב עליי ונישק לי את הבטן
אני:"זה כיף"
עומרי:"כן?"
אני:"כן"
עומרי:"אני מטורף עליך"
אני:"ואני מכורה לך"
אמרתי והוא נישק אותי
אני:"יאללה בוא בוא הולכים" אמרתי והלכנו להתלבש. לבשתי חצאית רופפת מיני בצבע וורוד זוהר וחולצת בטן שמגיעה קצת אחרי הפס של החזיה בצבע לבן ונעלי וואנס לבנות,עשיתי בייביליס והתאפרתי קצת. נכנסתי לחדר ועומרי לבש גינס לבן וחולצה של ארצות הברית וטימברלנד בצבע חום מושלם כזה שקנינו באיטליה..
עומרי:"חייב את המיני הזה?" אמר והרמתי לו גבה
עומרי:"טוב טוב חייב" אמר וצחקתי..
הלכנו לאוטו והגענו לחנות של חליפות
אחרי שעה וחצי בחרנו לו חליפה שחורה כי אביאל יהיה עם חליפה לבנה
אני:"יפה לך חליפות עומרי"
עומרי:"כן? את רוצה שאני ילך עם חליפות?"
אני:"לא לא צריך שיראו אותך יותר מאפיונר " (דוד הולך כל הזמן עם חליפות) אמרתי והוא צחק, הוא כזה חתיך יואו..
השעה הייתה כבר -13:00-
אני:"למספרה"
הגענו ועומרי עשה מוהיקן כמו תמיד ולי עשו פן ובייביליס בקצוות ושמו לי שלוש סיכות יהלומים בצד אחד של השיער זה כל כך יפה ועדין..
עומרי:"איזה יפה את אלוהים,איזה שיער ארוך" אמר ונגע לי בשיער
אני:"זה בדיוק מה שחשבתי עליך שלבשת חליפה"
עומרי:"שאני יפה או שיש לי שיער ארוך?"
אני:"בוא נחשוב ביחד.. רק לעומרי יש שיער ארוך.. כן בטח" אמרתי והוא צחק
עומרי:"לאן הולכים עכשיו מלכה שלי?"
אני:"ציפורניים"
עומרי:"אני מחכה לך בחוץ"
אני:"טוב ילד" אמרתי ונכנסתי לפדיקור ומניקור ואחרי שעה יצאתי
עומרי:"סוף סוף, תראי לי"
עשו לי פרנץ ושלושה אבנים קטנות באמה בכל יד ובניה. אבל לא ארוכה מידי
עומרי:"איזה יד יפה" אמר וצחקתי והוא בהה לי ביד כשהוא מחזיק אותה
אני:"יאללה בוא בוא"
השעה-16:00-
עומרי:"יאללה כבר ארבע..אנחנו צריכים ללכת לאסוף את עדן (הכלה) ואביאל
הלכנו לבית של עומרי והתלבשנו.. הלכתי לחדר של לינדה ואני ולינדה התארגנו ביחד ועומרי ודוד ביחד.
אני שמתי את השמלה האדומה והארוכה שלי עם הסרט תחרה שקושרים ולינדה קשרה לי את זה כמו פפיון וזה היה כל כך יפה.. שמתי אודם אדום לא חזק מידי ואייליינר וקצת נצנצים (של איפור) על הפרצוף והחזה, נעלי עקב אדומות שגם איתם השמלה מגיעה לי לרצפה. לינדה לבשה שמלה שחורה ארוכה ונעלה נעלי עקב שחורות היא הייתה כל כך יפה
לינדה:"נוי את מהממת!"
אני:"גם את!" אמרתי והיא צחקה.. עומרי ודוד ניכנסנו והסתכלו עלינו בהלם
אני&לינדה:"מה אתם מסתכלים ככה?"
עומרי:"אתן הנשים הכי יפות בעולם"
דוד:"אני עם עומרי" אני ולינדה צחקנו ועומרי לקח אותי לחדר שלו שהיה ליד ודוד נשאר עם לינדה.
עומרי:"נוי את מדהימה, את תהיי יותר יפה מהכלה.. אני נישבע שאת מלכת היופי"
אני:"גם אתה מדהים אמרתי והסתכלתי עליו עם החליפה, הנעליים והתסרוקת הוא היה כל כך חתיך.. והסילבר שלו..
עומרי:"זה לא יכול להיות שאת כל כך יפה"
באתי לענות לו אבל אז לינדה ניכנסה ועומרי צחק על זה שלא נתנה לי לענות לו
לינדה:"נוי קחי" אמרה ולקחה לי את היד וענדה לי צמיד יפיפה בצבע אדום זה היה הצמיד הכי יפה שראיתי בחיי.. עומרי הסתכל על אמא שלו בהלם. היא חייכה אליו ויצאה מבלי שהספקתי להגיד לה תודה.
אני:"מה הלך פה הרגע?ותפסיק להיות מופתע כבר"
עומרי:"נוי.. זה צמיד מיהלומים אדומים היחידים בעולם.. אבא שלי הביא את זה לאמא שלי.. ואמא שלי בחיים לא נתנה לאף אחד להתקרב אליו.. זה הצמיד היחידי בעולם.. את תראי היום בחתונה כולם יסתכלו על הצמיד הזה כולם מכירים אותו..מהוא מגיע לך.. אני מסכים עם אמא שלי"
אני:"אב.."
עומרי:"שתקי״ אמר ונישק אותי בצוואר כי לא רצה להרוס לי את האודם
אני:"עוד פעם הוא משתיק אותי באמצע האבל" אמרתי והוא התחיל לצחוק
עומרי:"יאללה בואי מלכה שכמוך.. אנחנו מאחרים"
-צלצול טלפון של עומרי-
עומרי:"היי עדן אנחנו כבר באים"
עדן:"אני כבר באולם לא צריך אביאל כבר בא לאסוף אותי עם הצלם פשוט.."
עומרי:"אין בעיה.. נראה אותך היום.. אל תתרגשי יותר מידי"
עדן:"אם אתה שם אתה ונוי תרגיעו אותי"
עומרי:"אנחנו נהיה שם עוד שעה,שעה וחצי כשכולם כבר יתחילו להגיע"
עדן:"אין בעיה.. ביי יפיופי"
אמרה והם ניתקו
אני:"אז לא הולכים?"
עומרי:"הולכים. זה נסיעה 45 וחמש דקות מפה אבל אנחנו צריכים ללכת להעביר את המזוודה ששכחנו מיום שלישי ולקחת את האוטו החדש שלי מהחנות"
אניי:"אני אוהבת מכוניות חדשות." אמרתי כמו ילדה קטנה
עומרי:"אני יודע! בגלל זה את באה איתי, את כל כך חמודה" נישק אותי אמר ומשך לי את היד לכיוון הפרארי הוורודה שלי, הוציא משם את המזוודה ופתח אותה.
עומרי:"אין פה שתי מיליון דולר"
אני:"לא ספרת מאיפה אתה יודע?"
עומרי:"רואים.. סמכי עליי"
אני:"אז מה תעשה עכשיו?"
עומרי:"אני ידבר עם האנשים שצריך בחתונה.. עכשיו בואי נלך לקחת תאוטו החדש"
הוא לקח את המזוודה והכניס לפרארי השחורה הישנה שלו והלכנו לקחת את האוטו החדש.. לא ידעתי איזה אוטו זה, הגענו לחנות והוא הצביע על האוטו והייתי בשוק זה היה פיז'ו RCZ
אני:"וואו"
עומרי:"יאללה בואי אין זמן" הוא לקח את ידי וחתם על טופס של המכונית לבעל החנות והעביר כל מה שהיה לו בפרארי לאוטו השני והשאיר שם את הפרארי כנראה מכר אותה והתחלנו לנסוע.
עומרי:"אני מת על האוטו הזה.."
אני:"היה לך כזאת כבר?"
עומרי:"כן לבנה ואז החלפתי לפרארי ועכשיו לקחתי את זאת בשחור כי הלבנה הייתה פחות יפה, זה גם הדגם הכי יקר"
אני:"שמתי לב" אמרתי והוא צחק
דיברנו על כל מיני דברים עד שהגענו והיו מלא מכוניות יוקרה בחוץ ולימוזינה של החתן והכלה ועוד לימוזינה של כל ההורים (עדן גם ההורים שלה מהעולם התחתון)
אני:"גם הבנים יהיו פה נכון?"
עומרי:"כן ברור" אמר ויצאנו מהאוטו. שתי שומרים באו איתנו, נכנסנו בשטיח האדום כשהחזקנו ידיים וכל המבטים היו עלינו כולם הסתכלו עלינו ודוד ולינדה עמדו בכניסה ושמעתי כל מיני "וואו" "הצמיד" "איזה יפים הם ביחד" וחייכתי לכמה אנשים שאני כבר מכירה וחיבקתי את דוד ולינדה שעמדו בכניסת האולם עם ההורים של עדן וחיבקתי גם את ההורים של עדן ואז אביאל ואביעד באו ונישקו אותי בלחי ועדן כמובן הייתה בחדר שלה. הבנים באו וחיבקו אותי ואת עומרי ואמרו לו מזל טוב. כמה אנשים באו ולחצו לי יד ואז אביאל לחש לי באוזן "עדן רוצה לראות אותך" חייכתי והנהנתי. אמרתי לעומרי באוזן והוא אמר "לכי אני פה" והלכתי עם אביאל. הוא הראה לי איפה זה והלכתי.
נכנסתי לחדר שלה וראיתי אותה יושבת לחוצה על כיסא עם שמלה לבנה מושלמת

-----------------------
1962 מילים😱