מחר אנחנו חוזרים סוף סוף הביתה אחרי שבועיים! הגעגועים לעומרי לא מפסיקים כמו השיחות שלו אליי. אני חושבת שהוא התקשר אליי אלף שיחות המשוגע הזה.
נקודת מבט עומרי
----------------------
מחר נוי חוזרת הביתה ואני עדיין מנסה להשיג את מי שמאיים עליה. אני באמת מפחד שהיא תהיה כאן כשאני יודע שהיא לא בטוחה.
"עומרי אנחנו לא יודעים איפה לחפש עוד" עוד אחד מהאנשים ששלחתי לבדוק מי זה הבן זונה הזה ומה הוא רוצה מנוי אמר.
"אל תשנו אל תאכלו אל תנשמו גם אם צריך העיקר שנוי תהיה בטוחה ואם משהו יקרה לה אני נשבע לך שזה יהיה הסוף של כולכם" הוא הנהן ויצא מהחדר.
נקודת מבט נוי
------------------------------
סוף סוף נחתנו ואני לא מפסיקה לזרז את ההורים שלי כדי שאני יראה כבר את עומרי. "בואו כבר נו איזה איטיים אתם" אמרתי שוב. לקחנו את המזוודות והתחלנו להתקדם במהירות לכיוון היציאה. הדלתות נפתחו התקדמתי כמה צעדים והבחנתי בעומרי עומד מחכה לי עם כמה בלונים מחייך כשהוא מבחין בי. הוא החל להתקדם אליי כשפתחתי בריצה אליו ופשוט קפצתי עליו מנשקת אותו. הצמדתי את המצח שלי לשלו "התגעגעתי אליך״ לחשתי "רציתי לקחת טיסה אלייך כבר ביום השלישי אמא שלי שכנעה אותי שזה הזמן משפחה שלכם ושאני לא רוצה שההורים שלך ישנאו אותי כבר בהתחלה" גיכחתי וחייכתי חיוך ענק "לא יכולתי לחכות עוד רגע לראות אותך" הוא הצמיד את שפתיו אליי הוריד אותי לרצפה והתחלנו ללכת לכיוון האוטו כשהוא שם את ידו על גבי התחתון.
"אז איך היה באיטליה? אהבתם?" הוא הסתכל על הוריי מהמראה.
"כן מאוד אהבנו מקום מדהים" אמא שלי ענתה לו ואני חייכתי אליו.
"אמא אני הולכת לעומרי לא הביתה" אמא שלי הרימה גבה ולפני שהיא הספיקה להגיד משהו אמרתי "הייתי איתכם בזמן איכות שבועיים כמו שהבטחתי תנו לי להיות קצת עם חבר שלי"
"די תשחררי קצת מהילדה" אבא שלי מיד אמר "טוב נו" היא ענתה ובכך סיכמנו את השיחה.
הגענו לבית שלי וההורים שלי ירדו מהאוטו מודים לעומרי על ההסעה ונכנסים לבית.
"נויצ'וק יפה שלי איך היה באיטליה?" לינדה ישר קפצה עליי כשנכנסתי לבית שלהם. ״כיף" חייכתי אליה "התגעגעתי אל כולכם" אמרתי לה "בואי בואי תספרי לי קצת" היא אמרה ומשכה אותי למטבח. סובבתי את עומרי וחייכתי אליו חיוך מתנצל. "זה בסדר"הוא אמר בלי להוציא קול.
"אמא כבר שעה אתן מדברות מספיק" עומרי נכנס למטבח מכריז אחרי שעה שלמה שאני ולינדה יושבות במטבח מדברות ובינתיים דוד כבר הספיק להגיד לי שלום, להתרגש לראות אותי, להצטרף לשיחה כבר פעמיים וללכת. לינדה שחררה אותי אל עומרי בחוסר ברירה מוחלט ועלינו לחדר. הוא סגר אחריו את הדלת וחיבק אותי מוביל אותי למיטה ומפיל אותי עליה. "הלב שלי כמעט יצא מהמקום בשדה התעופה כשראיתי אותך" נישקתי אותו. הדלקנו את הטלוויזיה ושכבתי לצידו כשראשי על החזה שלו והוא עוטף אותי בחיבוק מאחור. פניתי אליו כמה פעמים אבל הוא התעופף קצת והיה מרוכז בטלפון שלו. "עומרי התנשקתי שם עם מישהו חתיך שהכרתי זה לא מפריע לך נכון?" "מה פתאום" הוא ענה תוך כדי שהוא מקליד משהו בטלפון. כיביתי את הטלוויזיה וקמתי במהירות לישיבה וסובבתי את ראשי אליו "מה יש לך?" שאלתי בישירות. הוא הסתכל עליי בהפתעה ובמבט לא מבין "אתה מוזר. חזרתי אחריי שבועיים ואתה מתעלם ממני מה יש לך? מה עובר עליך?" הוא הרהר עם עצמו כמה שניות, התיישב מולי והתחיל לדבר. "מישהו הראה לי שיחה שלו עם מישהו אחר שמאיים שהוא רוצה לפגוע בך. אני לא מפסיק לחפש את הבן אדם אבל גם מי שהראה לי את השיחות לא יודע עם מי הוא דיבר. מצאו עכשיו פרט חדש. הוא שלח את ההודעה כשהוא היה ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב סביר להניח שהוא גר שם. אולי זה יעזור לנו למצוא אותו. תסלחי לי שאני ככה. ואם כבר סיפרתי לך את מכירה אולי מישהו שגר שם? איזשהו פרט? מישהו שיכול לשנוא אותך? משהו?"
אני חולה כבר מרביעי אבל אני מרגישה הרבה יותר טוב אז ישבתי לכתוב לכן את הפרק תודה שחיכיתן
YOU ARE READING
זה חייב להיות אנחנו
Teen Fictionנוי, בת 16 עברה מתל אביב לבאר שבע במהלך החופש הגדול. היום הראשון ללימודים מגיע ונוי פוגשת באנשים חדשים אך היא מתעסקת עם החבורה המסוכנת של הבית ספר, מכניסה את החיים שלה לסכנה ואף מוצאת אהבה. סיפור מדהים על חברויות, אהבה וסיכון. אני יודעת שכבר יש את ה...
