זה חייב להיות אנחנו

פרק 42

וואוווו 108 כוכבים 😱😱
הוא לקח את ידי וגרר אותי איתו למקום מבודד שלא היה בו אף אחד. עומרי הדביק אותי לאחת הקירות שהיו שם והתחלנו לנשק זה את זה בחושניות והנשיקה הפכה לסוערת מרגע לרגע יותר ויותר הוא ביד אחת החזיק אותי במותני ועם היד השניה העלה קצת את חולצתי כשאנחנו צמודים מאוד. הוא שם את ידיו על הקיר שאני בין ידיו ואנחנו צמודים כל כך הרגשתי את נשימותיו והוא התחיל לנשק לי את הצוואר והתחיל לרדת למטה כל כך רציתי את זה
אני:"עומרי לא פה"
עומרי:"אבל אין פה אף אחד"
אני:"ואם מישהו יבוא?"
עומרי:"טוב"אמר והוריד בחזרה את חולצתי והרגשתי שהוא מאוכזב..
אני:"עומרי?"
עומרי:"אה?"אמר בלי חשק
אני:"זה לא שאני לא רוצה.." באתי להמשיך והוא עצר אותי
עומרי:"זה בסדר את לא חייבת להסביר לי"
אמר ולא ידעתי מה לענות לו והיתיישבתי ליד השיר שהיה שם
עומרי:"בואי מה היתיישבת?"
אני:"אני שונאת שאתה ככה,אני מרגישה רע עכשיו"
עומרי:"אל תרגישי רע נונה,לא עשית כלום"
אני:"אב.."
עומרי:"את צודקת..מישהו יכול לבוא..אני מבין אותך באמת" אמר וישב עליי ונישק אותי
אני:"זוז יא שמן אתה כבד"אמרתי והוא צחק
עומרי:"זה לא שאני שמן את פשוט חלשה"
אני:"אני חלשה?אני מתאגרפת כל יום ואתה קורא לי חלשה?חצוף נהיית"
עומרי:"אז תני לי לשבת עלייך"
אני:"למה שאני לא יישב עליך"
עומרי:"שבי"
אמר וקמתי וישבתי עליו שהוא יושב ונשען על הקיר ואני עם הראש על החזה שלו
מאור:"ידעתי שהם פה"
עומרי:"אתה יודע יותר מידי דברים בזמן האחרון" אמר ואני וכל הבנים צחקנו
אני:"שבו מה אתם עומדים"אמרתי וכולם היתיישבו סביבי וסביב עומרי
אני:"שיט"
עומרי:"מה קרה?"
אני:"אליאור"
עומרי:"לכי תקראי להם,אנחנו פה"
אני:"טוב אני תכף באה"אמרתי וקמתי לפה
עומרי:"בואי לפה"
אני:"מה?" סימן לי לתת לו נשיקה ונתתי וכולם צחקו והלכתי

נקודת מבט עומרי
-------------------------
כל כך רציתי את זה עכשיו אבל היא צודקת מישהו היה יכול לבוא..
אסף:"לא מפריע לך שהיא ככה עם המיני?"
אני:"מפריע"
אסף:"תגיד לה"
שביט:"באנה יא חצופים,היא תעשה מה שהיא רוצה היא נערה והיא גדולה מספיק כדי להחליט עם מה ללכת"
ובדיוק היא באה
נוי:"אני עם שביט!"אמרה וכולנו צחקנו ואליאור וכולם התיישבו ליידנו ודיברנו איתם. הם אחלה דווקא. פעם לא סבלתי אותם..אף פעם לא ניסיתי לדבר איתם תאמת..כל הזמן הם היו מפחדים מאיתנו..עד שנוי באה..
אני:"את גדולה מספיק מאמי?"
נוי:"אתה רומז שלא?"
אני:"אני לא רומז כלום"
נוי:"יופי אז לא מפריע לך שאני אלך עם החצאית הזאת שוב נכון?"
אני:"זה לא מה שאמרתי" כולם התחילו ליצחוק
נוי:"זה חמוד שאתה קנאי"
אני:"אני לא קנאי"
שביט:"אז מה אתה?"
אני:"אני.. אני דואג לה"
אבי:"היא יכולה להסתדר לבד"
אני:"אז למי אני אדאג אם לא לה?"
נוי:"לבלאגן שהולך בחדר שלך"
אני:"אין לי בלאגן בחדר"
ושוב כולם צחקו
נוי:"שיר בואי רגע" ראיתי שבן עושה לה מבט של "מה את עושה??"
שיר ונוי קמו והלכו לצד ובן אחריהם. אני והבנים התחלנו להתחבר לאליאור ואלעד ואחרי כמה שניות נוי חזרה בלי שיר ובן
אני:"זה היה מהר"
נוי:"הם יסתדרו לבד" היא צחקה
פתאום שמענו אותם צועקים ונוי קמה לראות מה קרה