זה חייב להיות אנחנו

פרק 54

תקראו את מה שיש בסוף הפרק זה חשוב לי😊
בזמן שהמחשבות רצו לי בראש אבא כבר התחיל לחלק הוראות לכולם. ״חייבים להיזהר עליה עכשיו ככה שכל מי שנמצא פה שם עליה מיליון עיניים ובמיוחד הבנים שהם איתה בבית ספר״ הוא אמר וכל אחד הנהן לעצמו מבין מה זה אומר.
המשכנו לדבר עוד קצת עד שקיבלתי הודעה מנוי ששואלת אם אני רוצה לצאת לסיבוב. בלי לחשוב פעמיים עליתי לחדר בשביל להתלבש תוך כדי שאני מסמס לה שתהיה מוכנה עוד חמש דקות. אחרי חמש דקות יצאתי אליה הביתה וסימסתי לה לצאת. היא הייתה לבושה כל כך פשוט בגינס עם קרעים, גופיה לבנה וסנדל לבן כשאודם עדין נמצא על שפתיה וקצת סומק צובע את לחייה. דאגתי שהאקדח מכוסה טוב בין הבגדים והתקדמתי אליה. נשקתי קלות לשפתיה והתחלנו להתקדם חולפים על פני הבית שלי ומדברים על דברים שטותיים. אחרי כמה דקות הבנים החליטו להיות נדחפים והצטרפו לסיבוב שלנו בשכונה. הסכמתי רק כי טוב שיש עוד כמה זוגות עיניים שיסתכלו על נוי בתקופה שאנחנו נכנסים אליה. ״טוב די מה קורה?״ נוי פתאום התפרצה. כולם הסתכלו עליה מבולבלים לא מבינים על מה היא מדברת. ״אני לא סתומה אתם כל שניה בודקים את השטח מסביבנו מה עובר עליכם?״ היא אמרה בכעס שאנחנו מסתירים ממנה משהו. היינו כל כך מרוכזים בה, במילים שהיא הוציאה מהפה ובמחשבות איך להסביר לה מה קרה שלא עברו 3 שניות וכבר מישהו לא מוכר סתם את פיה עם ידו וכיוון אקדח לראש שלה. בלי לחשוב הוצאתי אקדח לא מבין עדיין את הסיטואציה שמתרחשת מולי. הבנים הרימו את האקדחים שלהם מיד אחריי והוא החל להראות טיפת פחד. ״באמת נראה לך שתוכל לגבור על כמות כזאת של אנשים? אתה אחד״ אמרתי בגיחוך. הוא העביר את עיניו עלינו ונראה חושב עם עצמו. אחרי כמה שניות הוא הוריד את האקדח ושיחרר את נוי. היא התקדמה אלינו בצעדים איטיים ומהססים. אני עברתי עליה והתקדמתי אליו ״מי שלח אותך״ שאלתי במהירות עם מבט מאיים בעיניים. הוא שתק אז החזקתי לו בחולצה וכיוונתי לו אקדח לראש ״שאלתי שאלה אז תענה עליה אל תגרום לי לשאול אותה שוב״ הוא המשיך לשתוק ולמרות שידעתי את התשובה רציתי לשמוע את זה מהפה שלו. היה שקט עוד כמה שניות עד שסימנתי לבנים שהגיע הזמן שלהם. הם החלו להכות אותו עד שהוא נשכב על הרצפה ושם סימנתי להם לשחרר. ״הזדמנות אחרונה לספר לנו מי שלח אותך״ אמרתי לו כשרגלי על הבטן שלו. ״תעזבו אותי״ הוא אמר חצי מתחנן. הוא הצליח לקום בקושי ובדיוק כשחשבתי שהוא חלש הוא הוכיח שאני צודק כמו תמיד וניסה לתת לי אגרוף כושל שהיה חלש מידי. אחרים פחות משניה הפלתי אותו שוב לרצפה
אני:"עוד פעם אחת אתה נוגע בי או באחד מאיתנו אתה תגמור מת! עכשיו דבר כבר מי שלח אותך" צעקתי בעצבים. ״יגאל״ הוא ענה בשקט. ״אתה עובד בשביל הבן זונה הזה? אתה מוזמן להגיד לו שהוא ישלם על זה ועכשיו טוס לי מהפרצוף לפני שאני יתחרט וירה בך״ אמרתי והאיש קם חצי צולע וברח משם מהר ככל האפשר. התנשמתי לכמה שניות וניגשתי לחבק את נוי. "הכל בסדר יפה שלי?" אמרתי מנסה להסתיר בקולי שאני עדיין עצבני. ניא הינהנה וראו שהיא מבוהלת ממה שהלך פה הרגע. שאני עדיין עצבני וניסיתי להסתיר את זה "את בטוחה?"שאלתי בכדי לוודא והיא הינהנה אליי ועיקמה את פניה לחצי חיוך.
מאור ונאור הלכו לבית שלי בכדי לספר לאבא שלי מה קרה פה בזמן שאני אבי אסף ושביט ליווינו את נוי הביתה. הגענו לכניסה לביתה וראיתי שהיא לא במיטבה ואני מבין את זה. ״לכו לבית שלי אני יבוא תכף״ אמרתי להם והם התקדמו משם. התיישבתי ליד דלת הכניסה והושבתי את נוי עליי. ״נבהלת ממה שהיה עכשיו?״ שאלתי למרות שידעתי את התשובה מראש. היא הינהנה והניחה את ראשה על החזה שלי. חיבקתי אותה וליטפתי אותה בכדי שתרגע.
אני:"זה החיים שלי ואם את נישארת איתי אז גם שלך את תתרגלי לזה ואני הכי מבין אותך שאת ניבהלת זה ברור ואני לא מצפה ממך להתנהג כאילו הכל בסדר אני אוהב אותך כל כך קטנה שלי"
נוי אחזה בידי חזק כאילו היא לא רוצה שאני אלך ונישקה אותי
אני:"נונה אני לא הולך אל תפחדי"
נוי:"תבטיח"
אני:"מבטיח" אמרתי וחיבקתי אותה
קיבלתי הודעה ממאור ״אבא שלך ידבר איתך אחרי זה״
״אני הולכת מחר לעשות עגיל בטבור״ היא אמרה והרמתי גבה. ״נדבר על זה מחר אני עייף״ אמרתי בחוסר כוחות. ״אתה בא לישון אצלי?״ היא שאלה. ״אם את מתעקשת״ אמרתי והיא קמה ממני ״עוד מילה אחת ותישן הלילה על הספה״ היא אמרה. צחקתי ונכנסתי אחריה לבית. נשכבתי במיטה שלה בזמן שהיא החליפה מולי בגדים ובטעות קצת בהיתי בה. היא לבשה פיגמה קצרה שלא בדיוק כיסתה משהו ונשכבה לידי במיטה. נתתי לה נשיקה ולאחר כמה שניות היא עצרה אותי.

אוקיי אז קודם כל כמו שהבטחתי ממש בקצה ובדקה ה99.999 העלתי את הפרק. הרגשתי בשכתוב הזה כאילו ממש כתבתי פרק חדש ובגלל זה זה לקח כל כך הרבה זמן. הפעם אין מטרות כי אין לי עוד פרק מוכן. אני רוצה לאחל לכולכן בהצלחה בלימודים ואני מקווה שאני יצא חיה מכיתה יא. אני מאמינה שבגלל שאני עולה ל-יא׳ אני לא יצליח לכתוב פרקים אם בכלל יהיו לי חיים מעבר לבית ספר. אני גם רוצה למצוא אנשים שאני ישווה במראה את הדמויות אליהם אז החל מהפרק הבא אתם תראו את זה אם תרצו לראות איך אני מדמיינת את הדמויות אבל כמובן שכל אחת תדמיין את הדמויות לפי הרצון שלה. אני מאחלת לכולכן לצאת חיות מהשנת לימודים הזאת ולהגיע כמה שיותר מהר לחופש הגדול. בהצלחה!