פרק 26

4.1K 163 10
                                    


הדלת נפתחה ו.. אבא ואמא נכנסו
אמא הלכה וחיבקה את נוי ואבא שאל אותי כמה שאלות על מה שהיה ועל החוטף
הלכתי עם אבא לצד

אבא:"אני אטפל בו או אתה?"

אני:"אני!!" אמרתי בכעס

אבא:"אתה בטוח? אני חושב שנוי צריכה אותך.." אמר וחשבתי על זה שהיא לא רוצה שאני יעזוב אותה

אני:"אבא..אם לא אני אז מאור" אמרתי בטוח בעצמי

אבא:"אוקיי אני הולך אליו..אל תעזוב אותה!תזהר ממני לפגוע בה שוב" אמר באיום והלך
חזרתי לנוי ולאמא

אני:"אמא אולי ניתן לה לישון? כבר מאוחר ויש מחר בית ספר"

אמא:"אתה צודק" אמא אמרה ויצאתי איתה מהחדר..

אני:"אני נכנס לישון איתה היא לא רוצה להיות לבד"

אמא:"איזה דבר יש לי אני מאוהבת בדבר הזה!" אמרה וצבטה את הלחיים שלי

אני:"אח אמא זה כואב"אמרתי וצחקנו ונכנסתי לחדר
נוי הסתכלה עליי במבט לא מבין

אני:"מה חשבת שאני יעזוב אותך?" אמרתי וחיבקתי אותה חזק והיא אחזה את ידי הימנית חזק

אני:"נוי מה קרה קטנה שלי?" אמרתי מנסה להבין

נוי:"אני מפחדת שהוא יחזור"

אני:"הוא מת"אמרתי והיא חיבקה אותי חזק וחיבקתי אותה חזק בחזרה

נוי:"אל תעזוב אותי יותר גם אם אני כועסת טוב?" הנהנתי ונישקתי את ראשה

אני:"אני לא יעזוב אותך יותר אני מבטיח מילה שלי"

נוי:"אני יכולה לבקש משהו?"אמרה בקול שקט וחמוד שרציתי לאכול אותה

אני:"ברור מה שתרצי.. מה את שואלת אפילו.. ברור שכן.. מה המלכה שלי תרצה?"

נוי:"שתשאר איתי בבית מחר אני לא רוצה ללכת לבית ספר"

אני:"עד שאת מבקשת ממני משהו.. תגרמי לי להתאמץ קצת מה קרה" אמרתי והיא צחקה

אני:"אני מת על החיוך הזה!"אמרתי והיא נישקה אותי ונישקתי אותה חזרה והייתה דפיקה בדלת

אני:"כן?"
מאור ניכנס

מאור:"איך את נוי?"אמר וניגש אליה וישב לידה

נוי:"יותר טוב"

מאור:"אני שמח, אני יכול שניה את עומרי?"היא הנהנה
והלכתי איתו לצד

מאור:"הוא מת והנה התכשיטים , אני שמח שנתת לי לעשות את זה"

אני:"אני שמח שיש לי אותך" אמרתי והתחבקנו והוא הלך

נוי:"מה הוא רצה?"

אני:"סתם..לא חשוב"

נוי:"אז תגיד"

זה חייב להיות אנחנוWhere stories live. Discover now