"עומרי אני לא ישאל שוב"
"זה כלום באמת, את מכירה את אבא שלי לפעמים יוצאים לו שטויות מהפה"
באתי להתלבש ולצאת מהחדר אבל הוא עצר אותי כשאחז בידי. "תראי אני מצטער שאני לא מספר לך אבל בבקשה אל תלכי"
"איך אני לא ילך? אני אמורה להתחנן אליך שתספר לי? חשבתי שאין ביננו סודות"
"הרגנו אותו" הוא אמר משפיל את הראש
"את מי?"שאלתי קצת בהלם
"את מי שגרם לנו להיות פה כדי להגן עלייך.. זה בטוח לחזור עכשיו"
"למה לא רציתם לספר לי"
"כי לא רצינו להכניס אותך לזה העיקר שאת בטוחה ואת לא צריכה לדעת מה אנחנו עושים כדי לדאוג לזה"
חיבקתי אותו ולחשתי תודה. יצאנו לבלות את היום האחרון שלנו בעיר.
הפעם החלטנו קצת לראות את העיר. היינו בכל מיני מוזיאונים ומקומות יפים ולמרות שראיתי שעומרי משתעמם הוא ניסה לא להראות את זה.
השעה הייתה שלוש בצהריים וחזרנו למלון. עומרי עצר בקבלה הביא לפקידה כסף הם החליפו ביניהם כמה מילים הוא אמר תודה באנגלית והתקדם אליי בחזרה.
"מה רצית ממנה?"
"כלום רק אמרתי לה תודה על הביקור" משהו היה נראה לי מוזר אבל הנהנתי והתקדמנו יחד אל המעלית.
"עד עכשיו לא הבנתי מאיפה נהיית גאון בספרדית"
"קודם כל מדברים פה איטלקית אבל זה כמעט זהה לספרדית ודבר שני מה בחיים לא ראית המורדים? קטנטנות? משהו?"
"לא. זה לבנות, ופעם אחרונה שבדקתי מה יש לי למטה אני בן" גיכחתי על הטמטום שלו ויצאנו מהמעלית.
נכנסנו לחדר וישר רצתי למיטה.
"אל תחשבי על לישון אנחנו צריכים לרדת לאכול עלינו רק כדי שתחליפי בגדים"
"אמרת שאתה רוצה להחליף לא?" שאלתי לא מבינה
"לא. קדימה תלבשי את מה שבארון"
הסתכלתי מה יש בארון וראיתי שמלה קצרה בצבע אדום תלויה על קולב. "מה זה? מתי קנית את זה?"
"די כבר לשאול מיליון שאלות. קדימה להתלבש" הוא אמר ודחף אותי עם השמלה לאמבטיה וסגר את הדלת. ראיתי באמבטיה נעלי עקב שחורות וחייכתי לעצמי. התלבשתי בשמלה שהגיעה לי עד אמצע הירכיים, נעלתי נעליים, שמתי קצת אודם, רימל וסומק ויצאתי אל תוך החדר.
"כבר אמרתי לך שאת הדבר הכי יפה שראיתי?" צחקתי ונישקתי אותו.
יצאנו למסעדה יוקרתית והיה בהחלט כיף וטעים. החלטנו לחזור ברגל למלון מהמסעדה שהייתה די קרובה.
נכנסתי לחדר ולא יכולתי להוציא מילה. "אהבת?" עומרי שאל.
החדר היה מלא פרחים אדומים ושוקולדים ולי לא הייתה מילה להגיד. "אז זה אומר שכן?" הנהנתי והוא חיבק אותי מאחורה.
הוא נעל את הדלת ואמר "עכשיו את מבינה על מה דיברנו למטה?"
"כן. זה יפה תודה" חייכתי אליו ונישקתי אותו.
נישכבנו על המיטה כשעומרי מנשק אותי בצוואר מנסה להוריד לי את השמלה כשנשמע צלצול טלפון
"עומרי תענה"
"לא רוצה" אמר והמשיך לנשק אותי
"תענה אולי זה חשוב"
"אם זה חשוב יתקשרו שוב" דחפתי אותו ממני אומרת לו לענות והוא עונה בחוסר ברירה
"כן?" "אוקיי"
"בואי אנחנו יוצאים. חוזרים הביתה" לקחתי מהר את המזוודות והשקיות ויצאנו מהחדר נוסעים אל שדה התעופה.
הגענו לארץ בשעות הבוקר וירדתי מהמטוס שמחה לחזור הביתה. נסענו אליי הביתה, עלינו לחדר שלי. עומרי מספר לי שהוא רוצה שאני ישן אצלו היום והנהנתי בעייפות. איך שנשכבתי על המיטה עצמתי את עיניי ומשם אני לא זוכרת יותר כלום.
YOU ARE READING
זה חייב להיות אנחנו
Teen Fictionנוי, בת 16 עברה מתל אביב לבאר שבע במהלך החופש הגדול. היום הראשון ללימודים מגיע ונוי פוגשת באנשים חדשים אך היא מתעסקת עם החבורה המסוכנת של הבית ספר, מכניסה את החיים שלה לסכנה ואף מוצאת אהבה. סיפור מדהים על חברויות, אהבה וסיכון. אני יודעת שכבר יש את ה...
