זה חייב להיות אנחנו

פרק 11 - היא האחת שלי!

אני:"לך מפה מיד!"

עומרי:"תקשיבי..אני אוהב אותך אבל את חייבת להתחיל לכבד אותי!את לא מכירה אותי לגמרי..שלושה ימים בלחץ..את יודעת שאני ישמור עלייך לא משנה מה..אבל תפסיקי עם הדיבור המלוכלך הזה שלך עליי ועל הבנים!"

אני:"לך!"אמרתי והוא השפיל מבט והלך..

התלבשתי לבית הספר..לקחתי שורט שחור גבוה עם קצת קרעים גקט גינס שחור קצר וחולצה לבנה בתוך המיכנס..התאפרתי ועשיתי בייביליס..לקחתי את התיק והפלאפון ויצאתי..
הלכתי לכיוון התיכון ושמעתי את אבי צועק:"הנה נוי!"
הם באו לכיווני אבל רצתי לכיוון התיכון והם אחרי עד שנאור תפס אותי והפיל אותי בכוונה ונפלתי אחורה..
עומרי:"מה אתה עושה מטומטם!"צעק עליו ומבט רצחני בעיניו.. בינתיים מאור עזר לי לקום.
התחלתי לבכות ורצתי לכיוון הבית ספר..
נכנסתי בוכה ושיר ומור ניסו לעצור אותי אבל רצתי לכיוון הספסל שלנו..ושכבתי עליו שהפרצוף בין ידיי לכיוון הספסל..
הם באו מאחורי וליטפו אותי..הרגשתי את ידו של עומרי שמלטפת את ראשי וקמתי.

אני:"לכו!"
מאור:"דיי נוי.."
קמתי וברחתי לכיוון הבית של עומרי לדוד..

נקודת מבט עומרי
-------------------------------------
עברו שעתיים של לימודים ונוי לא בכיתה..
צילצלתי לאבא שלי והודעתי לו בזמן ההפסקה שאני לא מוצא אותה

אבא:"היא פה!היא עכשיו נכנסה לשער של הבית!"

אני:"אני רץ!תעצור אותה שלא תלך!"

נקודת מבט נוי
--------------------------------------
נכנסתי וראיתי את אבוטבול את זוגלו ואז דוד מדברים..
דוד הסתכל וניגש אליי והם אחריי..
דוד:"אני מצטער על אתמול.. אבל את חייבת להתחיל לדבר אליהם בכבוד טוב נויצ'וק?״

אני:"אני באתי כדי להיתנצל אני צריכה..לא אתה..וכן אני אכבד אותם..אבל באתי להגיד גם שאני לא יבוא יותר כי נאור החליט שבאלו לדחוף אותי והם סתם אלימים ויום אחד אני יעשה להם משהו וזה יגמר רע"

דוד:"את מדברת כמוני חחחחחח"

בוזגלו:"אני אטפל בנאור" אמר וליטף את ראשי
הרגשתי כאילו הם האבות שלי חוץ מאבא שלי
פתאום עומרי ניכנס ו..

נקודת מבט עומרי
--------------------------------------
נכנסתי וראיתי את בוזגלו מלטף את ראשה..לא ידעתי על מה הם דיברו פשוט לקחתי את ידה ורצתי איתה לכיוון החדר שלי שבקומה הרביעית.
הושבתי אותה על המיטה והיא התנשפה מהעלייה במדרגות..

אני:"אני מצטער..אבל את חייבת להתחיל לכבר אותי קצת נוי אי אפשר ככה!אני אוהב אותך ואת מטריפה אותי!"אמרתי והיא קמה ונישקה אותי..נשיקה סוערת

אני:"אז את אוהבת אותי שובבה קטנה!"

נוי:"כן אני אוהבת אותך"

אני:"נוי מחר אני הולך למשימה חשובה..אני מקווה שאני יחזור ממנה..אני הולך עם כל הבנים והיה חשוב לי להגיד שאת הדבר הכי חשוב לי בחיים!
היא פשוט התיישבה על המיטה בהלם והתחילה לבכות ואני חיבקתי אותה חזק

נוי:"אל תלך בבקשה"אמרה בוכה

אני:"תקשיבי מחר אני הולך בבוקר ואני חוזר לארוחת שישי!אני יחזור מבטיח!אני רוצה שמחר שאני חוזר עם כל הבנים את תהיי פה ותחכי לי..יהיו פה האנשים הכי חשובים בעולם התחתון וההורים של הבנים ואבא ואמא שלי ושתי האחים שלי אני רוצה שתכירי אותם..אני יחזור אני מבטיח!את תבואי?"

נוי:"מבטיחה!"היא אמרה ונישקה אותי כאילו היא לא הולכת ליראות אותי יותר..

אני:"נוי קחי"אמרתי והבאתי לה מפתחות של פרארי בצבע וורוד..

נוי:"מזה?"

אני:"הוצאת רישיון לא?יפה!מחר את באה עם האוטו הזה לפה הוא שלך!"אמרתי והיא נישקה אותי חזק

נוי:"ואיך אני אמורה להסביר לאמא שלי מה האוטו הזה?"

אני:"תשאירי אותו אצלנו בחניה אנחנו גם ככה מרחק חמש דקות הליכה וקחי זה השלט למחסום של החניה התת קרקעית"אמרתי ונתתי לה

היא נישקה אותי במשך 10 דקות ואמרה שהיא תחכה לי מחר פה לארוחת שישי והייתה חייבת ללכת..
ירדתי למטה ואבא היה עצבני..