פרק 50

2.3K 182 32
                                    

נקודת מבט עומרי
-------------------------
נשארתי בחוץ מחכה עוד כמה שניות ולא ראיתי את נוי יוצאת מהמים. ״אני אספור עד 5 ואם היא לא תצא אני יכנס״ אמרתי לעצמי בראש ״1...2...3...4...5״ ספרתי בשקט ובמהירות קפצתי לתוך המים מוצא את הגוף של נוי מושך אותה אליי ומעלה אותה מעל המים משכיב אותה על הרצפה ליד הבריכה. יצאתי מהבריכה והעיניים שלה עוד עצומות וההאשמות על עצמי החלו לרוץ בראש על כמה שאני מפגר תוך כדי שאני קורא בשמה כדי שתתעורר ומנסה לבדוק אם יש לה דופק אבל בינתיים מסביבי אף אחד לא שם לב מה קורה הם היו שקועים בין כל החברים שלהם שישבו שם. ״אני לא מאמין מה עשיתי״ מלמלתי ופתאום היא פקחה עיניים והתחילה לצחוק צחוק מתגלגל שלא נפסק במשך כמה דקות בזמן שאני מתסכל עליה במבט לא מבין ומצד שני מודה לאלוהים שהיא בסדר. היא הסדירה את הנשימה מהצחוק שלה ואמרה עדיין חצי מתנשפת חצי צוחקת ״חבל שלא יכולתי לצלם את זה או לפחות לפתוח עיניים היית נשמע כל כך מפוחד״ ״מה?״ עניתי לה עדיין לא מבין מאיפה היא נפלה עליי ״תלמד לא לעצבן אותי יותר כמו שעשית בחדר למעלה״ היא אמרה ודחפה אותי אחורה אל המים.
זה אחד הימים הטובים שהיו לנו ביחד. אחרי מה שהיה אנחנו פשוט נרגעים בבריכה כשהיא עדיין צוחקת לפעמים על מה שהיא עשתה לי עם הצחוק הממכר שלה.
נקודת מבט נוי
---------------------
״נוי יש לך טלפון״ דוד אמר תוך כדי שהוא מרים את הטלפון שלי מהשולחן שלידו. אני מהנהנת ויוצאת מהמים מתקדמת אליו ״מי התקשר?״ שאלתי מרחוק ״דניאלה״ הוא ענה וחיוך ענק עלה על פניי. התקשרתי אליה מיד בחזרה ״דנדוש התגעגעתי אלייך מה קורה?״ אמרתי ישר כשהיא ענתה
״איתי״ היא אמרה
״מה?״
״איתי״
״מה איתו?״
״הוא מת נוי. הוא התאבד״ היא אמרה ובאותה שנייה עולמי חרב עליי כשאני מבינה מה קרה פה הרגע והדמעות החלו לצאת, הטלפון נשמט לי מהיד וכולם הסתכלו עליי בחוסר הבנה. עומרי ניסה להתקרב אבל לינדה הרחיקה אותו ולקחה אותי איתה למטבח ״מה יש?״ היא שאלה וניגבה את הדמעות מעיניי ״האקס שלי. הוא התאבד. הוא פשוט הרג את עצמו״ היא עטפה אותי אל תוך חיבוק חם ואוהב ״לכי הביתה עדיף לך מאשר להיות פה״ הנהנתי לחיוב עדיין מנסה לעכל מה קרה פה הרגע והתקדמתי לכיוון דלת הכניסה עדיין רטובה ולבושה בבגד ים. לינדה חייכה אליי חיוך מנחם וסגרתי אחרי את הדלת מתקדמת הביתה כדי להתנתק קצת מהעולם.
הגעתי הביתה ומיד סיפרתי לאמא שלי מה קרה. אחרי עשר דקות אמא שלי עלתה לחדר שלי ״דיברתי עם בר״ היא אמרה והתיישבה על המיטה ״היא אומרת שנמאס לו מהחיים, שהוא החליט שהוא מיצה אותם עד הסוף, שעכשיו הסוף הגיע. הוא השאיר מכתב התאבדות זה מה שהוא אמר בו. אנשים מצאו את הגופה שלו ככה כולם גילו על זה״ היא נשקה לראשי סגרה את האור וכשעמדה בדלת אמרה ״לכי לישון קצת״.

קמתי בבוקר למחרת נזכרת באתמול וכאב תקף אותי. אני חלקתי איתו תקופה מהחיים שלי ועכשיו זה כואב. אני יסע לתל אביב היום כדי לבקר את הבנות ואת המשפחה שלו. את הטלפונים מעומרי סיננתי מאתמול ובדיוק חשבתי על זה שאני חייבת להחזיר לו הודעה לפחות כששמעתי דפיקה בדלת. לא זכור לי שאני מחכה למישהו. התקדמתי לכיוון הדלת באיטיות מייאשת פותחת את הדלת ומנסה לעכל מי עומד כאן מולי

פרק 51 מוכן גם הוא אז כשיהיו כאן 115 כוכבים אני יעלה אותו☺️

זה חייב להיות אנחנוWhere stories live. Discover now