זה חייב להיות אנחנו

פרק 28 - המלון

הוא הלך לשידה השניה והוציא ממנה אקדח והכניס לתוך כיס פנימי בג'קט שלו ואני נתקפתי פחד וניזכרתי בכל מה שהיה לי עם האקדח הזה.. ועם החטיפה.. באותו רגע אני חושבת שפחדתי ממנו גם

עומרי:"נוי?הכל בסדר?"שאל ולא עניתי

עומרי:"את מפחדת ממני נכון?"שאל והרכנתי את ראשי

עומרי:"תדברי זה בסדר,אני לוקח את זה כדי להגן עליך לא כדי להשתמש בזה נגדך.. אל תפחדי ממני בבקשה.. אני האחרון שייפגע בך יפה שלי.. תסתכלי עליי בבקשה זה צובט אותי בלב שאת משפילה ראש" אמר והסתכלתי עליו ועבר לי הפחד,אחזתי את פניו

אני:"זה לא בגללך,אני עדיין מפחדת ממה שהיה.. במיוחד מהחטיפה.." אמרתי והוא חיבק אותי חזק

עומרי:"זה לא יקרה שוב אני מבטיח לך שאני לא יעזוב אותך..רק אל תפחדי ממני תבטיחי לי"

אני:"אני לא יכולה להבטיח..זה לא ממך..זה מהאקדח..אבל אני ינסה אני מבטיחה" אמרתי והוא חייך ונישק אותי

עומרי:"בואי מחכים לנו "
ירדנו למטה המזוודות היו כבר באוטו והנהג פתח לי ולעומרי את הדלת והתחלנו לנסוע. לינדה ודוד היו במכוניות שליוו אותנו מאחור שגם השומרים שטסים איתנו נמצאים שם..
כעבור 45 דקות הגענו וירדנו לשדה התעופה..כולם נעצו בי מבטים..הרגשתי בן אדם חשוב שעומרי גדול וחזק ואני מחזיקה את ידו ודוד ולינדה מלווים אותנו שדוד בחליפה ומאחוריו עוד 10 שומרים עם חליפות שמלווים אותי ואת עומרי כל הטיול..
נפרדנו מכולם ואני ועומרי נותרנו בדיוטי פרי היה לנו שעה לטייל שם בזמן שמכינים את המטוס הפרטי לטיסה..היינו רק אני ועומרי והשומרים הלכו לבדוק מה קורה עם המטוס..
עומרי:"מה באלך נסיכה שלי?לאן?" אמר וחייכתי לכיוון חנות "דיוטי פרי" הגדולה

עומרי:"איזה מזל שיש לנו רק שעה פה ויש לך הגבלה אחרת הייתי מת" אמר והתחלתי לצחוק
אני ועומרי היתפצלנו..הוא הלך לחלק של הגברים ואני לנשים..אחרי 45 דקות הוא בא וראיתי בידיו שקית של נעליים ובושם "סילבר"

אני:"זהו?"

עומרי:"כן זהו,מה הבזבזנית שלי רוצה?"

הרמתי לו את הסלסלה עם כל הדברים והוא חייך וצחק
עומרי:"צריכה עוד משהו?אני רואה שאת אוהבת ויקטוריה סיקרטס..כמו אמא שלי הא?" אמר וצחקתי

עומרי:"אני קונה לך כל מה שיש פה של ויקטוריה איך אני?"
אמר וחייכתי לו

אני:"לא צריך משוגע"

עומרי:"צריך,צריך בואי"
הוא דיבר עם המוכרת והיא לקחה את כל הדברים והביאה עוד מלא מלא דברים של ויקטוריה והוא שילם לא ראיתי כמה ואז השומרים באו וסחבו את הדברים ועלו למטוס וחיכו שאני ועומרי ניכנס קודם ונכנסנו.. היה לנו חדר במטוס עם מפתח וחדר שני לכל השאר..המטוס היה ממש מפואר וענקי וואו
עומרי:"אני עייף"

אני:"גם אני" הוא לקח את ידי והכניס אותנו לחדר שלנו והיה בו מיטה גדולה זוגית
קפצתי למיטה באושר והוא חיבק אותי ונרדמנו..
השעה הייתה כבר -11:00- זה אומר שעברנו ארבע שעות מתוך חמש שעות..
קמתי והלכתי לספה גדולה ומפוארת שהשקיפה לחלון גדול במטוס,ישבתי והסתכלתי על הקרקע וראיתי הרים מושלגות והיינו בן עננים והיה כל כך יפה..
עומרי:"מה קמת?בואייייי אליי "אמר וקרא לי למיטה

אני:"נו אבל אתה מפריע לי להסתכל,לך לישון אתה עייף"

עומרי:"אני רוצה לישון איתך! בואי אליי נוו" אמר וסימן לי לבוא למיטה בקול מעוייף

אני:"נו לא רוצה תן להנות מהדרך"

עומרי:"בואייייי אליי אני רוצה לחבק אותך נוו" אמר והתייאשתי ונשכבתי לידו והוא חיבק אותי. פתאום התחיל להיות לי קר

עומרי:"מה יש לך את רועדת"אמר וקם בדאגה

אני:"קר לי"

עומרי:"אז תגידי" אמר וקם להביא לי שמיכה מארון גדול שהיה בחדר וכיסה אותי

אני:"תודה"

עומרי:"בבקשה נסיכה שלי,עכשיו נעים לך?"

אני:"כן,אבל תחבק אותי"הוא התקרב אליי וחיבק אותי עם הגוף הגדול והחם שלו והיה לי נעים והוא נרדם.

-12:00- דפיקה בדלת
אני:"עומרי קום דופקים בדלת" הוא קם ופתח ואני כבר הייתי על הרגליים מוכנה לרדת
עומרי:"הגענו יפה שלי בואי"
ירדנו מהמטוס והיה קר בחוץ
עומרי חיבק אותי ורק שקר לי והוציא את האקדח מהג'קט ונתן לאחד השומרים וכיסה אותי עם הג'קט.
נכנסנו לתוך פרארי לבנה רק אני ועומרי ולפנינו ומאחורינו עוד שתי מכוניות שחורות מפוארות  שבהם נמצאים השומרים.
נסענו בערך חצי שעה והגענו למלון.. הוא היה על צלע הר עטור בעיטורי זהב כל כך מפואר.
עומרי לקח אותי לחדר
הייתה לנו סוויטה ענקית בצבע אדום מפוארת ומיוחדת במינה עם נוף לים
אני:"וואו"

עומרי:"אהבת?בשבילך ביקשתי אדום"
נישקתי אותו חזק ופתאום הייתה דפיקה בדלת

---------------------------------------------------------------------

אני ישתדל להעלות היום עוד פרקים כדי להוציא אתכם קצת מהבאסה שנגמר החופש :(

שתהיה לכולכם שנת לימודים מוצלחת ותצליחו בכל מה שתרצו.

אוהבת המון 

אה וגם אל תשכחו לקרוא את 3096 חחחחחח