זה חייב להיות אנחנו

פרק 53

~תקראו את המשפט האחרון בפרק הקודם ואז תמשיכו לפה~
לאחר כמה רגעים בא העוזר של דוד ולחש לו משהו באוזן. פרצופו של דוד נהפך ללחוץ והוא הלך לכיוון משרדו כשכמה אנשים מלווים אותו מאחור כשביניהם אביאל ואביעד.
עומרי:"חכי פה אני תכף בא לא לזוז"אמר והלך

נקודת מבט עומרי
-------------------------
אני אביאל ואביעד נכנסנו לחדר והתיישבנו כל אחד בכורסה אחרת שהיו בחדר כשמאחורינו עמדו כמה אנשים.
אני:"מה יש?"
אבא:"יגאל חזר" אמר לחוץ והיה ניתן לראת שרצות לו מחשבות רבות בראש.
אני:"מה חזר? אתה רציני?"
אבא:"אחרי חודש שלא שמענו ממנו או עליו מילה ולפי מה שאלג'ק (העוזר של דוד) אומר הוא חזר עם אנשים חדשים זה אומר שיש לו שוב כוח"
אביאל:"ומה הוא רוצה?"
אבא:"כמו תמיד להוריד את כולנו, לקחת את האנשים שלנו ולקבל את הכסף שלו"
אביעד:"איפה הבן זונה?"
אבוטבול:"אתה יודע איפה הוא?" אבוטבול שאל את אבא שלי.
אבא:"אני לא יודע איפה הוא אבל הוא בא לפה מחר לדבר איתנו"
אני:"מה מחר?"
אבא:"יש בעיות?"
אני:"לא" אמרתי ובאתי לקום אך לאחר שניה אבא סימן לי לשבת חזרה ולא יכולתי לסרב
אבא:"תרגע"
אני:"טוב"
אבא:"אני רוצה את כולכם פה מחר" אמר. כולנו הינהנו לאות הסכמה וקמו בכדי לצאת מהחדר כשאני איתם אבל לי אבא סימן להישאר.
אבא:"מחר בארבע נוי לא פה"
אני:"ברור. אני לא רוצה שהיא תתקרב לפה מחר בכלל"
אבא:"אני לא רוצה שהוא יראה אותה זה מסכן אותה אז תקפיד על זה"
הינהנתי ויצאתי לכיוון נוי שהייתה שקועה באייפון והחלטתי שאני לא מסתיר ממנה כלום ומספר לה הכל.
עטפתי את ידה הקטנה בידי ומשכתי אותה אחריי למעלה. נכנסו לחדר שלי והיא המשיכה לסמס לכל מיני חברים שלה מתל אביב תוך כדי שהיא מתיישבת על המיטה שלי
אני:"נוי תעזבי את זה רגע"
נוי:"אני באמצע"
אני:"נוי זה דחוף" אמרתי ומיד לאחר מכן לקחתי ממנה את הטלפון ושמתי בכיס שלי
נוי:"נו דבר"
אני:"את יודעת שהרבה אנשים שונאים אותנו ואחד מהם זה מישהו בשם יגאל. חיסלנו לו את כל האנשים לפני חודש והוא הספיק לטוס לחול ועכשיו הוא חוזר. הוא ואבא שלי אויבים כבר המון שנים, מאז שאני זוכר את עצמי. הוא רוצה לנקום בנו על מה שעשינו, לקחת מאיתנו אנשים ולקבל את הכסף שלו והכי חשוב מבחינתו זה להוריד כל אחד מאיתנו. הוא בא אלינו מחר.״
נוי:"מה למה?״ היא שאלה בשקט
אני:"אבא שלי ביקש לדבר איתו לראות מה הוא רוצה. יהיו פה הרבה אנשים מחר וגם אני. אין לי ברירה אני חייב. ואת אסור לך להיות פה מחר בכלל אני לא רוצה שהוא יראה אותך"
נוי:"אתה לא נשאר פה"
אני:"אני חייב נוי"
נוי:"טוב תעשה מה שאתה רוצה"אמרה ובאה לצאת מהחדר עצבנית.
אחזתי בידה והצמדתי אותה לדלת בניסיון להרגיע אותה
אני:"די תירגעי הכל בסדר זה לא פעם ראשונה עם יגאל אל תכעסי אני חייב"
נוי:"בסדר" אמרה עצבנית
אני:"די נוי אנחנו רק מדברים איתו אנחנו פה 150 איש על בן אדם אחד ואנחנו בודקים שהוא נכנס לפה בלי נשק אז די נו בבקשה"
היא הסתכלה עליי בספק לכמה שניות ואז ענתה ״טוב״ והתיישבה על המיטה.
אני:"אישתי ישנה איתי ביום הולדת שלי או שלא בא לה עליי?"
נוי:"שתוק אני יודעת מה אתה רוצה לשמוע" אמרה ונישקה אותי נשיקה עדינה. הייתה דפיקה בדלת ולאחר כמה שניות היא נפתחה. הבנים נכנסו בלי הזמנה וחלקם ישבו על הרצפה, חלק על נשענו על הקיר וחלק התיישבו על המיטה.
נוי:״אפשר להכנס?״
מאור:״מה?״
נוי:״נהוג לשאול אם אפשר להכנס אחרי שדופקים בדלת״
אני:״ואם היינו ערומים?״
מאור:״עזוב לא רוצה לקבל טראומה לעיניים פעם הבאה אני ישאל״ וכולם צחקו.
מאור:"אז יגאל חזר מה?"
אני:"חתיכת בן אלף"
אבי:"פשש מה קרה נוי לא שואלת מי זה"
נוי:"אני כבר יודעת מי זה"
שביט:"אתה לא חוסך ממנה פרטים הא?"
אני:"אני לא מסתיר ממנה כלום,בעיות?"
שביט:"חס וחלילה" אמר.
אני:״טוב יאללה לא מוצאת חן בעיניי ההתנחלות הזאת קדימה למטה״
מאור:״ואני מוצאת חן בעיניך?״ הוא שאל ומצמץ כמה פעמים בעיניו.
אני:״עוף מפה יסוטה״ אמרתי והעפתי עליו כרית. אחרי כמה שניות החדר התרוקן וירדנו למטה. דיברנו ושתינו עד שהיה יחסית מאוחר, נפרדתי מכולם ועליתי לישון עם נוי.
-קמנו בתשע בבוקר -
אני בקושי על שעתיים שינה אבל היינו חייבים לקום כדי להעיף את נוי מפה כמה שיותר מהר. אכלנו ארוחת בוקר, דיברנו קצת עם ההורים שלי ובעשר נוי הלכה להתלבש כדי שתלך הביתה. ליוויתי אותה הביתה וכשחזרתי כולם כבר היו בבית שלנו מתכוננים לקראת בואו של יגאל.
השעה 16:00 הגיעה ויגאל איתה נכנס בדלת מרגיש כמו מלך העולם. הוא בחן את כולם ואז פנה אליי ״מי זאת היפיפייה שהייתה כאן הבוקר? חברה שלך?״ הוא שאל ולא הבנתי איך הוא ראה אותה. ״מה חשבת שאני יגיע לכאן בלי לעשות תחקיר קטן קודם? ודרך אגב מזל טוב עומרי, יום הולדת שמח״ הוא אמר בחיוך מנצח
דוד:״הילדה הזאת היא לא עניינך בוא למשרד שלי נדבר״
יגאל:"אם תביאו לי את הילדה תפטרו ממני לתמיד״
אני:"בחיים לא"
יגאל:"חברה שלך עומרי? אתה יודע לבחור את ההכי כוסיות הא?"
אני:"יבן זונה חבל עלייך אל תדבר עליה יותר״
יגאל:"ככה מדברים לאורח? איפה הנימוסים שלך?"אמר ואחרי כמה שניות של שקט הוסיף ״דווקא יכול להיות לנו כיף ביחד״
דוד:"יגאל תשתוק או שאני יורה בך" אבא אמר והוציא אקדח.
יגאל:"בוא נדבר בחדר אני רוצה את עומרי אביעד ואביאל שם"
דוד:"בסדר" אבא סימן לנו לבוא איתו
נכנסו למשרד של אבא שלי כשאני אביעד ואביאל ישבנו כל אחד בכורסה שלו כמו תמיד ויגאל ישב על כורסה אחרת.
דוד:"אז חזרת? בשביל מה? לנקום?"
יגאל:"לסגור חשבונות בוא נקרא לזה ככה הסימור"
דוד:"אז מה אתה רוצה?"
יגאל:"את הילדה הזאת וחמישה מיליון שקל"
עומרי:"אתה לא תקבל את הילדה הזאת״ אמרתי ודפקתי על השולחן
יגאל:"תנו לי אותה ואני הולך ומוותר על החמישה מיליון"
אביאל:"לא שמעת מה אומרים לך? אתה לא תקבל אותה!"
יגאל:"אז אני ישיג אותה בכוח היא מיוחדת היא יפה היא סקסית"
אני:"סתום תפה! עוד מילה אחת עליה אני יורה בך" אמרתי והוצאתי את האקדח מהמעיל
יגאל:"תירה״ לקחתי את האקדח, טענתי אותו וכיוונתי לראשו אבל בדיוק כשבאתי לירות אביאל הוריד את האקדח לכיוון הרצפה לפני שהספקתי.
אביעד:"תקבל מה שאתה רוצה כמה כסף שתרצה אבל לא תקבל אותה הבנת?"
יגאל:"אין עיסקה" אמר, קם מהכסא ויצא החוצה מהמשרד. יצאנו אחריו ואבא שלי אמר לו מול כולם ״אתה יודע שאתה לא תתקרב אליה נכון? אתה לא רוצה להכנס לשם״ יגאל הסתובב אלינו וחייך בשחצנות ״נחיה ונראה״ אמר ״נחיה ונראה״ עניתי לו. בשניה שהוא סגר אחריו את דלת הבית שחררתי אוויר שלא ידעתי שהחזקתי בפנים והחלו לרוץ לי מחשבות בראש על איך לעזעזל אני הולך לשמור עליה.

מטרה לפרק הבא: 125