פרק 3 - זה זה

6.4K 241 2
                                    


וראיתי שם שק איגרוף ענק באמצע חדר גדול..גדול מאוד
התחלתי להיאבק בו בזמן שכל השכבה מחפשת אותי אחרי מה שהיה אבל אני הייתי עצבנית יותר מכל דבר..אני חושבת שאני מחבבת את עומרי..אבל יש משהו שהוא..שהם בעצם לא מספרים לי אני אגלה את זה..
פתאום נפתחה הדלת ואני התנתקתי מהמחשבות שלי וראיתי שם את הערסים וכל השיכבה אחריהם..נהייתי ממש מקובלת אני חושבת..
הפסקתי להאבק בשק איגרוף ומאור ניגש אליי עם מגבת כדי שאנגב את הזיעה..
מאור:"קחי..אני גם מיתאבק יש לי תמיד בתיק"

אני:"תודה.."
ניגשו אליי חמישה ילדים שלושה בנים ושתי בנות
אחד הבנים:"הנה התוקפת..הפנטת אותי ולדעתי גם את כל הבנים בערך"
אני:"חחחח תודה איך קוראים לכם?"
הילד אמר ששמו אליאור ולעוד שתי הבנים בן ואלעד והבנות אמרו ששמן מור ושיר
המשכנו לדבר וממש התחברנו עד שלפתע אליאור פנה אליי ואמר
"מה יש לך עם העבריינים..ראיתי אותכם בספסל שלהם ביחד"
אני:״הספסל שלהם?הם קנו אותו?חח ולמה כולם קוראים להם עבריינים"

בן:"פעם אחרונה שמישהו ישב להם על הספסל הוא שבר רגל ויד..והם מהעולם התחתון הם העבריינים עם השם הכי גדול בארץ.."

אני:"אני בשוק..אבל אני ישבתי להם על הספסל ולא עשו לי כלום.."

אליאור:"אני אמרתי לך כבר שאת מיוחדת וצחק..תבואי איתנו בהפסקה אנחנו באותה כיתה נראה לך את הבית ספר"

מור:"כן כן תבואי"

אני:"אני יבוא איתכם"אמרתי וצחקתי היתחבקנו והם הלכו.

כל השיכבה התפזרה מחוץ לאולם חוץ מהערסים שישבו והסתכלו עליי במבט רצחני כל השיחה עם אליאור והחבורה שלהם..
הלכתי לכיוונם והם באו לכיווני..
אני:"מה מה אתם מסתכלים עליי ככה?"

עומרי:"מה..למה חיבקת את אליאור ובן ואלעד?מה יש לך איתם?"

אני:"סליחה?אני צריכה לבקש ממכם רשות?לא ניראלי"
באתי ללכת ונאור משך לי ביד..ישר עיקמתי לו את היד מין ריפלקס שישר יצא לי לעשות
מאור:"שחררי!"

אני:"תרגע"

עומרי:"תרגעו שתיכם..מה יש לך איתם תעני!"

אני:"מה אכפת לך כוסאמק תצאו לי מהחיים!"

נאור:"מה?אמרו לך מי אנחנו את נירתעת?"

אני:"אני לא ארתע ממכם אף פעם,עכשיו זוזו!יש לי שיעור"

יצאתי מהחדר ספורט ונכנסתי לכיתה ואחרי הערסים המעצבנים
המורה ניכנסה ובלה בלה בלה
קיבלתי פתק לשולחן שהיה כתוב עליו "מאליאור"פתחתי אותו והיה כתוב בו"את איתנו בהפסקה כן?שלא יחטפו לי אותך!חח"
רשמתי לו בחזרה "חח כן אל תידאג"
העברתי את הפתק והיסתכלתי על עומרי שהיה נראה עצבני והרעיד את הרגל שלו במהירות עד שמאור נגע לו ברגל והרגיע אותך למרות שכל שבעת הערסים היו עצבנים.
הסתכלתי על מאור בפרצוף של "מה יש לו?"
והוא עשה לי פרצוף רצחני..
הגיע צלצול ויצאתי עם אליאור וכולם לחצר חיפשנו מקום לשבת..
עד שלפתע עלה לי רעיון!

זה חייב להיות אנחנוWhere stories live. Discover now