הלכנו לבית של עומרי והבנים התחילו להגיע. מיד אחריהם הבנות נכנסו וישר לקחתי אותן למטבח וישבנו שם מדברות בזמן שהבנים בחצר.
"אני ובן יוצאים מחר למסעדה בערב" שיר אמרה. "סוף סוף דייט!" אמרתי שמחה והרמתי ידיים באוויר ומור צחקה מאיתנו. "כבר מצאת מה ללבוש?" מור שאלה אותה ושיר הנידה בראשה לשלילה "טוב אז אם ככה את מוזמנת לארון של נוי את בטוח תמצאי שם משהו" מור הוסיפה וחייכה "וואו וואו וואו איך הארון שלי נודב למשימה?" אמרתי וצחקתי קצת "סתם סתם בואו נלך עכשיו למצוא משהו" הצעתי ושתיהן חייכו. קמנו ויצאנו לכיוון הבית שלי. ישר שיר קפצה על הארון שלי בזמן שמור קפצה על המיטה "תרגישו בבית" אמרתי ופתחתי את ידיי לרווחה כששתיהן צחקו. "הנה הנה זאת" מור אמרה והוציאה שמלה צהובה וקיצית מהארון. שיר מדדה אותה והתאהבה בה. הושטתי לה שרשרת ומור אמרה שהיא תביא לה עקבים. "תודה בנות" שיר אמרה וקפצה עלינו מיד אחרי שהיא החזירה לבגדים שלה. "בכיף" אני ומור ענינו "טוב יאלה בואו נחזור לפני שהמכוערים ישימו לב שנעלמנו אין לי כוח לשאלות למה לא אמרת שאת הולכת" אמרתי ושתיהן הנהנו וחזרנו לבית של עומרי מתיישבות שוב במטבח וממשיכות לדבר.
"אני מקווה שהבאתן בגדי ים" עומרי נכנס למטבח ואמר לנו. הבנות הנהנו וקמו לכיוון החצר להכנס עם כולם לבריכה ואני נשארתי לשבת. "את לא באה?" עומרי שאל אותי. "לא מתחשק לי" עניתי לו. "אין כזה דבר לא מתחשק לי אני לא מכיר את המילים האלה" הוא מחזיר לי. "תתפלא שדווקא יש" עניתי וחייכתי. בשנייה הייתי על גבו והוא רץ איתי לכיוון הבריכה בזמן שאני צורחת וצוחקת שיפסיק ופתאום מצאתי את עצמי מושלכת אל תוך המים עם הבגדים שלי "עומרי אני ירצח אותך" זה המשפט הראשון שצעקתי כשהוצאתי את ראשי מהמים. כולם עמדו שם וצחקו ובלי שהם שמו לב יצאתי כבר מהבריכה ודחפתי את עומרי לתוכה "אתה עוד תשלם על זה בגדול" אמרתי לו וצחקתי. הוא משך אותי לתוך המים והתחבקנו צוחקים ומתנשקים. "יש לך יום הולדת עוד כמה ימים. מה אתה רוצה?" שאלתי "כל דבר שהוא איתך" הוא ענה מנשק אותי "ועכשיו ברצינות" אמרתי תוך כדי שאני מנסה להפסיק את הנשיקה "הייתי רציני לגמרי" הוא אמר ונתן לי נשיקה ארוכה. "טוב די כבר דביקים מגעילים" מור צעקה מהצד. צחקנו ויצאתי מהמים עומדת בחוץ מסתכלת עליו משפריץ עליה מים מתוך הבריכה ומור צועקת שיפסיק. הוא יצא מהמים והתקדם אליי "לכי תחליפי בגדים לא מתאים שתהיי חולה" הנהנתי ועליתי למעלה בידיעה שיש לי שם כמה בגדים בחדר של עומרי. החלפתי לבגדים יבשים ושמתי על הדרך בגד ים הפעם ויצאתי החוצה. ראיתי את הבנים מדברים וקפצתי עליו מאחורה "לא עכשיו נוי" הוא אמר והוריד אותי ממנו. זה עיצבן אותי אבל שתקתי על זה כי ידעתי שהם מדברים על דברים לפעמים שאני לא רוצה ולא צריכה לשמוע. הבנות הסתכלו על זה והתקדמנו לצד הגינה יחד.
YOU ARE READING
זה חייב להיות אנחנו
Teen Fictionנוי, בת 16 עברה מתל אביב לבאר שבע במהלך החופש הגדול. היום הראשון ללימודים מגיע ונוי פוגשת באנשים חדשים אך היא מתעסקת עם החבורה המסוכנת של הבית ספר, מכניסה את החיים שלה לסכנה ואף מוצאת אהבה. סיפור מדהים על חברויות, אהבה וסיכון. אני יודעת שכבר יש את ה...
