נקודת מבט של עומרי
_______________________
ראיתי אותה בוכה..היצור הכי יפה שראיתי בוכה! הילדה היפה הזאת ישבה שם עם רגליים מקופלות בוכה, ישר רצתי אליה וחיבקתי אותה..ממתי אני כזה רגיש?מה היא עשתה ממני..אם האחים שלי היו רואים אותי מחבק מישהי בוכה עכשיו היו חושבים עליי שלא יודע מה..לא רוצה לדעת וגם לא מעניין אותי..רק שתפסיק לבכות!!
אני:"תוקפת קטנה שלי מה קרה?"
נוי:"כלום..שום דבר"היא אמרה והשפילה ראש
אני:"אם לא היה קורה כלום לא היית משפילה ראש!מה קרה?"
נוי:"כלום..זה לא המקום שלי..המקום שלי בתל אביב ללכת עם כל הבית ספר שלי מסביבי ללכת לבית של חברים שלי שאני מתגעגעת אליהם מאוד..פה זה עיר של ערסים"
אני:"חחח גברתי קראת לי ערס?"
נוי צחקה
אני:"יש לך חיוך כל כך יפה!את כל כך יפה!אני מבין אותך אבל זה רק היום הראשון..שתדעי שגם פה כל הבית ספר סביבך..סובבת את כולם!"אמרתי וצחקתי והיא מיד אחרי
נוי:"תודה אתה חמוד!עודדת אותי מאוד"היא אמרה וחייכה אליי
קירבתי את פניי אל הפנים העדינות שלי ולפתע צילצל הטלפון שלה "שיט"מילמלתי
נוי:"חחחח סליחה"היא אמרה והיסתכלה על הטלפון
אני:"תעני תעני אני מחכה לך"
היא קמה והלכה טיפה לצד וענתה..
נוי:"מעצבנת הוא עמד לנשק אותי"שמעתי אותה צועקת על מישהי
לא הצלחתי לעצור את עצמי והתחלתי ליצחוק
היא ניתקה את הטלפון שלה ובאה אליי
נוי:"מה מצחיק אותך?"היא אמרה וחייכה
אני:"כלום..את מדהימה"
נוי:"תודה..אבל בוא תכף מתחיל שיעור"
ניכנסנו ביחד לכיתה ומאור היסתכל עליי במבט של "מה למה היית איתה?"
היא הלכה לאליאור ולמכוערים האלו ואני לבנים.
מאור:"מה היה איתה?"
אני:"סתם..אני חושב שאני אוהב אותה מאור.."
מאור השפיל מבט
נוי היסתכלה על נאור במבט של "מה קרה למאור?"
וראיתי אותה ניגשת לכיוון מאור.
נוי:"מאור?"
מאור:"מה את רוצה?"אמר לה בתוקפנות
אני:"תירגע מאור!"
נוי:"וואו תירגע באתי לשאול מה קרה מה אתה מתנפל??..אם אתם ככה כולכם עדיף שלא נדבר.."היא אמרה והלכה
אני:"בשביל מה זה היה טוב" צעקתי בכל הכיתה
כולם הסתכלו עליי כולל נוי וצעקתי "מה אתם מסתכלים?סתובבו!"
נוי השפילה מבט לקחה את התיק ורצה החוצה
התחיל השיעור והמורה לא נתנה לאף אחד מאיתנו לצאת לראות מה איתה.
נגמר יום הלימודים ולא ראיתי את נוי..הלכנו כולנו לבית שלי.
המאבטח בכניסה לבית שלי בעל החמש קומות(כן אני מיליארדר)אישר לנו להיכנס ולחצתי לו את היד..אני ומאור לא דיברנו והלכנו כולנו למשרד של אבא שלי.
"הנה ששת הילדים שלי!"אמר אבא שלי(דוד שמו)
מאור:"היי דוד!"אמר וכולנו לחצנו לאבא שלי את היד
אבא נתן לנו משימה ללכת לקחת כסף מאיזה בן אדם שגר בשכונה מדובר בעבריין אחד שחייב לנו שתיים וחצי מיליון.
הלכנו לקחת משם את הכסף והבן אדם אמר שיש לו רק מיליון וחצי אז אמרתי לו שיש לו יומיים להביא עוד מיליון אחרת אנחנו מורידים אותו הוא אמר שכדאי שנרגע צעקתי עליו שלא יאיים עליי לא כדאי לו..
חזרנו לביתי נתנו לאבא את הכסף הסברנו לו מה היה עם הבן אדם והלכנו לבריכה שבביתי
הורדנו חולצות וקפצנו לאחר שעה בבריכה נישמע צלצול מהטלפון שלי
הלכתי ועניתי..זה היה מספר חסום
חסוי:"תגיד לאבא שלך שיעזוב את הבן אדם שחייב לו מיליון אחרת אנחנו מורידים אותה"
אני:"את מי?"
שמעתי את קולה של נוי קוראת לי "עומרי הצילו"
נויייייייי צעקתי וכולם יצאו מהר מהבריכה כל השומרים ואבא שלי התייצבו ליידי
מאור:"מה נוי?מה קרה להה?"
אני:״מישהו מאיים להוריד אותה אם לא נווותר לבן אדם הזה על המיליון שקל״
אבא שלי תיחקר אותי מי זאת נוי והסברתי לו הוא ישר שלח 10 אנשים לאתר את המספר ואני לקחתי אקדח והלכתי עם עוד 60 איש ומאור ונאור וכולם והלכתי לבית של הבן אדם הזה
פתחתי את הדלת וראיתי את..
YOU ARE READING
זה חייב להיות אנחנו
Teen Fictionנוי, בת 16 עברה מתל אביב לבאר שבע במהלך החופש הגדול. היום הראשון ללימודים מגיע ונוי פוגשת באנשים חדשים אך היא מתעסקת עם החבורה המסוכנת של הבית ספר, מכניסה את החיים שלה לסכנה ואף מוצאת אהבה. סיפור מדהים על חברויות, אהבה וסיכון. אני יודעת שכבר יש את ה...
