זה חייב להיות אנחנו

פרק 19

לקחתי אותו לעבר הקיר בטון בכוח וכל הבית ספר הסתכל
הגענו לאזור שלא יכלו לראות אותנו ולקחתי והדבקתי אותו על הקיר הצמדתי אותו לקיר ואני נצמדתי אליו כל פעם יותר ויותר ונישקתי אותו נשיקה שהפכה לסוערת והוא לקח אותי והצמיד אותי לקיר וניצמד אליי והתחיל לגעת בי

אני:"לא פה"

הוא:"את לא יכולה לכעוס עליי את חייבת אותי איתך תודי בזה!"

אני:"מודה מודה,עכשיו תמשיך מה שהתחלת"

והוא חזר לנשק אותי חמש דקות ואז הלכנו לספסל הבנים וכל החצר הסתכל עלינו

אני:"תסובבו תמבטים אין מה ליראות" והבנים צחקו וכולם המשיכו לעסוק בשלהם
לקחתי את שביט הקמתי אותו והושבתי אותו בצד של הספסל ליד עומרי והתיישבתי באמצע במקומו

שביט:"חצופה זאתי"

אני:"נכון,יש בעיות איתי?"

שביט:"לא לא"

אני:"יופי,שב בשקט"

שביט:"יושב בשקט"צהוא עשה כאילו סוגר עם ריצ׳רץ את פיו וכולם צחקו
-צלצול-
המחנכת ניכנסה לשיעור

המחנכת:"יש לי בשורה טובה"

מאור:"את עוזבת תבית ספר?!"אמר וכל הכיתה הייתה על הרצפה

מאור:"לא סתם סתם אני אוהב אותך" אמר והמורה צחקה
המחנכת:"אז כמו שאמרתי אעמ מאור מצטרף אלינו ילד חדש לכיתה"

נקודת מבט עומרי
--------------------------------
המורה אמרה שיש תלמיד חדש וראיתי את מור שיר ונוי מחייכות אחת לשניה..
לא מוצא חן בעייני הרעיון הזה.. בכלל לא.. הבנים הסתכלו עליי וכנראה הם גם ראו את נוי שיר ומור
התמלאתי בכעס ופרצתי החוצה ישבתי על הספסל והתחלתי להרעיד את הרגל מעצבים

נקודת מבט נוי
----------------------------------
ראיתי את עומרי יוצא מהכיתה בעצבים וכל הבנים הסתכלו עליי בפרצוף עצבני אז החלטתי לצאת אחריו

אני:"המורה אני יכולה לצאת אליו?"

המורה:"לא,תצאי בהפסקה"

אני:"וואלה,לא שואלת אותך!" אמרתי וכל הבנים והכיתה התפקעו מצחוק ויצאתי מהכיתה
ראיתי את עומרי יושב על הספסל במזדרון מחוץ לכיתה
אני:"מה קרה יפה שלי?"

עומרי:"מה את עושה פה?תחזרי לשיעור" אמר בקול תוקפני

אני:"מה יש לך?הולכים להשעות אותי עכשיו כי התחצפתי למורה ויצאתי באמצע השיעור בגללך ואתה פשוט כועס כי לא עשיתי כלום"

עומרי:"אל תעשי ת'צמך ראיתי איך חייכת שהמורה אמרה שבא ילד חדש לכיתה!"

אני:" אתה מפגר" אמרתי ונכנסתי לכיתה לקחתי את התיק והטלפון ויצאתי מהתיכון בדרכי החוצה לא שמעתי שום דבר ממה שדיברו איתי.. רק הייתי עצבנית.. חייכתי כי הן אמרו שמחכה לי הפתעה ביום שישי (היום הולדת שלי) והוא חושב דבר מפגר כל כך,הלכתי הביתה והתחלתי ליבכות על המיטה.

נקודת מבט עומרי
-------------------------------------
ראיתי אותה נכנסת לכיתה ואחרי שניה יצאה עם התיק והטלפון והתחילה ללכת לכיוון היציאה.. לקחתי את התיק שלי והתחלתי לרוץ אחריה וקראתי לה אבל היה נדמה שהיא לא מקשיבה לי בכלל ואיבדתי אותה..חזרתי לכיתה והבנים באו אליי ובמקביל גם הבנות.. (מור ושיר)

מור:"מה יש לך?מה עשית לה?"

אני:"ראיתי איך שלושתיכן חייכתן באמצע השיעור שאמרו שבא ילד חדש"

מאור:"כן ראינו!"

שיר:"אתה ילד מפגר נדר! היא חייכה כי אמרנו לה שאני ואליאור וכולם עושים לה הפתעה ביום שישי כי יש לה יום הולדת ואני ושיר חייכנו באמת בגלל הילד החדש.."

הייתי מופתע שהיא קראה לי מפגר אבל עוד יותר הייתי מופתע לדעת כמה היא צודקת!

אני:"שיט!איזה מפגר אני"

שיר:"עכשיו עלית על זה? "אמרה במלמול וראיתי את הבנים מתים ליצחוק ונאור חייך וישר הפלקתי לו בראש
לקחתי את התיק ורצתי הביתה שלי הגעתי ואבא שלי בא לשאול אותי משהו ואמרתי לו לא עכשיו ..סימסתי לה
אני:"נוי תעני לי!"
"אני מיצטער שיר ומור סיפרו לי ואני כזה מפגר!"
"אני אוהב אותך כל כך!"
"נוי,קטנה שלי תעני לי בבקשה אני עשיתי טעות אני מצטער עליה כל כך אני יסמוך עליך מהיום אני יודע שאת אוהבת אותי ויצאתי כזה דפוק!"
"אוףף בבקשה תדבריי"
ואז היא התחברה וישר התקשרתי אליה והיא ענתה

אני:"יפה שלי!אני כל כך דפוק אני מצטער!" אמרתי ויכולתי לשמוע שהיא בוכה
אני:"לא דיי אל תבכי תפסיקי! דמעה אחת שלך לא שווה את כל הכסף שיש לי!תפסיקי נוו"

נוי:"למה אתה לא סומך עליי אף פעם?"אמרה בקול בוכה

אני:"כי אני דפוק כי אני מפגר כי לא יודע למה בואי אליי אני רוצה לחבק אותך!!"

נוי:"טוב אני יתלבש ויבוא"

-אחרי חצי שעה-
פתחתי את הדלת והיא עמדה שם עם טייץ שחור וחולצת בטן שמגיעה לה עד הקו של טיפה אחרי החזיה בצבע וורוד זוהר ונעלי אולסטר וורודות..אבל..היא בכתה

אני:"אל תבכי! אני מצטער!! אני כזה דפוק" אמרתי מחבק אותה חזק חזק
נוי:"קר לי"

אני:"קר?חם היום מאוד!"נגעתי לה במצע והיא הייתה רותחת

אני:"נוי את רותחת!"היא שתקה כאילו אין לה כוח לדבר והתעלפה לי בין הידיים מיד הרמתי אותה והעלתי אותה למיטה שלי השכבתי אותה שם הלכתי להביא לה מים וקראתי לאמא שלי שהייתה היחידה בבית..

אני:"אמאאאאאאאאאאאא" צעקתי והיא עלתה אליי למעלה וראתה את נוי חיוורת לגמרי שוכבת במיטה

אמא:"מה קרה לנוי?"אמרה בלחץ ונגעה במצחה
"היא רותחת"הוסיפה

אני:"נוי תשתי את כל הכוס קדימה"היא שתתה חצי נתנה לי ונרדמה
אמא אמרה שאני ייתן לה לישון.. יצאנו מהחדר ועברו כבר שלוש שעות ונוי עוד לא קמה עליתי למעלה ו..