הגענו לים ופרסנו מגבות על החול בעיגול קטן ככה שפנינו אחת מול השנייה ובאמצע פתחנו קופסאות עם פירות.
מור:"לא קצת מלחיץ אותך שעומרי כזה מעורב בעולם הזה?" מור פתחה בשיחה ושאלה אותי.
אני:"מפחיד אבל אין לי מה לעשות עם זה. אני לא יכולה להחליט על זה ואם אני יעיר לו משהו הוא סתם יתעצבן"
שיר:"זה מלחיץ אותך ואם תגידי לו את זה אני בטוחה שהוא יעשה עם זה משהו. אולי יצא מכל החרא הזה"
מור:"שיר אל תהיי טיפשה. אי אפשר לצאת מזה. אם אתה בפנים אז אתה בפנים"
אני:"די די בנות אני לא רוצה לדבר על זה גם ככה אני מפחדת עליו אני לא רוצה יותר מזה" הן הנהנו וכולנו החלפנו כיוון לשכיבה על הגב הפעלנו מוזיקה על חלש מהטלפון ככה שרק שלושתינו שמענו. נכנסנו להתרענן כמה פעמים בים ואחרי 3 שעות החלטנו לחזור הביתה. הטלפון שלי כבר הספיק להכבות ועלינו על האוטובוס בחזרה הביתה."איפה היית?" עומרי שאל ישר כשנכנסתי לחדר שלי ולא הבנתי לרגע מה הוא עושה פה. "קבענו משהו?" שאלתי לא מבינה מה הוא עושה פה. "לא אבל אם לא היית נעלמת לא הייתי יושב פה לחוץ. איפה היית? אל תתחמקי" הוא תקף בחזרה. "בסך הכל יצאתי עם הבנות מה אתה לחוץ מה אני צריכה לדווח לך על כל נשימה שלי הרי אתה לא מדווח לי אז אני גם לא צריכה" אמרתי והלכתי לאמבטיה להתקלח ונתקעתי בכתף שלו ביציאה. הוא נשאר דומם בחדר שלי ואני לקחתי את הזמן באמבטיה בתקווה שהוא יבין שהוא צריך ללכת לפני שאני יוצאת. רק רציתי קצת שקט ואולי לישון קצת בלי יותר מדי דרמה.
אחרי חצי שעה באמבטיה קיוויתי והאמנתי שהוא כבר הלך אבל הוא עדיין ישב שם מחכה לשובי. "עדיין לא הלכת?" שאלתי בחוצפה "אני מצטער" הוא רק ענה בקול חלש. "לא הייתי צריך לתקוף אותך ככה" הוא הסתכל לתוך עיני מתקרב אליי בצעדים קטנים ואני נמסתי ממבטו. הוא עטף את ידיו סביב גופי "אני עם מגבת" הזכרתי לו "אין שם משהו שלא ראיתי" הוא אמר מגחך ואני חייכתי כשהוא נותן לי נשיקות קטנות בצוואר. התנשקנו נשיקה מלאת אהבה והוא סובב אותנו כשגופי ליד המיטה והפיל אותי עליה כשהמגבת שלי נפתחת ואני רק עם הלבשה תחתונה ובמקרה זה אלה שעומרי הכי אוהב. "אני ממליץ שתתלבשי לפני שאני לא יצליח לשלוט בעצמי"הוא אמר. חייכתי לעצמי, קמתי והתלבשתי במהירות. הוא הוריד חולצה ונשכב במיטה שלי ואני נשכבתי לידו מתחת לשמיכה כשראשי חצי על ידו חצי על חזהו והוא מלטף את גופי עד שנרדמתי."סבבה תדבר עם כולם" שמעתי את קולו של עומרי. הסתובבתי במיטה מסתכלת עליו עומד ליד הדלת "ששש תחזרי לישון יפה שלי "הוא אמר מתקדם במהירות אליי ומלטף את פניי. "מי זה היה?" שאלתי בישנוניות "מאור. הבנים באים אליי היום הם ידברו גם עם הבנות" הנהנתי וחזרתי לישון מתכרבלת בגופו.
YOU ARE READING
זה חייב להיות אנחנו
Teen Fictionנוי, בת 16 עברה מתל אביב לבאר שבע במהלך החופש הגדול. היום הראשון ללימודים מגיע ונוי פוגשת באנשים חדשים אך היא מתעסקת עם החבורה המסוכנת של הבית ספר, מכניסה את החיים שלה לסכנה ואף מוצאת אהבה. סיפור מדהים על חברויות, אהבה וסיכון. אני יודעת שכבר יש את ה...