מחול ההוקי // הושלם

פרק 35 - נשיקה מרירה

-אמה-

הסכמתי להישאר.

שון לא צריך את זה במילים, מספיק לו מבט קצר אליי והוא מרסק את שפתיו על שפתיי באגרסיביות מתוקה. כאילו חיכה לרגע הזה כל חייו.
הגוף שלי מגיב לזה בצורה שהרגישה כאילו גם הוא חיכה למפגש הזה.

אני מתענגת על שפתיו המתוקות, והוא גונח בלחישה קטנה כתגובה.

הידיים החזקות שלו מרימות אותי בקלות כאילו אני כלום, מניח אותי על השיש במטבח. זה כל כך מבלבל וממכר. הנשיקות שלו עמוקות, מתוקות וטעימות. אני נסחפת לתוך זה, רוצה להרגיש את זה עוד ועוד,
כאילו כל שנייה איתו משכיחה ממני את כל מה שמסביב.

השיש קריר מתחתיי, ניגוד מוחלט למה שמתחולל בתוכי. שפתיים על שפתיים, ליטוף חם ומחשמל.
הוא עובר עם האצבעות על השיער שלי, מעביר אותי תחושת רכות עם כל מגע. הגוף שלי נכנע, והלב שלי מתפוצץ מכל רגש שנשכח.

אני מלטפת את גבו הרחב ואז אצבעותיי מטפסות בעדינות אל הזיפים שלו, אוחזת בפניו כאילו מפחדת שינתק את הנשיקה הזאת.
לשונו חוקרת את לשוני, כל ידו החמה אוחזת בגבי התחתון, גורמת לגופי להצטמרר מהמגע הישיר של היד החמה שלו.
והוא מריח טוב. נקי, רענן, כאילו יצא מהמקלחת הרגע.

אנחנו בתוך הרגע, בתוך כל ההרפתקה הזאת—עד ש...
הטלפון שלי.
לעזאזל.
אני שומעת את הרטט החזק, מרגישה אותו עובר דרך השיש ישר אליי.
שון לא שם לב, הוא לא מפסיק ללטף ולנשק אותי.
אבל אני? אני לא יכולה להתעלם מזה.
מבט מהיר אחד למסך, שם אחד קופץ מול עיניי—דניאל.

הלב שלי נופל עמוק לתוך הבטן.
גל של תחושות אשמה מתחיל לשטוף אותי, כמו מים קרים בשיא הקיץ.
לעזאזל.
מה אני עושה? למה דווקא עכשיו? המחשבות שלי מתרוצצות, אבל הגוף שלי לא משתף פעולה.

"שון..." אני לוחשת בקול חנוק, אבל הוא כל כך קרוב. אני לא יכולה להפסיק אותו... לא עכשיו.

שון רק גונח שוב בתגובה בין נשיקה לנשיקה.
לעזאזל, אני כל כך רוצה אותו עכשיו.

אני שולחת יד לעבר הטלפון ומעיפה אותו מהשיש בלי להסס. הוא ימשיך לצלצל, אבל אני לא יכולה לתת לזה לעצור אותי.
אני ממשיכה לנשק את שון.
כל נשיקה כאילו מחליקה תחושת אשמה אחת ומחליפה אותה בתחושת סיפוק מיידי,
אבל משהו בפנים לא נותן לי לנשום בקלות.
זה לא נכון, אני יודעת את זה. אבל זה מרגיש כל כך טוב.

הגוף שלי מתמסר אליו, אני חשה את הלהט הולך ומתרקם בינינו. אני רוצה את המגע שלו, את החום שלו, את כל מה שהוא נותן לי.
שון מצמיד אותי אליו, ואני שואפת את הריח שלו, מרגישה את כל העול נעלם כשאני לצידו.

כל נשיקה מדליקה ניצוץ חדש. הלב שלי מתפרץ, המחשבות מתחילות להתמוסס, והכל הופך לעמום.
אין דבר שאני רוצה יותר כרגע מאשר להרגיש את שון, את התשוקה, את החיבור הזה בינינו.
אני עוצמת עיניים, נכנעת להרגשה המחשמלת הזאת, לא חושבת על דבר חוץ מלהיות כאן, איתו.

הוא מתקרב עוד יותר, אני מרגישה את הנשימות שלנו מתמזגות, ואני יודעת שמה שיש בינינו לא יכול להימשך הרבה—אבל לא אכפת לי.
אני רוצה להרגיש את זה עוד קצת, לטעום את המתיקות והחוצפה הזאת.
ברגע הזה, שום דבר אחר לא חשוב.

נשיקה אחרי נשיקה, אני מתמסרת לכל מה שהוא מוכן לתת.
כפות ידיו מטיילות על ירכיי החשופות, עולות ויורדות.
כל הגוף שלי רועד למגע שלו, אני מרגישה איך אני מתפתלת כל פעם שהוא עולה עם אצבעותיו למעלה, עוצר ישר איפה שהשורט שלי נגמר.
הוא מתגרה בי, ואני יכולה להרגיש את החיוך ניצחון שלו כשאני פולטת גניחה קטנה כשאצבעותיו מלטפות את האיבר שלי דרך המכנסיים בלבד.
הלב שלי פועם כל כך חזק, זה לא היה לי אף פעם. הכמיהה הזאת, הצורך העז להיות עם מישהו כמו עכשיו.

״אמה,״ הוא מלמל מבין שפתיו, עובר לנשק את תנוך האוזן שלי ואז את העורף.
האצבעות שלו לא מפסיקות לשפשף אותי דרך המכנס, החיכוך הזה, אני נושכת את שפתיי חזק.
אני מקרבת את הרגל שלי אליו, לעזאזל.
הזקפה שלו קשה, חזקה. אני משפשפת אותה קלות עם רגליי.
אם הוא מתגרה בי, גם אני יכולה גם להתגרות חזרה.
הוא נאנח בהנאה.
נרשם כהצלחה.

״לעזאזל.״ הוא לרגע מתנתק.
מרים אותי מהשיש ומצמיד אותי אליו בעמידה.

״אם את לא רוצה אמה, רק תגידי.״ הוא אומר בקול עמוק יותר מהרגיל, רק למשמע השם שלי מבין שפתיו אני מרגישה איך הגוף שלי בוער.

״בבקשה תמשיך.״ אני לוחשת אליו. הוא מחייך כאות ניצחון.

הוא מכניס את ידו תחת המכנסיים הקצרים שלי, במהירות מזיז את התחתונים שלי הצידה, מפנה מקום לאצבעותיו החמות.

״פאק.״ אני פולטת ברגע שאצבעותיו מחליקות פנימה.

הוא מחייך בביטחון לתגובתי.
הוא מקיף באצבעותיו את הדגדגן שלי ואז ממשיך, גורם לי ללב שלי לפעום חזק ולגניחות שלי לצאת ללא שליטה.
אני תופסת אותו חזק באצבעותיי, מרגישה איך הציפורניים שלי חורטות את זרועותיו המוצקות בכל פעם שאני גונחת.
אני מרגישה את האורגזמה שלי קרבה.
הוא מצמיד את שפתיו אל שפתיי בחוזקה, נותן לי לגמור אבל לא לצעוק.

הלב שלי דופק.
הוא נותן לי נשיקה רכה על השפתיים לפני שהוא מוציא את ידו מהמכנס שלי.
הוא נראה כל כך טוב, כל כך שליו כאילו כל זה היה עוד אקט בנאלי עבורו.
הוא משאיר אותי עומדת במקום, בוהה באוויר, לכמה שניות ארוכות כאשר הוא מתרחק והולך למזוג לי ולו מים.

כשהוא מסתובב אני שוב שומעת את אותו רטט מעיק.
שיט. שכחתי. דניאל.
אני מרימה את הטלפון שלי, 4 שיחות שלא נענו ו- 10 הודעות.

אני לא מוכנה לזה עכשיו.