מחול ההוקי // הושלם

פרק 23 - לאב און קליק

-אמה-

ברחתי מהבית ברגע שסיימנו לאכול.
לא רציתי להישאר דקה אחת נוספת לידו.
אז אמרתי שאני צריכה ללכת, תירוץ כלשהו על סידורים או פגישה שלא הייתה באמת קיימת, ויצאתי מהדירה.

היום היה חם והחום הכה בי ישר לתוך הפרצוף כשיצאתי מהבניין, אבל זה היה עדיף מהחנק שחשתי בבית.
שלחתי הודעה לדפני, בתקווה שהיא פנויה להיפגש.
הדקות עד שענתה היו כמו נצח.
כשהיא אישרה שאנחנו יכולות להיפגש בפארק, נאנחתי לרווחה.

דפני תמיד הייתה עוגן בשבילי, מישהי שיכולה להחזיר אותי למציאות ולהוציא אותי מהמחשבות הסבוכות שלי.

הלכתי ברגל, מנסה להרגיע את הלב שלי, שהמשיך לפעום במהירות עוד מאז אותו רגע מטושטש עם שון.
אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה – על איך הוא עמד כל כך קרוב, על איך הוא הסתכל עליי עם המבט הזה... לא יכולתי להבין את זה. אבל יותר מכל, לא רציתי להבין את זה.

הגעתי לפארק, ראיתי את דפני יושבת על ספסל ליד המסלול עם העגלה של אמילי לצידה.
אמילי, בת חצי שנה בלבד, עם עיניי דבש ולחיים מתוקות, הרימה את הראש אליי וזרקה לי חיוך שובה לב. חיוך של תינוק שמרגיש כאילו הוא מכוון ישר ללב שלך.
נמסתי במקום.
לא משנה כמה המחשבות שלי יהיו סבוכות, אמילי תמיד הצליחה להמיס את הכל עם מבט אחד קטן.

"נו, איך היה אתמול?" דפני שאלה מיד כשהתיישבתי לידה, בלי לבזבז זמן.

"לא יודעת," עניתי, מנסה לא להראות כמה המחשבות שלי מעורפלות. "היה... שונה."

"שונה? טוב. לפחות לא השתעממת למוות כמו שחשבת." היא קרצה, מציצה בעגלה לבדוק שאמילי לא הולכת לאיבוד באף אחת מההרפתקאות שלה.

"אני אפילו לא זוכרת חצי מהדברים," הודיתי. "היה המון אלכוהול, ואת יודעת איך אני כשאני שיכורה..."

דפני צחקה. "אמה, את נהיית בן אדם אחר לגמרי. אבל זה בדיוק מה שאת צריכה. קצת לשחרר."

הנהנתי, אבל משהו בתוכי לא הרגיש נכון.
שחרור? זה היה רחוק משחרור. זה הרגיש כמו בלגן.
כל מה שהיה בראש שלי זה שון, הקרבה הלא צפויה הזו, אפילו הדרך שבה נמסתי כשהוא טעם את הפסטה שלי כאילו הוא חלק מחיי היומיום שלי כבר שנים.

"מה עובר עלייך?" דפני קטעה את רצף המחשבות שלי, כנראה שמה לב לפרצוף המיוסר שלי.

"אני לא יודעת..." נשפתי בכבדות. "פשוט... אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על שון. זה כל כך מסובך."

"את רצינית?" דפני נדהמה, מבטה היה מלא הפתעה. "שון? הבחור שגר אצלך? השחקן ההוקי ההורס? מה הבעיה? הוא חתיך, יש לו כסף, ובונוס מטורף - הוא לגמרי בעניין שלך!"

"אני לא יודעת אם הוא בעניין שלי," אמרתי, והרגשתי איך לחיי מתחממות. "כלומר, במסיבה אולי היה רגע... אני אפילו לא זוכרת במדויק, אבל משהו קרה. ואז הבוקר... היה פשוט מביך."