מחול ההוקי // הושלם

פרק 44 -אני לא אוותר עלייך

-אמה-

התקרבתי לבניין, הרגליים שלי כמעט סוחבות אותי לבד. הגוף שלי היה עייף, אבל הראש... הראש שלי היה כבד.
הוצאתי את המפתח מהתיק, אבל העיניים שלי נתפסות על מישהו במרחק.

שון.

הוא ישב על המדרגות, הגב שלו נשען על הקיר, הראש נוטה הצידה. הרגליים שלו פשוטות לפנים, והידיים שלו רפויות לצידיו.
הוא היה שקט, כמו חלק מהלילה עצמו.

"שון?" לחשתי, מתקרבת אליו.

העיניים שלו נפקחו לאט, כאילו כל התנועה הזאת גזלה ממנו מאמץ רב.
הוא הביט בי לרגע, ואז חייך את החיוך הרך הזה שלו, שתמיד מצליח להמיס אותי.

"אה, היי," הוא מלמל, בקול צרוד. "שכחתי את המפתח."

הוא שכח את המפתח. כמובן.

לא יכולתי שלא לחייך קלות.

התיישבתי לידו על המדרגות, לא קרובה מדי, אבל גם לא רחוקה.
הברכיים שלי נגעו קלות בשלו והרגליים שלי משכו אותי אליו, כמו מגנט.
נשענתי על הברכיים שלי והנחתי עליהן את הסנטר, מביטה בו בחיוך קטן.

"איך הצלחת לשכוח את המפתח?" שאלתי, מנסה להחזיק את השיחה בקלילות, אבל מבפנים הכול היה לי סוער.

"לא יודע," הוא משך בכתפיו. "הלילה הזה היה... לא ברור." הוא סגר את עיניו לרגע, וכשפתח אותן שוב, הן היו חדות יותר, ממוקדות בי.

"חשבתי עלייך." המילים יצאו ממנו בשקט, והבטן שלי התכווצה בתגובה.

"עליי?" שאלתי, כמעט בלחש, מרגישה את החום מטפס לצוואר ולפנים.

הוא הישיר מבט לעיניי, העיניים שלו בוערות במשהו שלא הצלחתי לקרוא לגמרי.

"אני לא יודע איך להסביר את זה," הוא המשיך, "את מבלבלת אותי, אמה. מצד אחד אני רוצה להתרחק, אני אומר לעצמי שזה לא טוב. אבל מצד שני... אני לא מצליח. כל פעם שאני רואה אותך, אני מרגיש את זה יותר חזק."

הנשימות שלי הפכו כבדות יותר. לא הצלחתי להסתכל עליו. "מה זה 'זה'?"

הוא העביר את ידו בשיערו, נאנח כאילו הוא עצמו נאבק למצוא את המילים. "המשיכה הזו. הכעס הזה כל פעם  כשאני רואה אותך עם מישהו אחר. וזה משגע אותי וזה טיפשי. כי אין לי שום זכות להרגיש ככה. את לא שלי." הוא הניח את ידו על הברך שלו והביט ישר לתוך עיניי. "אבל לפעמים הייתי רוצה שתהיי."

הייתי בהלם. הלב שלי התכווץ והתרחב באותו רגע.
זה היה משהו שאף אחד לא אמר לי בצורה כזו ישירה. המילים שלו חדרו לי עמוק, והן נשארו תלויות באוויר בינינו, כמו סוד שלא ניתן להחביא.

הקמתי את עצמי לאט, הנשימה שלי קטועה והלב שלי עדיין פועם חזק מדי. "אתה שיכור וצריך לישון, שון. בוא." הושטתי לו יד כדי לעזור לו לקום.