Save me from you

פרק 2 - פגישה ראשונה

הסתובבתי מצד לצד, לא מצליחה להרגע. "אוף" נאנחתי, מתיישבת במיטה. לא הצלחתי להירדם במשך כל הלילה. המחשבה על לפגוש פנים מול פנים את המפלצת הזאת הופכת את בטני ומקפיאה את דמי. איך אני אוכל לעמוד מולו בכלל?

ירדתי למטה, משלימה עם העובדה שהלילה אני כבר לא אשן. התיישבתי בספה לאחר שמזגתי לעצמי כוס מים קרים, מקווה שירגיעו אותי קצת, אבל לחשוב על להרגע מהמחשבה על ליאם קייג' הלחיצה אותי עוד יותר.

נשענתי לאחור, לוגמת מהמים הקרים, חושבת למה כל הדברים האלה תמיד קורים לי, כשפתיחת דלת קטעה את מחשבותיי. ואתם יכולים לנחש מי נכנס שיכור לגמרי.

"איך יכולת לעשות את זה?!" צעקתי והתקרבתי אליו "אתה הכנסת אותנו לחוב ענק! ועוד עם הבן אדם הכי מסוכן שיש!" הרמתי את קולי אפילו יותר. הוא התקרב אלי בתוקפנות ופחד החל לחלחל בתוכי.

"את לא תרימי עלי את הקול שלך!" הוא צעק וריח חריף מפיו כמעט גרם לי לסתום את אפי. "אני אבא שלך ואת תדברי אלי בכבוד!" הוא הוסיף מרים את קולו ומביט בי בעיניים שיכורות ומאיימות. צמצמתי את עיניי בגועל. לא היה לי אכפת שלא כדאי להתגרות בו כי הוא שיכור והתוצאה בטוח לא תהיה טובה. היה אכפת לי רק מהכעס שזרם בעורקיי בגלל הטעויות שלו. "הפסדת את הזכות שלך לקרוא לי ככה ברגע שהתחלת לחזור הביתה שיכור מבלי לדאוג לי לאוכל, בגד ללבוש ולא רק זה, הכנסת אותנו לחובות שאני הייתי צריכה לשלם עלייהם!" אמרתי בקול מנסה להחזיק את הדמעות מלזלוג על פניי ולהראות לו חולשה. פרצופו השתנה וזעם טהור נראה על פניו, ובשנייה הבאה כבר החזקתי את פני בכאב וידו עדיין הייתה באוויר "זאת פעם אחרונה שאת מדברת אלי ככה" קולו היה חלש ומאיים.

רצתי אל חדרי במהירות, טורקת אותה אחרי. הסתכלתי על פניי במראה וסימן אדום הופיע מתחת לעיני הימנית והמשיך ככה עד סנטרי. הנחתי את ידי על פרצופי הבוער, מכווצת את פניי בכאב.

הוא אף פעם לא הכה אותי כל כך חזק, לא ככה לפחות. לפעמים כשהיה חוזר שיכור, הוא היה זורק עלי דברים או דוחף אותי. אבל משהו כזה עוד לא קרה בעבר ואני רק חושבת לאן עוד זה יגיע? התיישבתי על קצה המיטה, נשכבת לאחור ועוצמת את עיניי, מתפללת לשכוח את הכאב בשנתי.

אור חזק מאיר על עיניי, גורם לי לפתוח אותן ולסגור במהרה. הסתובבתי, פולטת צעקה קטנה שאני נופלת לרצפה הקרה שגורמת לי להתעורר לגמרי. שפשפתי את ראשי בכאב, קמה מהרצפה ומחזיקה את ראשי בכאב. התקדמתי אל השעון, רואה שעכשיו 14:28 וזה אומר שעוד שעה יש לי משמרת, וכן, תתפלאו אנשים שותים גם בשעות האלה.

נאנחתי, נכנסת למקלחת כשבהלה תוקפת אותי. מתחת לעיניי הופיעו שקיות שחורות, כנראה מחוסר השינה בלילה, אבל מה שתפס את עיניי וזעזע אותי היה הסימן הכחול-סגול שהופיע מתחת לעיני ועל הלחי הימנית שלי. לא חשבתי שהמכה הייתה כל כך רצינית, אך ידיו של אביו אכן חזקות וגדולות והמכה הייתה חזקה.